הריון מאוחר
זוהי ללא ספק אחת הדילמות העמוקות של נשים בעידן שלנו. האקלים החברתי והכלכלי והרצון להגשמה עצמית דוחה את הגיל שבו הן רוצות להפוך לאימהות; מספר הנשים שנכנסות להריון הראשון שלהן אחרי גיל 35 הולך ועולה מדי שנה. ולא רק אצלנו: בארצות הברית, הגיל הממוצע להריון עלה מ-24.6 בשנת 1970 ל-27.2 בשנת 2000. בהולנד, שוויץ ויפן הגיל הממוצע להריון ראשון עלה בין 2.5 ל-4 שנים בקירוב בשנים האחרונות. במקביל, שיעור הנשים היולדות מעל גיל 40-45 עלה באופן ניכר ברחבי העולם. לדוגמה, רק שני הריונות מתוך 10,000 היו של נשים בגיל 44 ומעלה בארה"ב בשנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת, ואילו בשנת 2005 שיעור זה עלה פי שלושה. בעשור השני של האלף השלישי כבר מדובר במספרים גדולים עוד יותר..
אבל הגוף? – הוא בשלו. הוא לא תמיד מכיר בהתקדמות שלנו בקריירה ובמספר התארים האקדמיים שאנחנו רוצות לעצמנו. הוא מספר עובדות שקשה להתווכח איתן, למשל זו: פוריות האישה יורדת באופן דרסטי אחרי גיל ארבעים. בגיל 13-14, ראשיתה של ההתבגרות המינית, יש בשחלות של אישה צעירה כחצי מיליון ביציות. בגיל 25 המספר יורד לכ-100 אלף ביציות, ובגיל 40 - עשרת אלפים בלבד. ואם לא די בכך, גם איכותן של הביציות שנותרו ויכולתן להיות מופרות ולברוא עובר בריא הולכת ופוחתת.
והנה עוד עובדה: נשים שנכנסו להיריון אחרי גיל ארבעים חשופות יותר לבעיות ולסיבוכים בהיריון ובמהלך הלידה. למשל,
• שכיחותן של הפלות טבעיות עולה, ועשויה להגיע גם ל- 50%.
• שכיחות הבעיות הכרומוזומלית עולה בצורה משמעותית. למשל, הסיכון לתסמונת דאון בהיריון בגיל עשרים עומד על 1:1529, בגיל 35 היא עולה ל- 1:384 – ומעל גיל 40 1:112. בהתאם, משרד הבריאות ממליץ (ומממן) דיקור מי שפיר מגיל 35.
• הריונות מרובי עוברים: אושר גדול, אבל הריונות שמטבעם הם ברי סיכון. הגורם האחראי לכך הם טיפולי הפוריות שנשים נאלצות לעבור בגילאים האלה, ומעלים מאוד את הסיכוי לתאומים או שלישיות.
• סיבוכים בהיריון, כמו סכרת הריון, יתר לחץ דם ורעלת הריון.
• סיבוכים בלידה: משקלי לידה נמוכים, עיכוב גדילה ושבוע לידה מוקדם. גם הסיכון לניתוח קיסרי עולה ועומד על יותר מ-60%.
אז מה צריך לעשות?
להקפיד על מעקב הריון קפדני אצל רופא הנשים שלך, ולא לוותר גם על מפגש חודשי עם האחות בקופת חולים שתבדוק לך את לחץ הדם, ספירת דם ושתן. מומלץ, כאמור, לעבור דיקור מי שפיר. ולהקשיב היטב לגוף שמתמודד בכזאת נחישות עם האתגר הגדול הזה: לתת לו לנוח במידה, להיות פעיל במידה, להשתדל להיות אופטימית ורגועה.
