ציפורן חודרנית

ציפורן חודרנית היא בעיה שכיחה מאוד, שמתחילה כבעיה קטנה אך הזנחה של הטיפול בה עלול להוביל לזיהום חמור של הרקמות ואף של העצם.

ציפורן חודרנית היא ציפורן שפינותיה או שהקצוות שלה צומחות לתוך העור שסביבה וגורמות לדלקת המתאפיינת בכאב, נפיחות ואדמומיות. במקרה של זיהום תיתכן הפרשה מוגלתית, דימום וצמיחה של עור עודף.

הסיבות לציפורן חודרנית הן גזירה לא נכונה של הציפורניים, נעליים לוחצות, פציעה, פטרת או דלקת של הציפורן, בצקת או נפיחות באצבע כתוצאה ממחלות (סוכרת, אי ספיקת לב ועוד), גורם גנטי ומבנה של כף הרגל.

במקרה של ציפורן חודרנית המלווה בדלקת, לרוב יש צורך בטיפול רפואי שמרני בלבד לצורך החלמה. הטיפול כרוך בהשריית האצבע במים חמים עם סבון מספר פעמים ביום, גזירת הציפורן בצורה נכונה ושימוש במשחה אנטיביוטית. בהמשך, נהוג לשים צמר גפן או פתיל סיליקון במטרה לשנות את מסלול הצמיחה של הציפורן ומונע מהבעיה לחזור. במרבית המקרים, הטיפול השמרני עוזר. במקרים חמורים יותר, יש צורך בהתערבות כירורגית - הסרה של שולי הציפורן וצריבת שורש הציפורן כדי למנוע צמיחה מחודשת שלה. הליך זה נמשך בד"כ מספר דקות והוא כרוך בהרדמה מקומית בלבד.

פטרת הציפורניים

פטרת הציפורניים היא זיהום הציפורניים של בהונות הרגליים. מדובר במחלה שכיחה מאוד, ששכיחותה אף עולה עם הגיל. המחלה מתאפיינת בשינוי ועיבוי של הציפורניים, בעכירות שלהן, כאשר בשלב מסוים הן אף משנות את הגוון ללבן-צהבהב או לחום, ואף בהיפרדות של הציפורניים מן הבהונות.

התלונה העיקרית של אנשים הסובלים מפטרת הציפורניים היא המראה האסתטי. זו אינה מחלה מסוכנת בטווח הקצר, אך בטווח הארוך, חלק מהאנשים עלולים לפתח פטרת של כפות הרגליים וזיהום של העור.

בשל הנטייה של פטרייה להתפתח בתנאים של חום ולחות, אנשים שנועלים נעליים סגורות במשך שעות ארוכות, הם בעלי סיכון גבוה יותר להידבק במחלה. כמו כן, הקפדה על שימוש בכלים מחוטאים לסידור הציפורניים ושימוש בכפכפים במקלחות ציבוריות, עשויים למנוע התפתחות של פטרת.

במידה ואובחנה פטרת הציפורניים באמצעות בדיקת תרבית (דגימה של הציפורן), יומלץ טיפול מקומי, הכולל משחות או לק למריחה על הציפורניים, או טיפול תרופתי באמצעות כדורים. הטיפול בפטרת הוא ארוך יחסית ונמשך  3-6 חודשים.

כף רגל סוכרתית

כף רגל סוכרתית היא סיבוך נפוץ מאוד של מחלת הסוכרת. הסיבוך מתבטא בכיב, זיהום או נמק בכף הרגל ובמקרים רבים הוא עלול להסתיים בקטיעה שונה של הגפיים.

כף רגל סוכרתית נגרמת כתוצאה מהתפתחות של אחד מהמצבים הבאים:

• פגיעה עצבית תחושתית - ירידה בתחושות של כאב, לחץ וטמפרטורה של הרגל
• פגיעה עצבית מוטורית – חולשה ועיוותים בשרירי כף הרגל
• פגיעה בכלי הדם ההיקפיים - הפחתת זרימת הדם לרגל והאטת ריפוי הפצעים
• פגיעה עצבית אוטונומית – התפתחות עור יבש וסדקים המעבים ומקשים את עור כף הרגל

הדרך הטובה ביותר למנוע התפתחות של כף רגל סוכרתית היא על-ידי שמירת רמות סוכר מאוזנות בגוף. כמו כן, בדיקת שלמות הרגליים והעור באופן יומי, שמירה על היגיינת הרגליים, גזירה נכונה של הציפורניים, שימוש בנעליים וגרביים נכונות ועוד, עשויים לתרום למניעת התפתחות כף רגל סוכרתית.

במידה והתפתח כיב בכף הרגל, יש צורך בטיפול רפואי. הטיפולים יותאמו למצב הרגל והמטופל: החל מחבישות מתקדמות וטכנולוגיות מתקדמות, עבור בהתאמת מדרסים, נעליים ואביזרים אורתופדיים, וכלה בניתוחים.