שני גורמים מנוגדים בהשפעתם משחקים תפקידים מכריעים בתחלואה ובתמותה ממחלות לב: העלייה המתמשכת בתוחלת החיים והזדקנות האוכלוסייה בעולם מחד – והטכנולוגיות הטיפוליות, התרופות והגישות הפרמקולוגיות החדשות לטיפול מידי בהתקפי לב ולטיפול סיעודי אחריו. עדיין, יותר אנשים נפטרים בעולם ממחלות כלי דם מאשר מכל מקבץ אחר של מחלות, כולל סרטן. בעשור האחרון אנו עדים להופעת נתונים מדעיים ועובדות רפואיות מרתקות על מנגנוני התהוות מפגעים בכלי הדם שלנו, שיסייעו ללא ספק להפחתת התחלואה, ולשיפור הטיפול הרפואי.

מכונה מופלאה

לאורך 80 שנות חיים בממוצע מתרחשות בגוף שלנו אינספור ריאקציות, המניעות מסלולים סבוכים של חילוף חומרים ויצירת תאים חדשים, וגם את מותם המתוכנת של תאים שהגיעו לסוף דרכם. חלבונים, סוכרים ושומנים, הורמונים ואנזימים, מלחים וויטמינים: כל אלה פועלים ללא הרף, ובהרמוניה מלאה, תחת פיקוח של כ-25 אלף גנים, המאכלסים 46 כרומוזומים אנושיים.

הגוף המורכב הזה מתפקד כשהוא מוזן על ידי חמצן המובל בדם העורקי אל כל קצותיו, מהמוח שבתקרת הגוף ועד לבוהן כף הרגל, כאשר הדם חוזר במערכת הוורידים על מנת שיתחמצן שוב בריאות ויוזרם מן הלב אל מרחבי הגוף - וחוזר חלילה. אורכם המצטבר של כלי הדם בגוף מגיע לעשרות רבות של מטרים, לעיתים בקוטר של 2-1 ס"מ, אך גם כלי דם נימיים שקוטרם הפנימי מוערך באלפיות בודדות של מילימטר. על כל הצנרת המסועפת הזאת שולט הלב, המשאבה הפעלתנית שאינה מרפה לעולם.

שש מערכות

הפגיעות האפשריות ההולכות ומשבשות בהדרגה את הולכת הדם בעורקים ובוורידים מתחלקות לשתיים: כלי הדם עלולים להיסתם על ידי תהליכי טרשת (סקלרוזה), או על ידי תהליכים הגורמים לעיבוי דופן כלי הדם ולהצרה שלהם ובכך מפחיתים את יכולת שפיעת הדם דרכם. ישנם גם תהליכים פתולוגיים בדם עצמו, כמו נטייה ליצירת קרישים העלולה לגרום לפקקת (טרומבוזה) ולחסימה משמעותית של כלי הדם.

גם הלב עצמו, כמובן, אותו איבר שרירי פעלתן הנזקק לאספקת חמצן נמרצת, עלול להיכשל עקב אי יכולתם של העורקים הכליליים (קורונריים) להזין אותו בדם מחומצן, דבר הגורם לאוטם שריר הלב - מה שאנו מכירים כהתקף לב. מסיבות דומות עלול להתרחש גם אוטם מוחי, כאשר תשובש אספקת הדם המחומצן למוח כתוצאה מחסימת העורקים התרדמניים (קארוטידיים) הממוקמים בשני צדי הגרון. דבר זה עלול לגרום לאירוע מוחי או לשבץ - מהתופעות היותר קשות בכרוניקה הרפואית.

תורשתי, אבל לא רק

גורמי הסיכון המשבשים את פעולת כלי הדם והלב הם רבים. רמה גבוהה של שומני דם, לחץ דם מוגבר, סוכרת, נזקי עישון, גורמי קרישה משובשים, ועוד גורמי משנה רבים. חלק מגורמי סיכון אלה מסתופפים תחת הכותרת "מפגעים תורשתיים" העוברים במשפחה מדור לדור. מפגע בעל אופי תורשתי מובהק הוא למשל היפר-כולסטרולמיה משפחתית, תופעה שבאה לידי ביטוי ברמות גבוהות ביותר של כולסטרול LDL - "הכולסטרול הרע", הגורמות לטרשת עורקים מואצת ולהתקפי לב בגיל צעיר יחסית.

פגיעה בדופן כלי הדם ובפעילות הלב והכליות עלולה להיווצר גם כתוצאה מלחץ דם מוגבר – גם הוא מושפע מתורשה. הוא מכונה "הרוצח השקט" מאחר שהתסמינים שלו אינם בולטים והוא עלול לקנן בנו שנים רבות לפני שהוא מתגלה (בבדיקה פשוטה ובלתי מכאיבה, אגב). מחקרים הראו באחרונה שכשליש מאלה שנקלעו לבעיית כלי דם חמורה ובדיעבד התגלה שלחץ הדם שלהם מוגבר, לא עברו בדיקת לחץ דם שגרתית לגילויו בעשר השנים שקדמו לאירוע החמור הנוכחי. גם אלה הלוקים במחלת הסוכרת חייבים לעמוד על משמר כלי הדם שלהם ביתר שאת: היום אנו מבינים טוב יותר את המנגנון בו מתקשחת דופן כלי הדם בחולי סוכרת וגורמת להיווצרות מפרצות (מעין הסתעפות של כלי דם), להתגברות תהליכי הטרשת ולסתימת כלי דם קטנים.

גורמי סיכון שאינם תורשתיים "נרכשים" בעיקר עקב אורח חיים לא בריא: תזונה לא נכונה ועישון הם החשודים המידיים. החדשות הטובות – שאתם כבר מודעים להן, בוודאי -  הן שאת שניהם אפשר לצמצם.

לא גזירה משמיים

בעשר השנים האחרונות הוגדרה ישות קלינית חדשה: התסמונת המטבולית. מדובר בעודף משקל קל, לחץ דם מוגבר באופן גבולי, רמת הטריגליצרידים מוגברת במתינות, כולסטרול "טוב" נמוך מעט, וגם רמת סוכר גבוהה באופן מתון. אף לא אחד מהפרמטרים האלה חריג באופן מובהק, אך שילוב הערכים הגבוליים של כל אלה חוברים יחדיו להרע עם כלי הדם והלב, עד כדי שהסיכוי ללקות בהתקף לב או בשבץ מוחי גדול פי ארבעה.

המחקר הרפואי מצביע היום יותר מאי פעם על תזונה נכונה החיונית, בין השאר, לבריאות כלי הדם שלנו. רק על קצה המזלג: חומצות שומניות מסוג טרנס למשל, הנמצאות בשפע בסוגי חטיפים למיניהם לא תורמות לבריאותנו ולעומתן, חומצות מסוג אומגה 3 המצויות בדגי ים, חיוניות לשמירה על בריאות כלי הדם שלנו.

מוציאים עשן

קל יותר להבין ולהפנים את הנזק הישיר שגורם עשן הסיגריה ומרכיביו הרעילים לריאות, אבל חייבים להיות מודעים לנזק הגדול שהוא גורם גם לכלי הדם שלנו. הקשר בין עישון ומצוקות כלי הדם של המעשן לא נראה ברור מאליו, אבל על הממצאים האפידמיולוגיים אי אפשר לערער: תחלואת כלי דם ולב ותמותה כתוצאה מכך, גדולה פי 3.7 בקרב מעשנים מאשר אצל לא מעשנים. נתון חמור נוסף הוא שעישון מגדיל ב-50 אחוז את התרחשות מקרי שבץ מוחי על רקע פגיעה בכלי הדם. הניקוטין שבסיגריה ידוע בין השאר בתכונתו לכווץ כלי דם, בעיקר בשל הנזק שהוא גורם לחמצון השכבה הפנימית של דופן כלי הדם. עוד סיבה טובה להפסיק. פשוט להפסיק.