מי לא זוכר את המשחק קנדי קראש. משחק ממכר בטירוף, שמי ששיחק ביותר מעשרת השלבים הראשונים בו מבין את המשיכה שלו. ההצלחה המסחררת של המשחק, שזכה למאות מיליוני הורדות ברחבי העולם, משכה חוקרים לבדוק את הסיבות לפופולריות הרבה שבו.  מה יש בו,  במשחק הצבעוני הזה, שמעורר התמכרות כל כך קשה?

שתי מסקנות עיקריות עלו מהמחקרים הללו, ומשתיהן ניתן להבין את הקושי הרב בביצוע שינוי אמיתי באורח החיים שלנו, ולא פחות חשוב – גם להתמיד בו.

המסקנה הראשונה נוגעת לפשטות שבו. בשלבים הראשונים המשחק מאפשר מעבר קל ומהיר בין השלבים, מה שמעורר אצלנו מיד תחושת סיפוק. ההישגים הקטנים הללו נקראים "מיני-תגמולים". המוח משחרר בגוף שלנו כמויות קטנות של חומר בשם דופמין, אשר מעבר למתן תחושת עונג, הוא גם מעצב את תהליכי הלמידה שלנו.

המסקנה השנייה היא מניעה. אחרי חמישה ניסיונות לא מוצלחים לעבור שלב, המשתמש מנוע מלהמשיך לשחק במשך דקות ארוכות, ולפניו עומדות שתי ברירות: לשלם, או לחרוק שיניים ולהמתין ל"מנה" הבאה. חוקרים הדגימו את האפקט הזה, שנקרא גם "הנאה הדונית", באמצעות ממתקים אמיתיים שניתנו לנחקרים. במחקר חולקו המשתתפים לשתי קבוצות: קבוצה אחת נמנעה ממאכלים מתוקים למשך שבוע, וקבוצה שנייה קיבלה כמות גדולה של ממתקים ללא הגבלה. כעבור שבוע שתי הקבוצות קיבלו חטיף מתוק, והמשתתפים שנמנעו מאכילת ממתקים דירגו אותו כנחשק ומהנה בהרבה מאשר אלה שאכלו בחופשיות במהלך שבוע הניסוי. 

כיצד ניתן ללמוד על שינוי באורח החיים  מקנדי קראש?

ראשית, להיזהר מתחושת חסך (משפט שעדיף להימנע ממנו: "לא נוגע יותר במתוקים. שוקולד לא נכנס אלי הביתה!"). ההימנעות יכולה להיות אפקטיבית בטווח הקצר, אבל עלולה רק להגביר חשקים בטווח הארוך, מה שיכול להוביל לפיצוי יתר. בדיוק כמו שהדחף לחזור למשחק רק גדל כשסוגרים אותו בפניך,  גם כאן קביעת מטרות הגיוניות כגון הגבלה מתונה של מתוקים ואכילה בכמות מוגבלת וסבירה בשעה קבועה בכל יום עשויה להיות אפקטיבית יותר מהימנעות מוחלטת.

שנית, משימות קטנות, יעדים קטנים, הצלחות קטנות. לא כדאי לקבוע יעד ארוך טווח שנתקשה לעמוד בו ושעלול להסתיים בתחושת כישלון (כמו התחייבות לפעילות גופנית בעצימות גבוהה כל יום, במיוחד כשלא מורגלים לכך). משימות ויעדים שניתן לעמוד בהם ייצרו אצלנו תחושת הצלחה במקום תחושת תסכול. טבלת פעילות גופנית על המקרר שמסמנים עליה "V" בכל פעם שעמדנו ביעד שהגדרנו לעצמנו, יכולה לעורר את אותם "מיני תגמולים" שיעניקו לנו תחושת סיפוק. דוגמה ליעד ריאלי: 25 דקות של פעילות גופנית בעצימות בינונית, פעמיים במשך השבוע ועוד פעם אחת בסוף שבוע, בנוסף להגבלת מתוקים לפעם ביום.

בהצלחה!