כשמדובר בהריון שתוכנן מראש - כדאי להגיע אליו במצב הגופני הטוב ביותר שניתן, כדי להבטיח את בריאות העובר העתידי, את בריאות ההריונית העתידית – וגם כמה אקסטרות נחמדות, כמו למשל הריון קל וסימפאטי. אם אפשר, אז למה לא? מלבד רשימת הבדיקות והחיסונים שמופיעה כאן למטה, ממליץ משרד הבריאות להכין את הגוף על ידי נטילה של חומצה פולית שמסייעת במניעת פגמים מולדים אצל היילוד: שלושה חודשים לפני ההריון, 400 מיקרוגרם, אין צורך במרשם רופא. ומה עוד? הנה:

בדיקות מומלצות

ד"ר בני חן, מנהל תחום רפואת נשים במאוחדת, ממליץ בראש וראשונה על בדיקת דם שאמצעותה יתבררו מספר עניינים חשובים:

• ספירת דם: בעיקר בשביל לבדוק את רמת ההמוגלובין כדי לוודא שאין אנמיה (ואז יומלץ לך ליטול תוסף ברזל), את מצב הכדוריות הלבנות כדי לוודא שאין דלקת, ואת מצב טסיות הדם, שנותן מדד ליכולת הקרישה.
• סוג דם ובדיקת COOMBS: בדיקת COOMBS בודקת קיומם של נוגדנים לתתי הסוגים של סוג הדם, שמצריכים מעקב מיוחד בהריון. זוכרת את שיעורי הביולוגיה בתיכון, את החלוקה לסוגי דם ואת המושג RH שלילי וחיובי? – הנה, הם עומדים לקבל משמעות מעשית, בעיקר אם את נמנית עם בעלות ה- RH השלילי. במקרה כזה קיימת אפשרות לפיתוח נוגדנים מול סוג הדם (שעדיין אינו ידוע) של העובר, ולכן תקבלי זריקת אנטי D מספר פעמים במהלך ההיריון ובמידה ולעובר RH חיובי – גם לאחר הלידה (לא כואב!). בנוסף עשויים להופיע בדמך נוגדנים אחרים שלא ידעת עליהם ובמידה וימצאו, מעקב ההריון שלך יהיה שונה מהריון רגיל.
• CMV: וירוס שאחראי לפעמים למחלת הנשיקה במבוגרים. גם אם את תידבקי ותחלי באופן קל, העובר עלול להדבק וזה כבר סיפור יותר מורכב. במקרה שהבדיקה מורה על הדבקה פעילה באישה המתכננת הריון, מומלץ להמתין עם הניסיונות להרות כשישה חדשים. באישה שלא נחשפה לוירוס יתכן ויהיה צורך במעקבים נוספים במהלך ההריון . בכל מקרה לא ברור ,כדאי ורצוי להתייעץ עם רופא מומחה.
• טוקסופלזמה: מחולל מחלה שנמצא בין היתר בצואת חתולים ובבשר נא. בדיקת הדם תאשר שלא נדבקת בו, מכיוון שהדבקה עלולה לסכן את העובר.
• סוכר בצום: לבדיקת סוכרת טרום הריונית. סוכרת לא מאוזנת הינה גורם סיכון משמעותי למומים קשים בעובר וגם לרעלת הריון.
• סיפיליס, הפטיטיס ואיידס: לשלילת נשאות של שלושת הנגיפים הללו.
• בדיקת שתן: גם כללית וגם תרבית, שתבדוק, בין השאר, המצאות חלבון בשתן, פגיעה כלייתית ודלקת לא מטופלת בדרכי השתן.
• עודף או תת משקל: כדאי להגיע להריון במשקל תקין, לא מעליו ולא מתחתיו, גם בשביל ההרגשה שלך: לא להיות כבדה מדי, לא להיות חלשה מדי. במקרה של עודף או תת משקל תקבלי הנחיות לדיאטה מתאימה, לצורך עלייה או ירידה במשקל.
• לחץ דם: כדי שתגיעי להריון כשאת מאוזנת.

חיסונים

מחלות שנחשבות קלות למדי בזמנים רגילים עלולות להיות כאלה שכדאי להמנע מהן בזמן הריון בגלל הבעיות שהן עלולות לגרום לעובר. כדאי, אם כך, לבדוק נוגדנים לחצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח, למרות שסביר להניח שחוסנת נגד שלוש הראשונות בילדותך או חלית בארבעתן. משרד הבריאות ממליץ לנשים שלא חלו בעבר באבעבועות רוח, או לא קיבלו 2 מנות של חיסון נגד המחלה, להתחסן . מומלץ לחכות חודש ימים לאחר קבלת החיסון לפני כניסה להריון.

בדיקות גנטיות

הנה עוד דרישת שלום משיעורי הביולוגיה בתיכון: אפשר להיות נשאים של מחלה גנטית ולא לדעת על כך דבר (גן רציסיבי, זוכרת?). אם רק אחד מבני הזוג נשא, הכל בסדר; לכל היותר גם העובר יהיה נשא. אם שני בני הזוג נשאים, יש סיכוי של 25% שהעובר יהיה חולה. לשם כך מומלץ לקבוע פגישה עם יועץ גנטי לפני תחילת הניסיונות להיכנס להיריון: הוא יעבור על ההיסטוריה המשפחתית שלכם, ישאל שאלות לגבי המוצא שלכם ויפיק עבורכם רשימה של המחלות שכדאי לבדוק אם אתם נשאים שלהן.

הבדיקה היא בדיקת דם יחידה, פשוטה, הנלקחת מאחד ההורים. אם בן הזוג הנבדק נמצא נשא, ייבדק גם בן הזוג השני. אם שניהם אותרו כנשאים ימליצו בפניהם לבצע אבחון של העובר בשלב מוקדם בהריון. תוצאות בדיקת הדם מגיעות לאחר כ- 3 שבועות (לכן מומלץ להתחיל את התהליך מוקדם ככל שניתן) תוצאות הנשאות תקפות לכל הריון עתידי, אבל לפני ההריונות הבאים כדאי לברר אם קיימות בדיקות חדשות שניתן לבצע, נוסף על אלה שכבר ביצעתם. רוב הבדיקות הן בתשלום ומסובסדות על ידי קופת החולים.

מאוחדת מציעה למבוטחותיה בדיקות גנטיות במסגרת ביטוח עדיף וכן בדיקות נוספות, כמו בדיקת NIPT לגילוי מוקדם של מומים במסגרת ביטוח שיא.