תסחיף הוא מוצק, גז או נוזל שנסחף בדם. מכאן, שתסחיף מי שפיר הוא מצב שבו חודרים מי שפיר אל מחזור הדם הריאתי של האם. מי השפיר מכילים תאים עובריים, שערות או חלקיקים אחרים של העובר שזרים לאם וגורמים לפגיעה במערכות הדם, הלב והריאה שלה.

עד כמה שכיחה התופעה?

תסמונת תסחיף מי שפיר תועדה לראשונה ב-1926, אך החשיבות הקלינית שלה תוארה רק 15 שנה מאוחר יותר ב-1941. תסחיף מי שפיר נחשב לתופעה נדירה הנעה בין אחת לכ-30 אלף לידות. שיעור תמותת העוברים נע בין תשעה אחוזים ועד 44 אחוזים, ושיעור תמותת היולדות עמד בעבר על 80-60 אחוזים. גם כיום, תסחיף מי שפיר נחשב לאחד הגורמים העיקריים למות יולדות: 15-5 אחוזים ממקרי המוות של נשים במהלך לידה.

מהן ההשלכות של תסחיף מי שפיר?

חדירת מי השפיר למחזור הדם של האם גוררת, ככל הנראה, תגובה אלרגית קשה בגוף, הגורמת לאי יציבות במערכות הלב, הדם והריאה של היולדת. המצב מתרחש בדרך כלל במהלך הלידה (או זמן קצר - עד 48 שעות אחריה) ובא לידי ביטוי בשינוי פתאומי במצב באישה – קריסה לבבית, מצוקה נשימתית, דימום נרחב בשל הפרעות בקרישה, ובהמשך אובדן הכרה שבמקרים אחדים מסתיים במוות של האם או של העובר - או של שניהם. מקרים אחרים מסתיימים בנזק נוירולוגי משמעותי לשניהם.

מה גורם לתסחיף מי שפיר?

אין ידיעה ברורה לגבי הגורמים לתסחיף מי שפיר, ולכן קשה לנבא את היתכנותו או למנוע אותו.

מהם גורמי הסיכון של התופעה?

בין גורמי הסיכון כוללים גיל יולדת מעל 32, היריון מרובה עוברים, לידה מכשירנית, קרע של הרחם, רעלת היריון, ריבוי מי שפיר ובעיות בשליה (שליית פתח או שליה נעוצה).

האם אפשר לאבחן ולמנוע מצב של תסחיף מי שפיר?

תסחיף מי שפיר הוא כאמור מצב פתאומי שמתרחש במהלך הלידה ושגורמיו אינם ברורים. לפיכך, ישנה חשיבות למודעות של היולדת והרופא המטפל לגבי גורמי הסיכון - אך אין באמת אפשרות למנוע אותו.

איך מאבחנים תסחיף מי שפיר בעת הלידה וכיצד מטפלים?

האבחנה היא בעיקר קלינית על פי הממצאים בשטח. הטיפול הוא טיפול תומך - תוך מודעות למצב וניסיון לייצב את מצב האישה באמצעות החייאת לב-ריאה ויילוד העובר. חשוב לדעת שבמקרה זה גם הטיפול המהיר והמסור ביותר, לצערנו, לא תמיד יכול לסייע.