פסיכולוגיה שיקומית היא ענף בתחום הפסיכולוגיה העוסק באבחון ובשיקום אנשים בעלי מוגבלויות גופניות, נפשיות, שכליות וחברתיות - במטרה להביא למימוש פוטנציאל היכולות שנפגעו אצל המטופל ומתוך ראייה המשלבת נגיעה בכל תחומי החיים. בהתאם לכך, תהליך השיקום הוא דינמי ורב משתתפים, וכולל רופאים, צוות סיעודי, מרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ויועצי תעסוקה.

מי הם המטופלים?

אוכלוסיית המטופלים היא מגוונת וכוללת בעלי מוגבלויות מתחומים שונים: בתחום הפיזי - שיתוק, עיוורון, חירשות, נכויות פיזיות כגון קטיעות גפיים, מחלות שונות כגון סרטן, לב וכליות. בתחום ההתפתחותי - אוטיזם ופיגור. בתחום הרגשי - נפגעי נפש ונפגעי פוסט טראומה, וכן ליווי וסיוע בהתמודדות עם אבדן ושכול. בתחום החברתי – טיפול בהתמכרויות כגון סמים ואלכוהול, בנוער בסיכון ובעבריינים.

מה כולל התהליך הטיפולי?

האמונה בכבודו ובערכו של האדם עומדת בבסיס הפילוסופיה של השיקום, יחד עם המחויבות להעניק למטופל שוויון זכויות והזדמנויות. מתוך כך, אחת ממטרות הטיפול השיקומי היא לעזור למטופל בעל המוגבלות להשיג את מטרותיו (האישיות והמקצועיות) על ידי ליווי ומתן כלים שונים, יישומיים ומנטליים, להעצמתו האישית, כדי להשיג איכות חיים טובה משמעותית עבור המטופל. בהיבט הפסיכו-חברתי, הפסיכולוגיה השיקומית מסייעת להתמודדות עם המוגבלות בשלושה ממדים: תמיכה חברתית והסתגלות לנכות, רכישת מיומנויות חברתיות ושיפור עמדות החברה כלפי נכים.

האבחון

האבחונים מספקים הערכה רחבה של המאפיינים האישיותיים של המטופל, של הכישורים ושל היכולות שלו. לשם כך נעזרים במבחנים נוירו-פסיכולוגיים ופסיכו-דיאגנוסטיים. ההערכה הזו תהווה במקרים רבים את הבסיס לטיפול.

חשוב להבין שישנה חשיבות רבה לאבחון אישיותו של המטופל, מתוך ההבנה שבהרבה מקרים האישיות היא זו שתקבע את ההתמודדות של המטופל עם המוגבלות שלו. כך קורה שמטופלים שונים עם אותה מוגבלות אבל עם אישיות שונה, יתמודדו אחרת עם התהליך, ובהתאם לכך גם הטיפול בהם יהיה אחר.

הטיפול

גישות הטיפול שונות ומגוונות, וכוללות טיפולים קצרי טווח או ארוכי טווח, טיפולים פרטניים, משפחתיים, קבוצתיים או זוגיים, טיפולים קוגנטיביים-התנהגותיים, טיפולים פסיכו-דינמיים, וכן טיפולים כגון ביופידבק, היפנוזה, דמיון מודרך ועוד. בחירת הטיפול תתבצע בהתאם תהיה להכשרת המטפל ובהתייחס לצרכי המטפל כפי שעלו מתוך האבחון. 

המטפל צריך להעריך ולהבין את הגורמים המשפיעים על התגובה הנפשית של המטופל לנכות, ולא למקד את תשומת הלב רק בפגיעה הפיזית. הוא צריך להכיר את הגישות הטיפוליות השונות (דינמית, התנהגותית, תומכת, מנחה ועוד), לקבוע יעדים טיפוליים בהתאם לאבחנה ולהתייחס לכלל המורכבות של סביבת המטופל (האינטראקציה עם בני המשפחה והסביבה, וההסתגלות של כולם למצב). במסגרת הטיפול, ולפי הצורך, המטפל יכוון את המטופל לגורמי טיפול נוספים כגון רופאים מומחים ופסיכיאטרים. העבודה השיקומית נעשית בעזרת צוות רב תחומי המכסה את מכלול הצרכים של המטופל; זה כולל גם עבודה מול חברות ביטוח, עובדים סוציאליים, ביטוח לאומי ועוד. גם ההיבט האתי של טיפול בבעלי מוגבלויות הוא חלק בלתי נפרד מהפסיכולוגיה השיקומית.

השפעת הטיפול על תהליך השיקום?

פסיכולוגיה שיקומית יכולה להשפיע משמעותית על חיי אנשים בעלי מוגבלויות: היא יכולה להוציא אותם ממצבי משבר ולהקנות להם איכות חיים טובה, הכוללת קבלה נפשית של המוגבלות, העצמה וצמיחה אישית וחברתית, והצלחה מקצועית. הטיפול בפסיכולוגיה שיקומית מקיים את השילוב הנכון של עבודה רגשית, פיזית וחברתית, ומעלה את הסיכויים להצלחת תהליך השיקום.