חוסר שטף בדיבור הוא תופעה התפתחותית נורמאלית לחלוטין, שיכולה להופיע באופן טבעי בדיבורם של ילדים צעירים (שנתיים עד חמש) בתקופות שונות של התפתחותם השפתית. אם לא קיימים גורמי סיכון, ובהתייחסות נכונה של הסביבה, חוסר השטף חולף באחוז גבוה של המקרים.
אם עברתם אבחון, ועוד מעט אתם מתחילים בטיפול, יש מה לעשות גם בזמן שממתינים למפגש הטיפולי הראשון. הנה כמה עצות טובות:
- אל תעירו לילד או לילדה הערות על אופן הדיבור או על הקצב שלהם, כדי לא להסב את תשומת הלב לכך ולבלבל אותם עוד יותר. אל תשלימו להם משפטים.
- גלו עניין בתוכן הדברים ולא באופן בו הם נאמרים, המתינו בסבלנות עד שהם מסיימים את המשפט ורק אז הגיבו עליו. התנהגו בטבעיות, שמרו על קשר עין והקשבה.
- שאלו שאלות ממוקדות שהתשובה עליהן קצרה במקום שאלות פתוחות. למשל: במקום לשאול מה עשית בגן, שאלו: ״יצאתם היום לחצר?״.
- הקפידו על כללי שיחה בבית: הימנעו מלהתפרץ אחד לדברי השני, הקפידו על תור בשיחה.
- נסו לפנות מדי יום זמן לשיחה או משחק אחד על אחד עם הילד או הילדה, שבו מוקדשת להם תשומת ליבכם המלאה.
- אל תדרשו מהם לדבר בפני אנשים כדי לא ליצור מצבים מלחיצים שעלולים להגביר את חוסר השטף.
- הקפידו על סדר יום קבוע ושגרה. הכינו אותם מראש לקראת אירועים מיוחדים ומרגשים במיוחד.
- הפחיתו עומס ולחץ - האטו את קצב החיים. עד כמה שאפשר.
- האטו את קצב הדיבור בו אתם מדברים עם הילד.
- דברו עם הילד במשפטים קצרים ופשוטים המתאימים לרמת השפה שלו.
