במהלך התפתחות השפה והדיבור מתרחשת רכישה הדרגתית של צלילי הדיבור השונים. עם הגיל מתפתחת גם יכולת תכנון התנועה של אברי הדיבור, וכך הילד לומד להפיק רצפים ארוכים יותר של מילים והברות. כולנו מכירים את השיבושים החמודים של הפעוטות שמתחילים לדבר- בתחילה הילד יגיד 'נה', אח"כ ננה ואז בננה! , או- ילדה: דה, אדה, ידה, ילדה. שיבושים מסוג זה צפויים במהלך ההתפתחות התקינה.

לא נצפה שהילד יפיק מיד מילים שלמות, כפי שלא נצפה ממנו לקום וללכת לפני שלמד להתהפך, לזחול, לשבת, ולעמוד. עם זאת, חשוב לראות שהילד ממשיך להתפתח והמובנות הולכת ומשתפרת כל הזמן.
לקראת גיל 3 הילד אמור להיות מובן רוב הזמן, לסביבתו הקרובה - אמא, אבא, אחים וגננת, וגם לסביבתו הרחוקה יותר- סבא וסבתא, דודים וכד'.

אם כך, מתי יש לפנות לאבחון או טיפול במכון להתפתחות הילד? לפני שפונים לאבחון חשוב מאוד לבצע בדיקת שמיעה!

גיל שנה

סביב גיל שנה מתחילות להופיע מילים ראשונות. כשהילד מתחיל לדבר המילים לרוב נהגות בצורה פשוטה הכוללות הברה או שתיים (בוק – בקבוק). 'מילה' היא כל צליל קבוע שמייצג משמעות, גם אם הילד אומר מילים באופן חלקי. יתכן שיופיעו גם מילים שהילד 'ממציא', שקל לו יותר להפיק, וברור למה הוא מתכוון. לדוגמא- "האמ האמ" לאוכל. לרוב, הילד כבר מסוגל להפיק צלילים והברות מגוונים כגון "בה", "מו", "טה", ולא רק תנועות ("אה", "או"). נפנה לקלינאית תקשורת אם הילד מאוד שקט ומפיק מגוון מצומצם של צלילים.

גיל שנתיים

סביב גיל שנתיים מופיעים צירופי מילים. גם המילים שאותן הילד הוגה מתארכות והילד משכלל את הדיוק בהיגוי. הדיבור נעשה מובן יותר על אף שלא מצופה מהילד להגות את כל צלילי השפה.
נפנה לקלינאית תקשורת אם הילד לא מובן לסביבה הקרובה שלו, או כאשר מופיע תסכול של הילד בשל הקושי של הסביבה להבין אותו.

גיל שלוש ומעלה

סביב גיל זה הילד כבר מדבר במשפטים שלמים, והדיבור שלו נעשה מובן הן לסביבתו הקרובה והן לסביבתו הרחוקה. נפנה לקלינאית תקשורת אם הילד לא מובן לסביבה.
ייתכן וחלק מהצלילים (אותיות) לא יהגו בצורה מדויקת. מתי נצפה מהילד להגות את הצלילים השונים (אותיות)?

• ל': סביב גיל 3 שנים
• ק', ג': סביב גיל 3 וחצי שנים
• ר': סביב גיל 4 שנים

אם הילד מחליף את הצלילים השונים לצלילים שנשמעים חריגים או שיש ריבוי של שיבושים, מומלץ להתייעץ עם קלינאית תקשורת האם לפנות לטיפול גם לפני הגיל המצופה.

גיל שש ומעלה 

לקראת גיל זה הילד מגיע לבשלות של איברי ההיגוי ומסוגל להפיק גם צלילים מורכבים, כגון: ש, ס, ז ו-צ. נפנה לקלינאית תקשורת אם הילד הוגה את הצלילים הללו בצורה לא מדויקת.

אז מה עושים בינתיים? 

נשמור על חווית תקשורת חיובית! יש לשים לב שאנחנו מתייחסים לתוכן הדיבור של הילד, כלומר למה הוא אומר ולא לאיך הוא אומר. כדאי להראות לו שהבנו את כוונתו. מומלץ לחזור על המילה או המשפט שאמר באופן ברור ותקין במקום לבקש מהילד לעשות זאת, כדי לתת דגם דיבור נכון. למשל: ילד אומר 'דו, בי' (כדור, להביא) נענה בצורה תקשורתית- "להביא לך את הכדור?" "אתה רוצה להביא?" וכד'. או 'בה, און', - "נכון, הבובה הלכה לישון!"

כדי לעזור לילד ולהפחית את התסכול כיוון שאינו מובן לסביבה, נעודד אותו להשתמש בדרכים לא מילוליות, כגון הצבעה על חפצים או שימוש בסימני ידיים בנוסף לדיבור. אם הילד מתקשה בכך מומלץ להציע לו אפשרויות: 'תראה לי איפה זה?', או 'אתה רוצה משחק או אוכל?' וכד'. כדאי גם להדגים לילד את השימוש בהצבעה, בעיקר לאחר סיטואציה שהילד התקשה להעביר את המסר שרצה. לדוגמה: "רצית את המטוס!" תוך הצבעה על המטוס.