מהי התעללות נפשית בילדים? זוהי פגיעה אשר את השפעותיה לא ניתן לראות באופן חיצוני, אך היא בעלת השפעה שלילית משמעותית על ההתפתחות הרגשית. מאחר ואין לה סימנים חיצוניים, ולעיתים ישנן התנהגויות הוריות שקשה להגדירן כהתעללות, היא קשה יותר לאיתור.
- מה נחשב להתעללות נפשית?
הפחתת ערך הילד: ביקורת, לעג, מילות גנאי.
הפחדה: איומים (בנטישה, בהשמדת חפץ/בע"ח אהוב), התנהגות לא צפויה.
בידוד: חברתי, משפחתי.
השחתה: חיזוק התנהגויות בריוניות, מטרידות, אלימות, בלתי הולמות אצל הילד.
ניצול: הטלת אחריות כבדה על הקטין ושימוש בו למטרות רווח.
מניית גרייה מהותית: אי סיפוק גירויים שכליים או רגשיים אשר פוגעים בהתפתחותו התקינה.
הזנחה: השארת הילד שעות רבות לבד, אי יצירת קשר עין/שמיעה עמו, מניעת טיפול רפואי נחוץ.
עדות לאלימות בין ההורים: למרות שהאלימות אינה מופנית באופן ישיר כלפי הילד, יש באלימות בו בכדי לפגוע משמעותית בהתפתחותו ורווחתו.
הגנת יתר קיצונית: השתלטות על עולמו של הילד וחודרנות לחייו. - מהן ההשלכות של ההתעללות הנפשית?
במישור הפיזי: העדר שגשוג, ילדים פסיביים, מפוחדים.
במישור הקוגניטיבי: ליקויי שפה, דיבור, למידה.
במישור הרגשי: ערעור בטחונו והערכה העצמית של הילד, אימוץ תפיסה של חוסר אונים וחוסר מסוגלות שתלווה אותו גם בבגרותו ועשויה להשפיע על חוסר הישגיות, היעדר אהבה עצמית ונטייה לחרדות ולדכאון.
מאחר והקשר הראשוני עם הדמויות ההוריות הנו שלילי, הילד מפתח חוסר אמון בקשרים בינאישיים אחרים במהלך חייו. וסיכוייו לתפקד כמבוגר מאושר, נמוכים יותר.
חשוב לאתר תופעות אלו, על מנת שהורי הילד יוכלו לקבל הדרכה מקצועית אודות התנהלות נכונה מול ילדיהם.
חווית אלימות בין הורית בקרב ילדים- ילדים חשופים לאלימות
כ-600 אלף ילדים חשופים לאלימות במשפחה, מתוכם רק מספר זעום טופלו במקלטים ובמרכזים למניעה ולטיפול באלימות (ויצו, 2021).
חוויות הילדים החשופים לאלימות בין הוריהם, עלולות להכיל טראומות כתוצאה מעדות השמיעה, הראייה או התחושה של רמות האלימות השונות.במישור הרגשי, הם חווים רגשות עזים של אובדן, כעס, עצב, פחד, חוסר בטחון עצמי, לחץ מחשש של פגיעה בהם עצמם. מחקרים מצאו כי אלימות בין הורית, משפיעה על התפתחותם בטווח הקצר ובטווח הארוך, תורמת לקשיי הסתגלות ולבעיות התנהגות.
ילד שחווה אלימות בין הורית, עשוי לאמץ אחד מדפוסי התמודדות אלו:
- חיים עם סוד - האלימות מוקטנת ואף מוכחשת והופכת להיות סוד אישי ומול האחרים. כך הילד ישתמש בהדחקה/הכחשה להתמודדות עם מצבי לחץ. תוך תפיסה מוסרית כי כי דברים שצריך להסתיר
- חיים בקונפליקט נאמנות - הילד מצוי בקונפליקט נאמנות בין הוריו: אמפתיה /זלזול כלפי ההורה הפגוע וכעס/ההערצה כלפי הפוגע. הילד קרוע בין הוריו ומתקשה לתפוס עמדה אחת. כך הוא עשוי לגבש תפיסה כי העולם רווי קונפליקטים, וכי היא אלימות היא פתרון לגיטימי ושיגרתי לניהול מצבי לחץ.
- חיים בעולם של טרור ופחד - הילד חש פחד ודאגה לעצמו ולהורה הפגוע. תפיסת המשפחה מתחלקת לצד התוקף, לעומת צד הקורבן.
- חיים בקונטקסט אגרסיבי ומכוון שליטה - הילד נדחף לצודד בתוקף, כאשר המסקנה העיקרית היא כי החיים הם ג'ונגל וכי החזק שורד. כך הילד הופך להיות משליט טרור בעצמו בתוך מערכות היחסים שלו כילד, והן כזוגיות בוגרת.
מבוסס על מאמר של איזיקוביץ , וינשטוק ואנוש (1998)
Children's Experience of Interparental Violence: A Heuristic Model Written by: Zvi Eisikovits, Zeev Winstok and Guy Enosh University of Haifa. Published in: Children and Youth Services Review, Vol.20, No. 6, pp 547-568, 1998
