לאחרונה נדמה כי אלימות נגד קשישים הפכה לתופעה נפוצה בארץ. נראה כי לא עובר יום מבלי שמתקבל דיווח חדשותי על קשיש שעבר ניצול או תקיפה אלימה, אם על ידי עובד זר, בן משפחה, שכן, פורצים ועוד. תופעת ההתעללות וההזנחה בזקן קיימת בממדים גדולים, הסטטיסטיקה מעידה על כך ש- 18.4% מכלל הזקנים נחשפים לסוג אחד או יותר של פגיעה (התעללות פיזית ומינית, התעללות מילולית, הגבלת חופש וניצול כלכלי).
כתוצאה מהעלייה בתוחלת החיים, חל גידול משמעותי במספר הזקנים בני שבעים וחמש ויותר וילדים בוגרים נאלצים לטפל בהוריהם שנים רבות יותר ועם משאבים הולכים ופוחתים. מציאות זו יוצרת מתח וקונפליקטים רבים בין הדורות, המובילים לעיתים להתעללות בבני משפחה מבוגרים. האלימות כלפי קשישים מדאיגה לאור העובדה שקשישים רבים חוששים להתלונן כנגד הפוגע. בין אם מדובר במטפל זר ובין אם קרוב משפחה, בשל תחושת התלות ומוגבלות.
החשש של הזקן להתלונן נובע מחוסר מודעות וחוסר ידע לגבי זכויותיו, תחושת בגידה בפוגע, תחושת חוסר אונים, אשמה, מבוכה, בושה,תחושת כשלון בחינוך הצאצא הפוגע, הימנעות מגילוי הפגיעה על מנת שלא להסב נזק לפוגע, רצון להגן על בן המשפחה, פחד מפניו, הרס או חשש כי עם הגילוי יינטש, יוצא מהבית לסידור מוסדי, ותיפגע הסולידריות המשפחתית.
סוגי אלימות כלפי זקנים וסימנים מזהים
- אלימות פיזית - גרימת כאב פיסי או פגיעה המתבטאים במכות או פציעה, דחיפות , חבלות, קשירות וכוויות.
- אלימות נפשית - גרימת סבל נפשי הבא לידי ביטוי בצעקות, קללות, עלבונות , השפלה ומניעת קשר עם המשפחה.
- אלימות כלכלית והזנחה - שימוש וניצול לא חוקי ולא הולם בכספו של הקשיש ובמשאביו.
- אלימות מינית - שימוש בכוח ומגע מיני מכל סוג המתבצע ללא הסכמה.
ערנות ורגישות יסייעו בגילוי סימנים לפגיעה בזקן. לאנשי מקצוע תפקיד מרכזי באיתור, אך כל בן משפחה יכול ונדרש לשים לב לשינויים במצבו של הזקן. בכל מצב שבו אנו מטפלים מרחוק ואיננו בקשר יומיומי עם הזקן, יש לגלות עירנות יתרה ובעיקר כשהמטפל העיקרי הוא מטפל בתשלום. רצוי לערוך ביקורים בבית הזקן ולבחון את הקריטריונים העשויים להצביע על הזנחה או התעללות:
- הופעה חיצונית (היגיינה, מצב הבגדים, חבלות, חבורות, סימני כוויות, קשירה או שפשופים בעור).
- שפת הגוף (יציבה, הימנעות ממגע ו/או מקשר עין).
- מצב רגשי (פחד, רתיעה, אי שקט, עצב, שינוי בהתנהגות).
- מצב הבית (היגיינת הבית, אוכל במקרר, מיטה מותאמת).
- יחסי הגומלין בין הזקן ובני המשפחה ו או/ מטפלו העיקרי (האם נינוח לדבר בנוכחותם, האם מאפשרים לו לדבר).
בנוסף, כדאי מאוד לעקוב אחר מצבו הרפואי של הזקן. לוודא שהוא אינו מחמיץ ביקורים אצל הרופא, שלא קיימים תסמינים בריאותיים לא מטופלים, וכי ארון התרופות שלו מצויד בכל תרופות המרשם הקבועות שלו ורק הן. מומלץ לנסות ולבחון את תקינות הדינמיקה בין הזקן למטפלו. היעזרו בגורמים נוספים לצורך מעקב - בקשו מרופא המשפחה של הקשיש לבחון את מצבו הרפואי במהלך הביקורים או בקשו משירותי הרווחה באזור שישלחו עובד סוציאלי לביתו של הזקן שיחווה דעה על מצבו.
למי ניתן לפנות?
- עובדת סוציאלית במרפאת מאוחדת הקרובה
- משטרה בטלפון 100
- ער"ן לזקן – מספר טלפון ארצי 1-700-50-1201 - מענה טלפוני לזקנים הסובלים מהתעללות ו/או הזנחה
- קו חירום ארצי לאלימות במשפחה 188 - מידע וייעוץ טלפוני לנשים, ילדים, זקנים וחסרי ישע
