אימונותרפיה היא סוג של טיפול בסרטן, המעצים את היכולת הטבעית של הגוף להילחם בסרטן. המטרה של הטיפול היא לשפר או לשחזר את היכולת של מערכת החיסון לזהות גידולים סרטניים ולחסל אותם ביעילות.
מערכת החיסון שלנו מאומנת לזהות ולהילחם בפתוגנים וחיידקים, שחודרים לגופינו ומקוטלגים כ״פולשים זרים״. אך המקרה של תאי סרטן הוא יותר מסובך, כיוון שאלו הם תאי גוף בריאים שעברו תמורה והפכו לסרטניים, ולכן לעיתים הם לא מזוהים כ״זרים״ ולא מחוסלים ביעילות.

פעמים רבות, תאי הסרטן מפעילים מנגנונים שונים, שמעכבים את הפעילות של מערכת החיסון, ובנוסף לכך הם מצליחים לחמוק מ״הרדאר״ של המערכת. הטיפול האימונותרפי, שנעשה באמצעים שונים, מסיר את המחסומים הללו ומסייע למערכת החיסון "לראות" את תאי הגידול כדי לחסלם ביעילות.

אחת הבעיות הקיימות בטיפול אימונותרפי היא שהסרת המחסומים גורמת להפעלת יתר של מערכת החיסון, אשר תוקפת ללא אבחנה תאי סרטן כמו גם את תאי הגוף הבריאים. לכן פעמים רבות יכולות להופיע תופעות לוואי הדומות לתסמינים של מחלות אוטואימוניות (מחלות בהן הגוף תוקף את עצמו).

מדוע מערכת החיסון אינה מזהה את תאי הגידול בסרטן השד ונלחמת מולם?
מערכת החיסון מורכבת מתאים מסוגים שונים ביניהם תאי ה – T, תאי דם לבנים, שתפקידם לזהות ולהילחם בגורמים זרים, הפולשים לגוף. תאי ה-T סורקים את תאי הגוף השונים כדי לבדוק את מצבם ולהחליט מה יהיה גורלם. הדרך שבה תאי ה-T "יודעים" מה מצבו של התא היא על ידי זיהוי מולקולות חלבוניות (אנטיגנים) המוצגות על פני שטח התא. לדוגמה, אם התא נגוע בנגיף הוא יציג על פני המעטפת שלו את החלבונים הנגיפיים וכך תאי ה-T ידעו שיש לחסל את התא הנגוע.

אחד התהליכים שמובילים להתפתחות סרטנית בתאים היא הצטברות של מוטציות ברצף ה-DNA של התא. מוטציות אלו מביאות לייצור של חלבונים לא תקינים או כאלו שפועלים ביתר, דבר שיכול להוביל להתחלקות בלתי נשלטת של התא ובסופו של דבר להתפתחות גידול סרטני. תאי-T שיזהו את החלבונים המוטנטים הללו כשהם מוצגים על פני שטח התא, יפעלו לחסל את התא.

אולם, ברוב סוגי הגידולים בסרטן השד, תאי הסרטן אינם מבטאים על פני מעטפת התא שלהם את החלבונים המוטנטים, ולכן מערכת החיסון אינה מצליחה לחסל אותם ביעילות. על מנת לסייע למערכת החיסון להילחם בגידול הסרטני יש לשדרג את היכולת שלה לזהות את החלבונים המוטנטים שמאפיינים בעיקר תאי סרטן ושאינם מופיעים בתאים בריאים.

אסטרטגיה נוספת שמאפיינת תאים סרטניים היא לעכב את פעולתם של תאי ה-T. הם עושים זאת על ידי ביטוי חלבון בשם PDL-1 על גבי מעטפת התא שלהם. PDL-1 נקשר לחלבון PD-1 שמתבטא על גבי מעטפת התא של תאי T, ברגע ששני החלבונים נקשרים (PDL-1 על תא הסרטן עם PD-1 על תא T), פעילות ההרג של תא ה-T מנוטרלת. כיום קיימים טיפולים אימונותרפיים המונעים את הקישור בין שני החלבונים PDL-1 ו-PD-1 ובכך מונעים את הנטרול של תאי ה-T על ידי תאי הסרטן.

תופעות הלוואי של תרופות אימונותרפיות כוללות עייפות, כאבים בשרירים, עצמות או מפרקים, כאבי בטן, ירידה בתיאבון, גרוד, שלשול, בחילה, פריחה, חום, שיעול, קוצר נשימה, ועצירות.

התופעות מופיעות לרוב ביום השני לטיפול, ונמשכות כיממה.

קיטרודה
בכנס ESMO 2019 הוצגו תוצאות הביניים של מחקר שבדק הוספה של קיטרודה לטיפול נאואדג'וונטי (טרום ניתוחי) בנשים חולות סרטן השד מסוג טריפל נגטיב (סרט שד מוקדם – לא גרורתי).  התוצאות הראו שהוספת קיטרודה לטיפול הכימותרפי בחולות הובילה לעליה בשיעור התגובה הפתולוגית המלאה (pCR). לפרטים נוספים על המחקר .התרופה עדיין לא נכנסה לסל הבריאות בהתוויה זו.

בכנס ASCO 2020 הוצגו תוצאות של מחקר  KEYNITE-355 שהראו כי יעילות בטיפול בתרופה בנשים עם סרטן שד גרורתי מסוג טריפל נגטיב כאשר הגידול מבטא רמה גבוהה של הסמן PD-L1 (המדד המשולב של הסמן PD-L1 היה 10 או למעלה מזה). נטילת קיטרודה יחד עם כימותרפיה האריכה את משך הזמן ללא התקדמות המחלה בהשוואה לכימותרפיה בלבד.

בנובמבר 2020 אישר ה-FDA  (מינהל המזון והתרופות האמריקאי) את קיטרודה ביחד עם כימותרפיה לטיפול בסרטן שד גרורתי מסוג טריפל נגטיב, כאשר יש ביטוי גבוה של PD-L1, זאת על בסיס מחקר KEYNITE-355.

בכנס ESMO 2019  הוצגו תוצאות הביניים של מחקר KEYNOTE-522 לפיהן הוספת התרופה קיטרודה – טיפול אימונותרפי לכימותרפיה בטיפול נאואדג'וונטי (טיפול טרום ניתוחי) לנשים שחלו בסרטן שד מסוג טריפל נגטיב (TNBC) הובילה לעלייה בתגובה הפתולוגית המלאה (כלומר לא נותרו שאריות גידול בתאי השד ובבלוטות הלימפה בזמן הניתוח). להרחבה על המחקר

ביולי 2021 אישר ה-FDA – מינהל המזון והתרופות האמריקאי את קיטרודה בתוספת כימותרפיה לטיפול נאו אדג'וונטי עבור נשים עם סרטן שד מסוג טריפל נגטיב שהן בסיכון גבוה. באישור נאמר כי יהיה המשך טיפול בקיטרודה לאחר הניתוח.

בשנת 2018 נכנסה קיטרודה לסל הבריאות לטיפול בגידולים סרטניים גרורתיים עם מדד MSI גבוה.

קיטרודה היא תרופה אימונותרפית, החוסמת פיזית את הקישור בין חלבון PD-1 שעל פני תאי ה-T לבין חלבון PDL-1 שעל גבי תאי הסרטן (על ידי כך שהיא פיזית נקשרת לחלבון PD-1 שמבוטא על תאי ה-T ולא מאפשרת קישור שלו לחלבונים אחרים), ובכך מגבירה את הפעילות של מערכת החיסון נגד תאי הגידול. תרופה זו היא ממשפחת תרופות מעכבות PD-1.

קיטרודה נמצאה  יעילה לטיפול בגידולים סרטניים (מתקדמים ו/או גרורתיים) שמאופיינים בריבוי מוטציות או שהם בעלי ערך MSI גבוה (MSI-H : High Microsatellite Instability – מאפיין תאי שמעיד על אי יציבות גנטית, שמאפיינת סוגי גידולים שונים), ובכלל זה בסרטן שד גרורתי. אולם, רק מיעוט מגידולי סרטן השד הגרורתי בנשים, מאופיינים בריבוי מוטציות ו- MSI גבוה.