PrEP ובעברית "טיפול מונע לפני חשיפה" הוא טיפול תרופתי שנוטלים אנשים בריאים, שליליים ל-HIV כדי להגן על עצמם מפני הדבקה בנגיף. מטבע הדברים, הטיפול נרשם ע"י רופא/ה לאנשים בקבוצת סיכון להדבקה, בעיקר גברים המקיימים יחסי מין עם גברים שיש להם פרטנרים מרובים לסקס, ובוחרים לא להשתמש בקונדום, לפחות בחלק מהפעמים; כי דרך המניעה העיקרית המומלצת היא, כמובן, שימוש בקונדום (שמגן גם מפני זיהומים אחרים שעוברים בסקס) והמציאות היא שעדיין יש מי שמוותרים עליו לפעמים, או תמיד.
יש מספר תרופות המאושרות ל-PrEP בעולם. הוותיקה שבהן – טרובדה (ומספר תכשירים זהים עם שם אחר המיוצרים ע"י חברות אחרות)- נמצאת בסל התרופות בישראל, וזמינה למי שזקוק לה בהשתתפות עצמית נמוכה.
תרופות PrEP מדורות מתקדמים יותר מצטיינות בהיותן בטוחות יותר (פחות תופעות לוואי), ויש אף תרופה הניתנת בהזרקה אחת לחודשיים ומייתרת את הצורך לזכור לקחת את הטיפול כל יום. מאידך מדובר בתרופות חדשות יחסית ומחירן גבוה מאוד. לפיכך גם לא צפוי שנראה אותן נכנסות לסל הבריאות בשנים הקרובות.
PrEP בישראל יכול להירשם רק ע"י רופאים שעברו הכשרה מיוחדת לעניין זה. את שמותיהם אפשר למצוא באתר משרד הבריאות.
הנה ארבע עובדות אודות הטיפול שחשוב שתדעו.
PrEP הוא טיפול יעיל, אך לא 100% יעיל
בעולם (ובארץ) מתרבים הדיווחים על הדבקות ב-HIV בקרב אנשים שנוטלים את הטיפול. מדובר אמנם בתופעה נדירה, אך היא קיימת. כבר במחקרים הראשונים הגדולים שבחנו יעילות של PrEP לפני עשור הודגם כי יעילותו נעה סביב 96% בקרב מי שנוטלים אותו באופן סדיר יום-יומי. דהיינו ב-4% מהמטופלים עלולה לקרות הדבקה. רב הנדבקים ב-HIV במחקרים שבחנו יעילות של PrEP היו אמנם א/נשים שאובחנו עם HIV סביב תחילת הטיפול (כלומר, יכול להיות שהיו כבר חיוביים ובתקופת חלון, ולכן לא אובחנו מיד בתחילת המחקר), אולם מתרבים הדיווחים על אנשים שנדבקו גם לאחר תקופה של נטילת PrEP סדירה, וגם בקרב כאלה שנטלו אותו היטב והיו להם רמות טובות של התרופה בדם.
למה זה קורה?
יכולים להיות מספר הסברים: חלק נדבקו בנגיף שעמיד לתרופה. פיזור התרופה בגוף לא זהה אצל כולם ולא בכל חלקי הגוף (יכול להיות למשל שנראה רמות טובות של התרופה בדם אך לא טובות בריריות אברי המין). בנוסף, חשוב להבין שלמעשה אף שיטת מניעה איננה יעילה ב- .100% .
ההשלכה של העובדות הללו היא ברורה: החשיבות של המשך שימוש בקונדום. בנוסף חשוב שכל מי שנוטלים PrEP יקפידו על מעקב סדיר אצל רופא/ת ה PrEP מכיוון שאם חלילה תיקרה הדבקה, כדאי לאבחן אותה כמה שיותר מוקדם. המשך נטילת PrEP לאחר הדבקה עלולה לגרום לנגיף להפוך לעמיד, מה שיקשה בהמשך על הטיפול בנשאות עצמה.
PrEP עדיין לא הוביל בישראל לירידה במספר המקרים החדשים של HIV:
מדובר בנתון מדאיג ומעציב. PrEP הפך זמין בישראל ב-2017 (בעלות של מספר מאות שקלים בחודש), וב-2020 נכנס לסל וזמין בהשתתפות עצמית קטנה. למרות זאת מספר מקרי ההדבקה החדשים ב-HIV מ-2017 ועד היום לא ירד, ואולי אף עלה מעט. מה משמעותו של נתון זה? ראשית, שישנם א/נשים רבים שיכולים להרוויח מהטיפול ולא נוטלים אותו: או שהם לא מודעים לקיומו או שאין להם נגישות לרופא/ה שיכול/ה להציע ולרשום להם אותו - אם בגלל שהם נמנעים מלדבר עם הרופא/ה שלהם על הנושא, בגלל חוסר הידע של הרופא/ה שלהם בנוגע לאופציית מניעה זו, או בגלל מחסור בשירותי רפואה נגישים ומקבלים במקום מגוריהם.
PrEP on Demand היא אופציית מניעה בעלת יעילות דומה לנטילה יומית של PrEP
PrEP on Demand היא שיטה בה לוקחים את הטיפול התרופתי סביב אירוע חשיפה קונקרטי ולא כל יום. מדובר באופציית מניעה שלא מתאימה לכל אחד, ומחייבת את מי שמשתמשים בה להיות מתוכננים ולא ספונטניים. בשיטה זו יש לקחת שני כדורי טרובדה ביממה טרם המגע המיני (ולפחות שעתיים לפני המגע); לאחר 24 שעות יש לקחת כדור נוסף, וכדור רביעי ואחרון 48 שעות מהמנה הראשונה. באופן זה ניתן לכסות אירוע חשיפה אחד עם ארבעה כדורים בלבד. מדובר בשיטה לא סלחנית: לא ניתן לאלתר, ויש סכנת הדבקה אם לא מקפידים על נטילה בדיוק בהתאם לפרוטוקול זה.
למי מתאימה שיטה זו? למשל למי שיש להם חשיפות לא מוגנות (ללא קונדום) בתדירות של פחות מפעם בשבוע (אחרת כבר אין יתרון בהשוואה לנטילה יומיומית כי נלקח מספר כדורים לא פחות מנטילת כדור יומיומי).
משרד הבריאות לא אישר בארץ רישום PrEP בפרוטוקול on Demand. אולם מספר מחקרים כולל כאלה שפורסמו בשנה האחרונה הראו שאם הטיפול נלקח באדיקות בהתאם לפרוטוקול, יעילותו דומה לטיפול שנלקח יום יום. אם נדמה לך ששיטת נטילה זו מתאימה עבורך – כדאי לך לדון באפשרות עם רופא ה PrEP שלך.
יש תרופות PrEP חדשות שנמצאו יעילות לא פחות ואף יותר, אחת מהן ניתנת בזריקה אחת לחודשיים
מדובר בחדשות טובות, אך רחוקות מיישום, שכן שתי התרופות הללו הן תרופות פטנט - כך שאין להן חלופה גנרית זמינה ולכן הסיכוי שיכנסו לסל ויהפכו זמינות לקהל הרחב בשנים הקרובות קלוש. בנוסף, הן לא נרשמו בישראל עדיין כטיפול מונע.
DESCOVY היא למעשה גרסה משופרת של הטרובדה, והסיכון שלה לגרום לפגיעה כלייתי או אוסטיאופורוזיס הוא נמוך משמעותית בהשוואה לטרובדה.
Cabotegravir היא זריקה הניתנת אחת לחודשיים ובמחקר שהשווה אותה לנטילה יומית של טרובדה היו כ-70% פחות הדבקות בHIV בהשוואה לנטילה יומית של טרובדה. יתרונה הגדול הוא בכך שחוסכת מהמטופלים את הצורך להקפיד על נטילה יומיומית.
