מציאות ביטחונית זו, מוסיפה ומגבירה את תחושת הלחץ והמתח המלוות את כולנו בשגרת החיים הרגילה כתוצאה מבעיות,
כמו עומס בעבודה, קשיים כלכליים, טיפול בילדים ובהורים קשישים ועוד.
בעקבות מצב זה מפעילה מאוחדת מוקד טלפוני לייעוץ ולתמיכה נפשית. המענה במוקד נעשה על ידי פסיכיאטרים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים.
ניתן לפנות למוקד שמספרו 3833*, שלוחה 8, 24 שעות ביממה.
השירות לעבודה סוציאלית ובריאות הנפש
כיצד נעזור לעצמנו ?
המצב הנוכחי, של נפילת טילים ואזעקות חוזרות, עלול לגרום לתגובות של פחד וחרדה סביב הדאגה לעצמנו וליקירנו.
במצבי לחץ ומתח נוצרת הפרת האיזון מבחינה פיזיולוגית ופסיכולוגית. ככל שהאירוע אליו אנו נחשפים קשה (טראומטי),
מאיים ומתמשך יותר, כך נתקשה לתפקד בצורה טובה במהלכו ובהמשך לחזור לשגרת חיים רגילה.
תגובות צפויות במצבי דחק
תגובות גופניות - קשיי שינה, קשיי נשימה, יובש בפה, דופק מואץ, כאבי ראש וסחרחורת, הזעת יתר, הפרעות אכילה.
תגובות קוגניטיביות - בלבול, קשיי ריכוז, הפרעות בזיכרון, תמונות או מחשבות חוזרות.
תגובות רגשיות - חרדה מציפה, מתח, פחדים, דיכאון, דריכות יתר, תשישות, כעס ותוקפנות
התגובות המתוארות הן רגילות ואפילו צפויות. אלו צורות שבהן המוח האנושי מתמודד עם זיכרון של אירועים קשים. בדרך כלל, תופעות אלה הולכות ודועכות תוך מספר ימים. אנשים שמגיבים כך לאחר האירוע לרוב חוזרים לשגרת חייהם תוך זמן קצר.
התמודדות עם זיכרון ותופעות של אירוע קשה היא קלה יותר כאשר אדם נמצא בסביבה אוהדת ותומכת. לכן: דבר על מה שעברת עם מישהו שאכפת לו!
חשוב לאדם להבין ולדעת שמה שהוא עובר הוא דבר צפוי ורגיל. עצם הידיעה משפרת את מצבם של רוב האנשים.
ייתכן מצב שמרגישים בסדר מיד לאחר האירוע ואז, בהדרגה או באופן פתאומי, מופיעים השינויים שהוזכרו לעיל, דהיינו: עצבות, עצבנות, חרדה וכו'. תגובה מעין זו עלולה להבהיל אנשים, אבל חשוב לזכור שגם תגובה זאת צפויה ורגילה ושהמצב עשוי להשתפר תוך מספר ימים.
מספר קטן של אנשים אינם מסוגלים לסבול את התופעות האלה וגם לא חשים שיפור תוך כמה ימים.
הבעיה השכיחה ביותר היא חוסר שינה. אם אינך רואה שיפור תוך כשבוע ימים אחרי התחלת הסימפטומים, פנה לרופא המשפחה שלך. לאחר שיחה איתך, ייתכן והוא ימליץ על ייעוץ מקצועי בכדי לזרז את ההתאוששות.
קורה לעיתים רחוקות, שאדם אינו מצליח להשתחרר כלל מהחרדות והמועקה ושהן אף הולכות ומחריפות. במצב כזה מומלץ לפנות לרופא המשפחה ו/או לאיש צוות בריאות הנפש ועבודה סוציאלית במאוחדת.
המלצות להתמודדות
- חשוב להתמיד בשגרת חיים ולקיים סדר יום קבוע ככל הניתן.
- חשוב לשהות בחברת אנשים.
- חשוב להתנהל במציאות הביטחונית המשתנה בהתאם להנחיות פיקוד העורף והרשות העירונית / מקומית / אזורית.
- דברו על מה שעובר עליכם בימים אלו, עם אנשים הקרובים אליכם.
- בצעו פעילות גופנית המועדפת עליכם, תוך התחשבות במגבלות הביטחוניות.
- יש לזכור, כי לכל אחד מאיתנו סגנון ייחודי להתמודדות עם מצבי דחק. חשוב לאתר ולאמץ את הסגנון שעוזר לנו ביותר.
כיצד נעזור לילדינו?
ילדינו, חשים את העובר עלינו, בעיתות שמחה כמו גם בעיתות דחק ומצוקה. על-כן, דרך ההתנהגות והתגובות שלנו המבוגרים, ישפיעו באופן ישיר עליהם.
בזמני לחץ ומשבר, יתכן ונזהה שינויים ואף נסיגה בהתנהגות של הילדים. ילדים כמו המבוגרים מגיבים לאירועים בתגובות שונות. תגובותיהם המרכזיות יכולות לנוע על שני הקצוות. מחד - אי שקט, גריית יתר, הפרעות שינה, בכי וכעס קיצוני, מאידך - הסתגרות, קיפאון, היצמדות להורה, הינתקות מהמציאות, הכחשה.
כיצד נתמודד עם חרדת ילדים ובני נוער:
- יש לדובב ולעודד את הילד לדבר על המצב.
- לעודד הבעת רגשות ומחשבות המטרידות ומציפות את הילד.
- חשוב שאנחנו ההורים, נעביר מסר של קבלה והבנה לתגובות השונות למצב.
- לספק לילד מידע ולעבד את משמעויות המידע בהתאם לגילו, יכולתו ורצונו.
- להעביר מסר, כי אנחנו ההורים והסביבה נעשה כל שביכולתנו על- מנת להגן עליו.
- לבנות שיגרת חיים למרות מגבלות המצב.
- לתת לילדים משימות ותחומי אחריות בהתאם לגילם ויכולתם.
- חשוב לתרגל עם הילדים התנהגות בשעת אזעקה ומצבי חירום.
- לשמש דוגמא אישית לילדים בהתנהגות שלנו.
- לדאוג לחשיפה מבוקרת למראות קשים באמצעי התקשורת. מומלץ שילדים יצפו עם מבוגרים.
- להרבות במגע, בגילויי חום ואהבה עם ילדינו.
- במידה ואתה או מי מבני משפחתך מתקשה להתמודד עם המצב, הינך מוזמן לפנות לייעוץ אצל רופא המשפחה ו/או לאנשי בריאות הנפש והעבודה הסוציאלית במרפאות באזור מגוריך.