מתח הוא בעצם הכנה של הגוף לקראת אתגר. הוא יכול להיות פסיכולוגי (כמו מבחן) או פיזי (תחרות ספורט). ההכנה הזאת נובעת מן הצורך להישמר מפני גורם שמאיים על קיומנו, אך גם בעידן המודרני, כששום חיית פרא אינה עומדת לפתע בפתח המערה שלנו, החלק הסימפתטי של מערכת העצבים האוטונומית מגיב באותו האופן.

בשפה המקצועית קוראים לזה תגובת דחק (The Stress Response). האנדוקרינולוג הנס סלייה האחרון פיתח על בסיס התגובה הזאת את "מודל ההסתגלות" לפיו הגוף מושפע מן המתח בשלושה שלבים.
בשלב הראשון, שלב "האזעקה", מתגייסות מערכות הגוף לפעולה: פרץ אדרנלין משוחרר, קצב פעימות הלב מוגבר, הנשימה מהירה ושטחית, רמת הקורטיזול בדם עולה, פעילות מערכת העיכול מואטת. אנחנו חשים עצבנות, יובש בפה, קושי להתרכז ולחשוב בבהירות.
אם מצב זה נמשך, הגוף נכנס לשלב ה"הסתגלות". אנו עלולים לחוש עייפות, להתפתות לתזונה לא בריאה בניסיון "להתעורר", לחוות חרדה, להיות מועדים להצטננויות ולשפעת ולהגביר פעילות שנועדה כביכול להרגיע (למשל עישון, צריכת אלכוהול).
אם המצב הזה נמשך והופך לכרוני, הגוף נכנס לשלב ה"תשישות" שבו הוא כבר מועד עוד יותר לקשיי שינה, לפגיעה במערכת החיסונית, לליקויים בשיקול הדעת, לשבץ מוחי, להתקף לב, ליתר לחץ דם ואף ולסכרת.

מדאיג. נכון. אבל יש מה לעשות.

מה עושים איתו?

כדי לנקות אותו מחיינו, אנחנו צריכים בראש וראשונה להישיר אליו מבט. לבדוק מאיפה הוא נובע ומבעבע, מתי הוא נחלש ומתי הוא מתחזק. למפות אותו.
אחר כך לזהות מהם האירועים או המצבים שבדרך כלל גורמים לנו למתח. נדרג כל אירוע לפי דרגת המתח שהוא גורם לנו (מעט, בינוני, יותר מדי). נבדוק עם עצמנו איזה מהם ניתן למנוע (למשל להימנע ממקומות רועשים, אם רעש מלחיץ אותנו) איזה מהם אפשר להפחית (למשל לבחור בנתיב נסיעה עם פחות פקקי תנועה) ומי מהם כאן כדי להישאר, לפחות לעת עתה.
בשלב הבא נבדוק את דפוס התגובה שלנו למתח הזה. זיעה קרה? ריצה לשירותים? עצבנות יתרה? בכי? איך אנו מתמודדים עם התגובות הללו – נותנים להן מקום? להדחיק? האם אנו מעדיפים לנקוט פעולה ולהיות עסוקים במשימה, או לטפל ברגשות שעולים ולחפש תמיכה חברית? אולי בכלל אנו מעדיפים להפחית מתח בפעילות שמסיחה את הדעת? ככל שנדע יותר לזהות את דרכי התגובה שלנו, כך נוכל להתמודד איתן בהצלחה גדולה יותר.
חשוב להבין שמידת המתח שאנו חשים קשורה באופן הדוק גם לדרך שבה אנו תופשים ומנתחים את הסיטואציה. לדוגמה: אם נכשלתי בבחינה ואני אומר לעצמי " אני תמיד נכשל!", אחוש מתח רב הרבה יותר מאשר אם אומר לעצמי בכנות: "לא התכוננתי מספיק". פה נפתחת אפשרות לתיקון.
וכשהוא מגיע פתאום...?
ישנן דרכים שונות להפיג את המתח, אם כבר נוצר, או למנוע אותו מלהצטבר מלכתחילה. אתם תבחרו את מה שהכי נעים לכם ומתאים לכם: לימוד טכניקות של הרפיה (כמו דמיון מודרך ומדיטציה), תרגול יוגה וצ'י קונג, לברוח לסרט טוב באמצע היום, לקחת נשימות עמוקות מול חלון פתוח, להתחבק, לאכול משהו טעים, לשיר, לכתוב, לרקוד, לשמוע מוזיקה.