אכילה רגשית בגיל ההתבגרות: כשהאוכל הופך לנחמה

גיל ההתבגרות מאופיין בשינויים רבים: שינויים גופניים, שינויים במערכות היחסים עם ההורים, המשפחה והחברים ושינויים במצב הרוח, לצד תהליך גיבוש הזהות העצמית. לצד כל אלה, גם הקשר עם האוכל והאכילה עשוי להשתנות.

לא מעט מתבגרים נמצאים בלחץ לימודי, חווים מתח חברתי ולעיתים מרגישים עצב ובדידות. בחיפוש אחר דרך להירגע, הם עשויים לפנות לאוכל גם כאשר אינם רעבים באמת. תופעה זו נקראת "אכילה רגשית".

זוהי אכילה שמטרתה אינה להשביע רעב, אלא בעיקר לפצות על רגשות כמו כעס, פחד, עצבנות ועצבות. לכן היא אינה בהכרח קשובה לצרכים הפיזיולוגיים של הגוף ולא תמיד מזינה אותו.

יחד עם זאת, חשוב להבין שאכילה רגשית היא תגובה אנושית, וחשוב שלא להתעלם ממנה.

הסיבות לאכילה רגשית אצל מתבגרים הן רבות ומורכבות. פעמים רבות האכילה משמשת עבורם מנגנון הגנה שמאפשר להתמודד עם מצוקות רגשיות שאינם מצליחים לבטא באופן ישיר.

אכילה רגשית אינה מוגבלת רק למצבים שליליים. מתבגרים עשויים לפנות לאוכל גם מסיבות חיוביות, כמו שמחה, הנאה במסגרת בילוי או זיכרונות נעימים מהעבר.

אכילה כתחליף להתמודדות עם הרגש

הבעיה מתחילה כאשר האוכל הופך לדרך המרכזית או היחידה להתמודד עם רגשות.

מעגל האכילה הרגשית מתחיל בדרך כלל מאירוע חיצוני, כמו מריבה, או מאירוע פנימי, כמו מחשבה שלילית בסגנון "אני כישלון". האירוע מעורר דחף חזק לאכול מתוך ניסיון להתמודד עם הרגש.

פעולת האכילה יוצרת כיבוי זמני של הרגש ולעיתים מביאה לנחמה, להרגעה או להסחת דעת. אולם ההקלה בדרך כלל קצרת מועד, משום שלאחריה עלולים להתעורר רגשות אחרים: חרטה, אשמה, בושה וכעס עצמי על האכילה. רגשות אלה מגבירים את הלחץ ועלולים להפעיל מחדש את המעגל.

בטיפול באכילה רגשית, המטרה אינה לעצור את פעולת האכילה בלבד, אלא להבין מה הפעולה הזו מנסה לווסת, ובמקביל ללמוד דרכים נוספות להתמודד עם המצוקה.

אחת מצורות האכילה הרגשית הנפוצות אצל מתבגרים היא אכילה מתוך שעמום: צפייה בטלוויזיה עם חטיפים או למידה למבחנים לצד נשנושים. עם הזמן האכילה עלולה להפוך לאוטומטית, כשהמשותף למצבים האלה הוא השימוש באוכל כאמצעי לוויסות רגשי.

רעב פיזי מול רעב רגשי

מתבגרים עשויים להתקשות להבדיל בין רעב פיזי לרעב רגשי.

רעב פיזי: מתפתח בהדרגה, קשוב לצורך של הגוף באנרגיה ומלווה בסימנים גופניים כמו קרקורים בבטן. הוא נרגע לאחר האכילה.
רעב רגשי: מופיע בפתאומיות, מלווה בדחף חזק לאכול משהו מסוים ומנחם, כמו מאכלים מתוקים או שומניים. לעיתים נשארת תחושת חוסר סיפוק גם לאחר האכילה ומתלווה אליה תחושת אשמה.

ההורים כדמויות מפתח

אמנם בגיל ההתבגרות נבנית הזהות ומתפתחת נפרדות מההורים לטובת יצירת אוטונומיה, אך בכל הקשור להתמודדות עם אכילה רגשית, למעורבות ההורים יש חשיבות רבה.

תגובת ההורים יכולה להשפיע על האופן שבו המתבגר או המתבגרת יתמודדו עם הקושי. לכן מומלץ לקיים שיח על דפוסי האכילה מתוך סקרנות וללא שיפוטיות.

במקום לומר: "למה אתה אוכל כל כך הרבה? תפסיק כבר לאכול", אפשר לומר: "הייתי רוצה לדעת קצת יותר, כדי שנחשוב יחד מה יכול לעזור".

חשוב לנסות לזהות רגשות ולמצוא דרכים נוספות להתמודד איתם, למשל שיחה, פעילות גופנית, מוזיקה, יצירה או מפגש חברתי.

ארוחות מסודרות כחלק מההתמודדות

התזונה היא מרכיב בריאותי חשוב בתקופת הגדילה וההתפתחות. חשוב להקפיד על ארוחות מאוזנות ומסודרות, הכוללות גם מאכלים שהמתבגר או המתבגרת אוהבים, ולתכנן את הארוחות מראש ולא רק כשהרעב כבר חזק מאוד.

מומלץ להעדיף מזונות טבעיים הכוללים חלבונים, שומנים בריאים ופחמימות מורכבות. חשוב לשים דגש גם על סיבים תזונתיים, הנמצאים בירקות ובפירות, בדגנים מלאים ובקטניות, אשר בין השאר תורמים לתחושת שובע.

במקביל מומלץ להפחית אכילה של מזונות עתירי סוכרים פשוטים, אשר עשויים להביא להקלה בהרגשה בטווח הקצר, אך בהמשך עלולים לתרום לתחושת אובדן שליטה.

רצוי לחזק הרגלי שגרה חיוביים, כמו אכילה בישיבה ליד שולחן ולא תוך כדי פעילויות נוספות, אכילה איטית, הפחתת נשנושים ושתייה מספקת של מים.

המשפחה כעוגן אישי

אכילה משותפת עם המשפחה יכולה לשמש מודל חיקוי בריא. חשוב להימנע מהערות על המשקל, על מראה הגוף ועל כמויות האוכל, וכן משיח שמעודד דיאטה – גם לא "בצחוק".

להערות כאלה, בעיקר כאשר הן חוזרות, יכולה להיות השפעה על דימוי הגוף, והן עלולות לתרום להתפתחות של אכילה רגשית ואף להפרעות אכילה.

חשוב גם להימנע משיח על "אוכל טוב" מול "אוכל רע", שכן אצל מתבגרים מסרים כאלה עלולים להגביר תחושת אשמה ולהוביל להסתרה סביב האכילה.

מתי כדאי לפנות לעזרה?

אם האכילה הרגשית הופכת לשכיחה מאוד, מלווה בתחושת חוסר שליטה, גורמת למצוקה משמעותית או מופיעה לצד עיסוק מוגבר במשקל ובדימוי הגוף, מומלץ להתייעץ עם דיאטנית קלינית ולשקול במקביל טיפול רגשי ו/או הדרכת הורים.

שאלות נפוצות

מהי אכילה רגשית אצל מתבגרים?

אכילה רגשית היא אכילה שמטרתה להתמודד עם רגשות ולאו דווקא להשביע רעב פיזי. היא יכולה להופיע בתגובה ללחץ, כעס, עצב או בדידות, אך גם להיות קשורה לשמחה, להנאה ולזיכרונות נעימים.

איך מבדילים בין רעב פיזי לרעב רגשי?

רעב פיזי מתפתח בדרך כלל בהדרגה ומלווה בסימנים גופניים, ונרגע לאחר אכילה. רעב רגשי עשוי להופיע בפתאומיות, עם דחף למזון מסוים ומנחם ולעיתים עם חוסר סיפוק או אשמה לאחר האכילה.

איך הורים יכולים להגיב לאכילה רגשית?

מומלץ לגשת לנושא בסקרנות וללא שיפוטיות, לנסות להבין מה המתבגר מרגיש ולעזור לו למצוא דרכים נוספות להתמודד עם הרגש, כמו שיחה, פעילות גופנית, מוזיקה, יצירה או מפגש חברתי.

האם כדאי להעיר למתבגר על כמות האוכל או על המשקל?

מומלץ להימנע מהערות על משקל, מראה הגוף וכמויות האוכל ומשיח שמעודד דיאטה. שיח כזה עלול להשפיע על דימוי הגוף ולהגביר אשמה והסתרה סביב האכילה.

מתי כדאי לפנות לאיש מקצוע?

כדאי להתייעץ כאשר האכילה הרגשית נעשית שכיחה מאוד, מלווה בתחושת חוסר שליטה או במצוקה משמעותית, או מופיעה לצד עיסוק מוגבר במשקל ובדימוי הגוף.