איך מתפתחות ההבנה השמיעתית, והפקת השפה?

בגילאי 0-3 חודשים: התינוק נבהל לשמע צלילים חזקים, משתתק או מחייך כשמדברים אליו, מזהה את קול אמו ומפסיק לבכות כשהוא שומע את קולה, מגביר או מפסיק מציצה כתגובה לצלילים. התינוק משמיע קולות הנאה, קולות בכי שונים לצרכים שונים.

בגילאי 4-6 חודשים: התינוק מתחיל להסיט את מבטו לכיוון הצליל, מגיב לשינויי הנגינה של הדיבור, שם לב לצעצועים מרעישים ולמוסיקה ונהנה מהם. הוא משמיע קולות דמויי דיבור, משחק בהנגנה של קולו ונהנה ממגע איברי ההיגוי זה בזה.

בגילאי 7-12 חודשים: התינוק מפנה ראש לכיוון מקור הקול, מאזין כשמדברים אליו, מגיב לשמו, מתחיל להבין מספר מילים משמעותיות, מתחיל להגיב להוראות פשוטות, משמיע מלמול חזרתי, מחקה צלילי דיבור ובסוף השלב מתחיל להפיק מילים ראשונות.

בגילאי שנה עד שנתיים: התינוק מתחיל להצביע על חלקי גוף כאשר מבקשים ממנו, ממלא הוראות פשוטות ומבין שאלות פשוטות, מאזין לסיפורים קצרים וחרוזים, מצביע על תמונות בספר על פי בקשה. מרחיב את אוצר המילים ההבעתי ומתחיל בהפקת צירופים (כ300- מילים בגיל שנתיים).

בגילאי שנתיים עד שלוש: עוקב אחר שתי הוראות. מפיק משפטים קצרים, מובנות הדיבור משתפרת.

בגילאי שלוש-ארבע: הפעוט שומע כאשר קוראים לו מחדר אחר, מאזין לטלוויזיה למוסיקה בעוצמה זהה לשאר בני המשפחה, מבין מילות שאלה שונות. מרחיב את אוצר המילים שלו, משתמש במשפטים ארוכים יותר של כ -4 מילים.

בגילאי ארבע-חמש: הפעוט מאזין בתשומת לב לסיפור ועונה על שאלות עליו, קיימת הבנה מלאה של הנאמר על ידי הסביבה (בהתאם לרמה השפתית).

הפרעות בתקשורת, שפה דיבור ושמיעה
כאשר ילד מאחר בהתפתחות הכישורים באחד משלושת התחומים - תקשורת, שפה ודיבור, או בכמה מהם, יחסית לגילו ולציפיות הקבוצה התרבותית-חברתית שאליה הוא משתייך, נהוג לומר כי קיימת בעיה.

הפרעות תקשורת על הרצף האוטיסטי
אוטיזם או Pervasive Developmental Disorder) PDDׂ) מאופיין בלקויות בהתפתחות יחסים חברתיים הדדים, התפתחות שפתית מעוכבת ותקשורת לקויה, התנהגות תבניתית וחזרתית ותחומי עניין מצומצמים. בכל מקרה של חשש לבעיית תקשורת יש לפנות למכון להתפתחות הילד לצורך אבחון התפתחותי מקיף וטיפול בהתאם.

הפרעות שפה
איחור בהתפתחות השפה: לקויות שפתיות נבדלות זו מזו בדרגת חומרתן, באפיוניהן, בגורמים להיווצרותן ובהשלכותיהן על יכולותיו התקשורתיות, החברתיות, הרגשיות והלימודיות של הילד. לקות או איחור שפה יכולים להתאפיין ע"י קשיים בתחום הבנת השפה ו/או הבעת השפה.

קשיים בהבנת שפה: קושי בהבנת משמעויות של מילים, צירופי מילים ומושגים, קושי בהבנת מבנים שקשיים בהבעת שפה: איחור בהתפתחות הדיבור, אוצר מילים מצומצם לעומת בני הגיל, קושי בשליפת מילים, קושי בהרכבת משפטים תקינים בעלי המגוון התחבירי המצופה בגיל, השמטה או שימוש שגוי במיליות קישור, קושי בהעברת תכנים ספציפיים - קושי בתיאור חוויות, בשחזור סיפורים ושחזור תוכן נלמד. בנוסף יתכנו קשיים הבעתיים בשימוש בשפה. כלומר, קושי ליזום שיחה, להעלות נושאי שיחה ולתמוך בהם, קושי לשמור על נושא השיחה ולהעביר מידע חדש באופן המתחשב בצרכי המאזין וקושי בתיקון כישלונות תקשורתיים. ליקוי הבעתי יכול להתייחס גם לקשיים בהיגוי, כאשר הילד מפיק דיבור בלתי מובן. לקות שפה יכולה להופיע גם על רקע של תסמונות ובעיות התפתחותיות נוספות.
מתי לפנות? כאשר נראה שהשפה אינה ממשיכה להתפתח ולהתקדם, כאשר ישנו רושם שישנם פערים בין שפתו של הילד לזו של בני גילו, כאשר דיבורו של הילד משובש יחסית לבני גילו עד כדי כך שאינו מובן לסביבתו וכאשר מורגש תסכול מצד הילד על שאינו מצליח להביע את עצמו.

הפרעות היגוי
לקות היגוי היא שיבוש של ההפקה הצלילית או של תהליכים צליליים שאינם תואמים את גיל הילד. לקות ההיגוי מופיעה בצורה קלה, בינונית או קשה עד לחוסר הבנת דיבורו של הילד. חומרתה של לקות ההיגוי תלויה בסוג הלקות, במספר ההגאים המשובשים ובמובנות הכללית של הדיבור.

היגוי הינו התהליך שבו מופקים צלילי הדיבור. ילדים תקינים במהלך התפתחותם, משתמשים בתהליכי פישוט על-מנת להקל על עצמם להפיק הגאים, במהלך ניסיונותיהם להפיק דיבור (לדוגמא - "ידה" במקום: "ילדה") תהליכי הפישוט נעלמים בהדרגה עם השיפור ביכולות ההיגוי של הילד, עד להיעלמותם לקראת גיל ארבע שנים. כאשר ילד בגיל זה עדיין משתמש בתהליכי פישוט רבים ודיבורו לא מובן, יש לפנות לטיפול קלינאי תקשורת, על-מנת שלא יתרגל להפיק את ההגאים באופן לא תקין. לרוב הילדים יש רמת הגייה תקינה עד גיל חמש-שש שנים. לקות היגוי היא שיבוש של הגה או קבוצות הגאים שאינו תואם את גיל הילד.

ישנם שיבושי היגוי פשוטים כגון: השמטה של הגה ("פאה" במקום "פרה"), החלפת הגה באחר ("תוף" במקום "קוף"), עיוות צליל (הגיית ס' עם לשון בין השיניים) והוספה של צלילים. תופעות אלו נפוצות בגיל הצעיר כחלק מהתפתחות ההגייה ונחשבות לבעיה כאשר הילד עובר את גיל הבשלות לרכישת הגאים אלו. מקובל כי עד גיל 3 ילד רוכש את הצלילים: ב, פ, מ, נ, ד, ת. עד גיל 4 נרכשים הצלילים: ר, ל, ק, ג, ו, ח. עד גיל 6: ש, ס, ז, צ.
כאשר שיבושי ההיגוי מורכבים, דיבור של הילד פחות מובן ולעתים הוא מובן רק ע"י הוריו. במצב זה נראה קושי ליצור חוקים המתייחסים למבנה הצלילי של המילה או המשפט. הילד מתקשה לארגן את ההגאים וליישמם בתהליך הדיבור. ככל שמספר ההגאים או התהליכים הצליליים השגויים גדול יותר, כך דיבור של הילד מובן פחות. כאשר ילד בן שנתיים וחצי ומעלה, מדבר באופן המובן רק להוריו, או בעיקר להוריו, יש לפנות לטיפול קלינאית תקשורת.

הפרעות שטף / גמגום אצל ילדים ומבוגרים
דיבור הנשמע כחוסר שטף שונה מדיבור רגיל במספר מרכיבים: מיקום ההפסקות, קצב הדיבור, חזרות על צלילים הברות או מילים, הארכות, לחצות, בלוקים, תנועות לוואי, וויתור או הימנעות מדיבור ומאמץ פיזי בזמן הדיבור. לגמגום נטייה משפחתית, אך הוא יכול להופיע ללא סיפור משפחתי. הגמגום בד"כ מופיע לראשונה בגיל צעיר, בין 2-6 שנים. לפעמים הגמגום מופיע ואח"כ נעלם ובהמשך מופיע שנית בגיל מבוגר יותר.
כשהגמגום מופיע בגיל צעיר, ב75%- מהמקרים הוא חולף ללא טיפול. אצל אחוז קטן נשארת בעיית גמגום בכל מקרה, רצוי לא להשלים מילים ולא לתת עצות איך לדבר. רק להאזין בסבלנות. כך ניתן להעלות את הסיכוי שאם הבעיה תישאר, היא תישאר בצורה קלה ככל האפשר. הטיפול הוא דרך הדרכה להורים או טיפול ישיר לילד או המבוגר המגמגם.