רפואת פגים – ניאונטולוגיה - היא מסגרת שלמה של השגחה אינטנסיבית וטיפול בתחומים הנוירולוגי וההתפתחותי של פגים. המעקב והטיפול בחודשים הראשונים לחיי הפג כרוכים לא פעם בהתמודדות עם תחלואה וסיבוכים, ועם צרכים רפואיים, התפתחותיים, תזונתיים ורגשיים, שלא פעם יוצרים בקרב משפחתו של הפג עומס פיזי ורגשי. לסביבה בה גדל הפג יש השפעה על התפתחותו העתידית, ולכן ההתערבויות במסגרת זו כוללות ליווי רב תחומי: גם מעקב בריאותי וגם תמיכה וליווי מקצועי למשפחה.
מי מטופל ברפואת פגים ולמה?
לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO), כיום נהוג להגדיר לידת פג כלידה של תינוק לפני השבוע ה-37, כלומר שלושה שבועות לפני התאריך המשוער ללידה. בעבר היה נהוג להגדיר פג כיילוד אשר נולד במשקל הנמוך מ-2500 גרם, אך כאמור, היום אין תלות במשקל כדי להגדיר פג משום שלידה שאינה מתרחשת בתאריך המשוער מונעת במקרים רבים סיום מוחלט של התפתחות מערכות הגוף של העובר.
לידה מוקדמת גורמת לחוסר בשלות באיברי התינוק. לאחר הלידה ממשיכים להתקיים בגוף התינוק תהליכים פיזיולוגיים רבים המכינים אותו לחיים מחוץ לרחם, אך בלידת פג יש לדאוג שהתהליכים ההתפתחותיים יכינו את גופו של הפג לתפקד באופן עצמאי: שהמעבר מאספקת דם של האם דרך הטבור עוברת למחזור הדם של התינוק ושביכולתו לנשום באופן עצמאי; שמערכת העיכול של התינוק עצמאית ומקיימת ספיגת חומרים, תפקוד כלייתי תקין ופינוי פסולת של רעלים מגופו; שחל נטרול של רעלנים ומתקיים תפקוד תקין של מערכת החיסון בשמירה מפני זיהומים; שמהמערכת האנדוקרינית מתפקדת באופן עצמאי ומפרישה הורמונים בגופו.
במה מטפלים?
- טיפול טרום לידתי – נשים הנמצאות בהיריון בסיכון גבוה שעלולות ללדת פג, מטופלות בתכשירים סטרואידים כדי למנוע פגיעה וסיבוכים בפג.
- טיפול בזמן הלידה – הסיבוכים הנפוצים מיד לאחר לידת פג הם כשל במערכות החיים או היפותרמיה (אובדן חום גוף). הטיפולים הם החייאה, שמטרתה לשמור על נפח ריאתי מתאים, לרוב באמצעים לא פולשניים כדי לא לפגוע בדרכי הנשימה של התינוק. הטיפול בהיפותרמיה נעשה באמצעות יריעת פלסטיק, כיסוי ראשו וחום גופה של האם.
- טיפול במערכת הנשימה – תסמונת הנשימה המצוקתית היא סיבוך נפוץ שעלול לגרום לבעיות בנשימה ובאספקת החמצן. ניתן לטפל באמצעות הנשמה לא פולשנית באף ושימוש בחומר בשם סורפאקטנט, המשפר את תגובת הריאות להנשמה.
- טיפול במערכת העצבים המרכזית – במקרים בהם חל דימום במוח עלולים להופיע סיבוכים עם השלכות ארוכות טווח. נהוג לטפל באם לפני הלידה כדי למנוע סיבוך זה באמצעות אינדומטצין, נוגד דלקת לא סטרואידי המקטין את השכיחות של דימום תוך מוחי.
- טיפול התנהגותי – פג לרוב פחות ערני מתינוק שנולד במועד, וכן יש לו נטייה לרעוד ולקפוץ בעת מגע. מאחר שהפג מודע לסביבתו, חשוב להקפיד על מגע של הוריו ושמיעת קולם המוכר, אותו הוא מכיר עוד מהרחם.
- טיפול תזונתי – בלידה שלפני השבוע ה-34 לפג עדיין אין תיאום בין רפלקסים של היניקה, הבליעה והנשימה, ולכן יש צורך בהזנתו באמצעות צינורית המוכנסת לקיבה, לעיתים הוא יוזן דרך הווריד. בשלבים מתקדמים יותר תחל הזנה איטית והדרגתית דרך הפה.
- המשך טיפול לאחר השחרור – לפני השחרור הביתה, מקבלים ההורים הנחיות לגבי המשך הטיפול בתינוק בבית. בנוסף, לא פעם מוצע להורים קורס החייאה לפגים ותינוקות המקנה מיומנות לאבחון מצבים מסוכנים או בעייתיים והחייאה ראשונית של הפג במקרה הצורך.
