רדיולוגיה, או בשמה הנוסף דימות, היא תחום רפואי העוסק באמצעים גרפיים כדי להתבונן בחלקים הפנימיים של הנבדק במטרה לאבחן ולטפל בתהליכי חולי.

בשנים האחרונות השימוש ברדיולוגיה הולך והופך נפוץ, בזכות ההתקדמות הטכנולוגית בדימות המאפשרת לאבחן באופן מדויק ומוקדם יותר מחלות ומצבי חולי שונים, וכך להעניק לחולים טיפול טוב ומתאים יותר.

רדיולוגיה אבחנתית
כשמה, רדיולוגיה אבחנתית היא כלי אבחוני. בעזרת מגוון אמצעי דימות, ניתן לאבחן מחלות, פגיעות ומצבי חולים שונים.

קיימים סוגים שונים של אמצעי דימות, ולכל אחד מהם יתרונות וחסרונות. הבחירה באמצעי המתאים ביותר למטופל נעשית על-ידי הרופא. הבדיקות המקובלות ביותר כיום הן:

• צילום רנטגן: אמצעי וותיק העושה שימוש מועט בקרינה ונותן תוצאות מהירות יחסית. הרנטגן מתאים בעיקר לאבחון של דלקת ריאות, שברים ועוד.
• בדיקת CT (טומוגרפיה ממוחשבת): בדיקה המבוססת על שילוב של קרני רנטגן עם טכנולוגית מחשבים, והיא מאפשרת קבלת תמונה טובה מאוד של האיברים הפנימיים, העצמות, הרקמות וכלי הדם של הגוף כולו, וכל זאת בשניות ספורות. חסרונה של הבדיקה היא בכמות הקרינה הגבוהה יחסית.
• בדיקת MRI (בדיקת תהודה מגנטית): בדיקה שאינה כרוכה בקרינה ועושה שימוש במגנט כדי לתרגם תנועה של פוטונים ברקמות לתמונות של הגוף. בזמן הבדיקה שוכב המטופל בתוך מכשיר הדומה למעין צינור. חסרונה של הבדיקה הוא שהיא איטית יחסית - 20-40 דקות. 
• בדיקת US (אולטרה סאונד): בדיקה הנעשית בעזרת גלי קול הנשלחים לגוף, מוחזרים למכשיר ומייצרים לבסוף תמונות. נדרשת מיומנות לצורך בדיקת אולטרה סאונד, אך היא בדיקה יעילה ומהירה יחסית.

רדיולוגיה פולשנית
רדיולוגיה פולשנית, או בשמה הנוסף אנגיוגרפיה, עושה שימוש באמצעי הדימות גם אבחון וגם לטיפול. באמצעות אמצעי הדימות שצוינו לעיל, מתאפשרות פעולות זעיר פולשניות מוכוונת הדמיה, אשר חוסכות את הצורך בפרוצדורות כירורגיות מורכבות וארוכות, וכך למעשה מטפלות בבעיות באיברים הפנימיים ובכלי הדם באופן פשוט ומהיר יותר.

קיימים מגוון טיפולים ופרוצדורות שניתן לבצע באמצעות רדיולוגיה פולשנית, בהם:

• פעולות בכלי דם: צנתור כלי דם עורקיים וורידיים לצורך טיפול במחלות כלי דם, או שימוש בכלי דם לצורך הגעה לאיברים פנימיים ולטיפולים שונים בהם, כגון פתיחת עורקים או מעקיפים חסומים, עצירת דימומים ועוד.
• פעולות בדרכי המרה והשתן: פעולות לצורך טיפול בחסימות בדרכי המרה והשתן כתוצאה מבעיה שפירה או ממאירה, כגון הרחבת היצרויות, הכנסת נקזים ועוד.
• החדרה של מחטים לצורך ביופסיות.
• הכנסת צנתרים לצרכים שונים, בהם צרכי דיאליזה, הזנה תוך וורידית, טיפולי כימותרפיה וטיפולי אנטיביוטיקה.

מיהו הרדיולוג?
רדיולוג הוא רופא המומחה באבחון בפגיעות ומחלות באמצעות הליכים רדיולוגים, ובמידת הצורך בטיפול ברדיולוגיה פולשנית. באמצעות הידע הקליני שלו, הרדיולוג קובע את איכות ביצוע הבדיקה, מפענח את בדיקת הדימות ומאבחן את המחלה וחומרתה.

בדיקות ה-CT וה-MRI בנויות מתמונות רבות ודורשות מיומנות וניסיון של רדיולוג. למשל, קבלת החלטתו של כירורג לגבי גישה ניתוחית והתאמה למטופל לקראת ניתוח אונקולוגי מורכב, תלויה בחוות דעתו של הרדיולוג. לעיתים, חוות דעת של רדיולוג עשויה למנוע ניתוח מיותר.

ככל שהפענוח של הרדיולוג יהיה מקצועי ומדויק יותר, כך יתאפשר אבחון מדויק יותר של מחלות, זיהוי של גידולים והערכה של השפעות טיפולים, ובריאותו של המטופל תושפע בהתאם.