קדחת השחת, הידועה גם בשם דלקת אף עונתית, ידועה כאחת מהאלרגיות הנפוצות בעולם. היא מופיעה בייחוד בעונת האביב, כאשר האוויר רווי באבקנים, עובשים ואבק הגורמים לתגובה אלרגית. בניגוד לנזלת אלרגית עונתית רגילה, קדחת השחת היא תופעה מפושטת יותר והסימפטומים אינם מוגבלים רק לאף, אלא משפיעים גם על העיניים והעור. כמו כן, התגובה האלרגית משתנה מאדם לאדם ומלווה במגוון רב של סימפטומים, כך שלמעשה הקדחת עשויה להתבטא בכל אדם באופן אחר.
מה גורם לקדחת השחת?
בעת פריחת האביב, הצמחים השונים מפזרים אבקנים במטרה להפרות את עצמם. אותה אבקה מתפזרת באמצעות חרקים ועם משב הרוח, וכך חודרת לריריות האף, לעיניים ולדרכי הנשימה. בעקבות זאת, מתעוררת תגובה אלרגית קשה בקרב אלה הרגישים לדבר. מסיבה זו קשה ואפילו בלתי אפשרי, להימנע מהחשיפה. חשוב לציין כי ישנם צמחים הגדלים באזורים ספציפיים בארץ, ולכן ייתכן מצב שבו אדם הסובל מאלרגיה לצמחים בצורה קשה באזור אחד, יחווה שיפור דרמטי אם יעבור לאזור אחר.
מי בשכיחות גבוהה יותר לסבול מקדחת השחת?
קדחת השחת יכולה להופיע בכל גיל אך הסימפטומים בשיאם בקרב ילדים ובני נוער. היא נפוצה בייחוד בקרב אנשים בעלי היסטוריה משפחתית ונטייה לפתח תגובות אלרגיות. חולי אסתמה ואסתמה של העור הם בעלי נטייה גבוהה יותר לסבול מקדחת השחת.
מה הסימפטומים של קדחת השחת
התסמינים העיקריים של דלקת אף עונתית מתחלקים לשניים: תסמינים מידיים, המתרחשים בתוך דקות ספורות מרגע שאיפת האלרגן, ותסמינים מושהים, המתרחשים רק לאחר מספר שעות.
התסמינים המידיים כוללים גירודים באזור הפנים (אף, עיניים ואוזניים), אף גדוש, פגיעה בחוש הריח, התעטשויות ועודף ליחה, נזלת וגרד בחך. מאחר וההפרשות נוזלות אל פנים הלוע, ייתכן ויופיע גם שיעול, בעיקר בשעות הלילה.
במסגרת התסמינים המושהים, קדחת השחת מלווה בחדירה של תאי דם לבנים לאף, הגורמים לדלקת ולהרס של הרקמה. אלה נמשכים מספר שבועות, עד לירידה בריכוז האלרגן הנישא באוויר. במקרים נדירים, קדחת השחת מסתבכת לכדי מחלת הקצרת, דלקות באוזניים ודלקת בסינוסים.
כיצד מטפלים בקדחת השחת?
בדומה לסוגי אלרגיות אחרים, גם הטיפול בקדחת השחת הוא סימפטומטי ותומך בלבד, וברגע שנפסקת החשיפה לאלרגן, הסימפטומים נעלמים אף הם. רוב מקרי קדחת השחת מגיבים בצורה טובה לתרופות אנטי-היסטמיניות, שמורידות את רמת התגובה האלרגית הקיימת בגוף. אפשר לטפל בגודש באף גם באמצעות תרופות ותרסיסי אף כגון אוטריווין, אלרין ודומיהן הנמכרים ללא מרשם. עם זאת, חשוב לזכור כי שימוש ממושך וכרוני בתרופות אלה אינו בריא וכדאי להימנע ממנו.
אם טיפולים אלה אינם יעילים, ניתן לעבור לטיפול בסטרואידים, שלרוב ניתנים בצורת תרסיסים או טיפות עיניים, וגורמים לדיכוי משמעותי של מערכת החיסון ולהפסקת האלרגיה.
הטיפול הקיצוני ביותר בקדחת השחת הוא סדרת זריקות נגד האלרגן, במהלכה גופו של החולה נחשף באופן הדרגתי לאלרגן המדובר עד שהוא מצליח לפתח את הסבילות המתאימה, ומערכת החיסון כבר לא מזהה אותו כזר ומפעילה את התגובה האלרגית. אם הטיפול באמצעות הזריקות עובר באופן מוצלח, הוא מספק שנים רבות נטולות סימפטומים.