החלחולת (רקטום) היא חלק מהמבנה של המעי הגס, השייך למערכת העיכול. סרטן החלחולת תוקף את האזור הנמצא ב-15 הסנטימטרים האחרונים של המעי הגס. כיצד מגלים את המחלה ומהן שיטות הטיפול?

מהם גורמי הסיכון של סרטן החלחולת?
ברוב המקרים, הגורם למחלה אינו ידוע, אך סרטן החלחולת נפוץ במיוחד בקרב מבוגרים (80% מהמקרים). משתנים נוספים שנמצאו מחקרית כמשפיעים על הסיכון לחלות כוללים אורח חיים, תזונה וגנטיקה.

מהם התסמינים של סרטן החלחולת?
התסמינים האופייניים ביותר של סרטן החלחולת הם דימום צואתי, שינויים בהרגלי היציאות (שלשול או עצירות - ללא סיבה ברורה, למעלה משבועיים-שלושה), ירידה בלתי מוסברת במשקל, כאבים בבטן התחתונה או בקיבה, תחושת התרוקנות לא מלאה לאחר יציאה, ולעתים גם עייפות, אנמיה, קוצר נשימה וחסימת מעיים. הופעת סימפטומים אלה אינה מסמלת בהכרח קיומו של סרטן, אך במידה והם נמשכים זמן רב יש לפנות לרופא לשם בדיקה.

כיצד מאבחנים את סרטן החלחולת?
ראשית כל, יש לפנות אל רופא המשפחה. במידה ועולה הצורך בבדיקת דם סמוי בצואה, המשך הבדיקה יתבצע על ידי גסטרו-אנטרולוג (מומחה לדרכי העיכול). האבחון יכלול תשאול בנוגע להיסטוריה הרפואית, בדיקה גופנית ובדיקה רקטאלית. במידה והרופא ימצא לנכון הוא יפנה את המטופל לבדיקות נוספות, כגון פרוקטוסקופיה או סיגמואידוסקופיה, קולונוסקופיה או קולונוסקופיה וירטואלית.
גם לאחר שבוצעה ביופסיה והאבחנה הסופית נקבעה, במקרים מסוימים יידרשו בדיקות נוספות לקביעת היקף הגידול הסרטני, מיקומו ומידת התפשטותו. הליך זה נקרא דירוג והוא עשוי להימשך זמן מה. התוצאות יסייעו להחליט מהו הטיפול המתאים והטוב ביותר עבור כל מטופל ומטופל. הבדיקות השכיחות ביותר לדירוג גידול סרטן החלחולת הן: בדיקות דם, צילום רנטגן, סריקת אולטרה-סאונד של הבטן, סריקת אולטרה-סאונד של החלחולת, סריקת CT (טומוגרפיה ממוחשבת) והדמיית תהודה מגנטית (סריקת MRI).

כיצד מטפלים בסרטן החלחולת?
הטיפול בסרטן החלחולת תלוי מאוד בדירוג של הגידולים, בכמות ובמיקום שלהם. הנה סקירה קצרה של הטיפולים הנפוצים ביותר:

טיפול כירורגי
ניתוח עשוי להביא לריפוי מלא במידה ומדובר בגידול יחיד ומקומי שטרם שלח גרורות או חדר לעומק המעי. בניתוח נהוג להסיר את חתיכת החלחולת שבה נמצא הגידול, כמו גם את השוליים שלה. במידה והגידול מפושט יותר, נהוג להסיר חלק רחב יותר של החלחולת. לעתים, לא ניתן לחבר בין חלקי החלחולת שנשארו כדי ליצור מעבר לצואה. במקרים אלה נהוג לבצע ניתוח "קולוסטומיה" במהלכו יוצרים פתח בדופן הבטן אליו מחברים לולאת מעי. לפתח מחוברת שקית המכונה "פאוץ'", אליה נאסף תוכן הצואה.

ניתוח הייפק
לפני כעשור החלו ליישם גישה טיפולית המכונה הייפק, המיועדת לטיפול בסרטן גרורתי בחלל הבטן שמקורו במעי הגס ובחלחולת, שבעבר הייתה מיושמת בעיקר על סרטן התוספתן. במהלך ניתוח הייפק מבוצעת כריתה של כל הגרורות מחלל הבטן, בתהליך ארוך ומורכב, שלעתים כרוך בכריתת אברי בטן המעורבים בגידול. לאחר מכן, חלל הבטן "נשטף" בכימותרפיה במטרה להשמיד את תאי הסרטן המצויים בחלל הבטן אך אינם נראים לעין.

טיפול בהקרנות
בטיפול זה מועברת קרינה אלקטרומגנטית אל הגידול ואל אזורים שונים בגוף במטרה להרוג את התאים הממאירים. הקרנות לרוב מבוצעות לפני הניתוח במטרה לצמצם את ממדי הגידול. אפשרות אחת היא הקרנה למשך חמישה ימים ומיד לאחר מכן ניתוח ואפשרות אחרת היא הקרנה למשך חמישה שבועות, המתנה של שבעה שבועות - ואחריה ניתוח. במקרים מסוימים יתבצעו הקרנות לאחר הניתוח בלבד. כך או כך, מדובר בטיפול שמשפר את ההישרדות ומפחית את ההישנות של המחלה.

טיפול כימותרפי
כימותרפיה היא טיפול המורכב מתרופות כימיות שמטרתן להרוס תאים ממאירים. טיפול כימותרפי מסוג 5FU ו-leucovorin, מבוצע לאחר הניתוח על מנת לוודא שלא נותרו שאריות של תאי גידול. ב-25% מהמקרים של סרטן החלחולת הטיפול מעלים לחלוטין את הגידולים.