לא משנה כמה זמן אתם עומדים לבלות בפגיה – כמה ימים או כמה חודשים – המקום המיוחד הזה עומד להיצרב היטב בזכרונכם. הוא לא פשוט, והמפגש הראשון איתו עלול להיות מאיים ומבלבל; אתם עשויים להרגיש כמעט לא נחוצים במקום הכל כך רפואי הזה, מול המכשירים ואנשי הצוות. אלה תחושות שכיחות וטבעיות, אבל אנחנו מבטיחים לכם שבמהרה ביטחונכם בעצמכם יגבר ואתם תגלו מעורבות רבה יותר בטיפול ובקשר עם התינוק שלכם. אנחנו מאמינים שידע הוא כוח, ולכן הכרות עם הפגייה תפיג מעט את חוסר האונים שלכם ותהפוך את החששות שלכם לברי-התמודדות. בואו נכיר אותה יחד.
מהם כל המכשירים האלה?
הצורך לטפל בפג ולעקוב אחר פעילות המערכות שלו מצריך מכשור רב. המראה עלול להפחיד, אבל הציוד מאוד חיוני:
אינקובטור: שומר על חום גוף הילוד. יש אינקובטור פתוח, המאפשר גישה נוחה לטיפול בתינוק, ומשתמשים בו בשלב הראשון, כשהפג זקוק לטיפול לעתים קרובות יותר. האינקובטור הסגור שומר על טמפרטורה קבועה ועל לחות גבוהה, המונעת איבוד נוזלים. חום גופו של הפג נמדד בעזרת אלקטרודה המוצמדת לעור.
מוניטור דופק ונשימה : מעקב אחר דופק ונשימות התינוק נעשה דרך אלקטרודות קטנות, המודבקות על החזה והגפיים.
מד סטורציה: ניטור החמצן בדם נעשה בעזרת סנסור קטן המוצמד לכף היד או לכף הרגל.
עירויים: כדי לתת הזנה דרך הווריד, מכניסים צינורית לווריד הטבור או לווריד היקפי ביד, ברגל או בקרקפת. לעתים מכניסים גם צינורית לעורק (בדרך כלל עורק הטבור) כדי לקחת בדיקות דם ולהימנע מדקירות חוזרות וגם כדי לעקוב אחר לחץ הדם. זונדה - צינורית המוכנסת לקיבה להזנת הפג.
מכשירי הנשמה: לתינוק הזקוק להנשמה מכניסים צינורית לקנה הנשימה הנקראת טובוס. חלק מהתינוקות מונשמים בקצב מאוד גבוה, ולכן בית החזה נראה רועד. במקרים אחרים, התינוק יקבל רק CPAP באמצעות צינוריות קטנות לנחיריים.
טיפול באור ("פוטו") : אם לפג יש צהבת, הוא יקבל טיפול באור ואז עיניו יהיו מכוסות.
מה יקרה בפגייה?
הטיפול בפגים תלוי במועד שבו נולדו. פגים קטנים מאוד, שנולדו בין שבוע 24 לשבוע 28 , יזדקקו בדרך כלל להנשמה כבר בחדר הלידה כיוון שהריאות שלהם אינן בשלות. לעתים הם ייעטפו בשקית מיוחדת כדי לשמור על חום גופם. מחדר הלידה יועברו הפגים לפגיה, שם יחוברו למכשיר הנשמה. האינקובטור יספק לפג את הטמפרטורה המתאימה (פגים מאבדים חום רב ונוזלים), וגם את מידת הלחות הדרושה.
פגים גדולים יותר (שבוע 28-30) בדרך כלל כבר לא זקוקים למכשיר הנשמה. הם יקבלו פעמים רבים הנשמה דרך האף (על ידי משקפיים מיוחדים) או ישירות אל תוך האינקובטור.
בפגיה משתדלים לספק לפג סביבה שקטה ומנחמת; האורות מעומעמים, החלל שקט, האינקובטור מאורגן כרחם חמים. במקביל לטיפול השוטף ולניטור, התינוק יעבור בפגיה בדיקות רוטיניות כמו אולטרסאונד ראש (כדי לוודא שאין דימומים מוחיים), ובדיקת עיניים (בשל הסכנה המוגברת להיפרדות רשתית בקרב פגים).
את המזון המיוחד (שמכיל סוכרים, שומנים, חלבונים וויטמינים) יקבל הפג תחילה דרך קטטר שמחובר לווריד בחבל הטבור, ובהמשך דרך וריד אחר. עם הזמן, יתחיל התינוק לקבל מזון נוזלי אל המעי בכמויות קטנות, באמצעות זונדה שמוכנסת לאף, כשכמות המזון המדודה תעלה בכל יום. באותו זמן הוא ימשיך לקבל הזנה דרך הווריד כדי שיקבל את הקלוריות הנדרשות. המעבר לבקבוק נעשה בהדרגה.
גם בהזנת פגים, ישנה עדיפות לחלב אם. תינוק שלא מקבל חלב אם מאיזושהי סיבה, יקבל פורמולה מיוחדת שמותאמת לפגים.
ומה אתכם?
מחקרים הראו שמגע רב ויצירת קשר עין תורמים מאוד להתפתחות ולעליה במשקל. הקול שלכם, המגע, הליטוף נקלטים על ידי החיישנים של הפיצפון, ויכולים ליצור שינוי משמעותי במצב בריאותו ובקצב הגדילה שלו. נסו ללמוד כל שניתן על מצבו הבריאותי של ילדכם, קראו את הגיליון הרפואי שלו, בקשו להיפגש עם הרופאים המטפלים ולהיות שותפים לכל הליך רפואי.
ברגע שזה אפשרי מבחינה רפואית, געו בתינוק, הצמידו אותו לעור גופכם ללא בגדים ("קנגורו") האכילו אותו וקחו חלק בשגרת הרחצה והחלפת החיתולים.
והנקה?
רפלקס הבליעה של התינוק מתפתח רק החל מהשבוע ה-34, ועד אז הוא מואכל דרך זונדה ולא באמצעות בקבוק. לכן, אימהות לפגים בדרך כלל מסתפקות בשלב הראשוני בשאיבת החלב. בהמשך הוא יתחיל לאכול מבקבוק, ולקראת השחרור אפשר להתחיל להניק.
למי מותר לבקר בפגיה?
ברוב הפגיות מאפשרים רק לאם ולאב לבקר את הפג מחשש לזיהומים. ישנן פגיות בהן מאפשרים לסב ולסבתא להגיע מדי פעם.
