רפואת אף אוזן גרון היא תחום העוסק באבחון ובטיפול במחלות ומצבים רפואיים שונים באף, באוזן ובגרון. איברים אלה, ממוקמים אנטומית באזורי גוף החשופים לתנאי הסביבה ובשל כך יש להם מנגנוני הגנה שמונעים חדירה של גופים מזיקים. כאשר מנגנונים אלה מתפקדים באופן לקוי עשויות להתפתח מחלות שונות.
אף, אוזן, גרון: מה הקשר בין האיברים?
אמנם מדובר על איברים שונים מאוד מבחינה תפקודית, אולם יש ביניהם קשרים אנטומיים הדוקים. פעולה של סגירת האף והפה תוך ניסיון נשיפה ממחישה את החיבור בין האוזן לחלל האף והגרון. הלחץ באוזן בפעולה זו נובע מהלחץ הנוצר בתעלה המובילה לאוזן התיכונה - חצוצרת השמע, צינור המחבר בין האוזן התיכונה אל הלוע ומאפשר כניסה של אוויר לתוך האוזן ויציאה ממנה. עם קשר אנטומי שכזה, ברור איך דלקת גרון יכולה להחמיר ולהפוך לדלקת אוזניים, למשל. בשל כך האף האוזן והגרון חוברו יחדיו תחת תחום התמחות רפואי אחד.
רופא אף אוזן גרון מטפל במגוון רחב מאוד של פתולוגיות, בין היתר, במחלות ממאירות מסוגים שונים שפוגעות בלוע, בלשון, בבלוטות הרוק או בלוטת התריס, במומים מולדים שונים, במקרים של אלרגיות, במחלות כמו דלקות אוזניים ודלקות בסינוסים ועוד. הנה סקירה של הבעיות הנפוצות ביותר:
דלקות גרון
דלקת באזור הגרון נגרמת בעקבות זיהום נגיפי או חיידקי. התסמינים של המחלה כוללים כאבים בזמן בליעת רוק או מזון, עייפות מוגברת, צרידות, אדמומיות ונפיחות בגרון ועליה בחום הגוף. דלקת גרון יכולה להיות קצרת טווח או להימשך על פני פרק זמן ממושך (דלקת כרונית). במרבית המקרים הדלקת מופיעה מהר ולא נמשכת מעל לפרק זמן של שבועיים. לא תמיד רופא אף אוזן גרון מטפל בדלקות בגרון או באוזניים, שכן במקרים הקלים ניתן לטפל גם אצל רופא המשפחה.
הטיפול: כאשר הגורם הוא וירוס הטיפול יתבצע בעזרת אמצעים ביתיים, כגון מנוחה למיתרי הקול ושתייה מרובה. טיפול אנטיביוטי יעיל רק כאשר הגורם למחלה הוא חיידק, והוא יינתן ע"י רופא המשפחה. כאשר מדובר בדלקת גרון כרונית ישנו צורך בטיפול מקיף יותר והתייעצות עם מומחה אף אוזן וגרון: הליך ניתוחי רלוונטי במקרים של נזק בלתי הפיך למיתרי הקול, כתוצאה מהופעתם של פצעים, יבלות או פוליפים.
דלקת אוזניים
דלקת באוזן יכולה להיות תגובתית או זיהומית. רוב הגורמים לדלקות הזיהומיות הם חיידקים או וירוסים שמקורם מהאף והגרון. התלונות הם כאב ואי נוחות שיכולים להיות קלים - או להגיע עד לרמה בלתי נסבלת במיוחד כאשר יש הצטברות נוזלים ולחץ באוזן התיכונה. תינוקות ופעוטות נוטים להיות חסרי מנוחה ועצבניים. ייתכן והם יסבלו מבעיות בשינה או יפתחו חום. כאשר דלקת אוזניים גורמת לעור התוף להתבקע והנוזלים מוצאים את דרכם אל מחוץ לאוזן הלחץ משתחרר ויש הקלה משמעותית בכאב. בקרע של עור התוף ייתכנו גם הפרשות של נוזל צהוב וסמיך מן האוזניים. עור התוף מתאחה בדרך כלל מעצמו. בדומה לדלקות הגרון, במקרים רבים גם דלקת אוזניים מטופלת על ידי רופא משפחה ולא בהכרח מצריכה ביקור אצל רופא אף אוזן גרון.
הטיפול: דלקת אוזניים לרוב חולפת מעצמה. ניתן לטפל באמצעים ביתיים, כגון שימוש ברטיות חמות או כריות חימום לאוזן ומנוחה. במידה והרופא מאבחן גורם חיידקי ניתנת תרופה אנטיביוטית - לרוב ממשפחת הפניצלינים.
סינוסיטיס
הסינוסים הם חללים בעצמות הפנים שמסביב למעברי האף. סינוסיטיס היא דלקת חריפה ונפוצה ביותר במערות האף. הרקמה הדלקתית מפרישה ליחה ומקטינה את פתח הניקוז של החדרים, דבר הפוגע בכושר הניקוז שלהם. התסמינים כוללים קושי בנשימה דרך האף, הופעת נפיחות סביב העיניים ובפנים ולעתים גם כאבים בפנים וכאבי ראש. סינוסיטיס כרונית יכול להתפתח כתוצאה מזיהום, אך גם עקב גידול של הרקמות בסינוסים (פוליפים באף), או ממחיצת אף מעוותת. לרוב המחלה נמשכת זמן קצר, אך במקרים כרוניים נמשכת מספר שבועות ובעלת נטייה לחזור.
הטיפול: הטיפול מתחלק להקלת הסימפטומים והפחתת רמת הדלקת בסינוסים. טיפולים סימפטומטיים כוללים תרסיסי אף, מפחיתי גודש ומשככי כאבים למיניהם. במקרים בהם קיים זיהום חיידקי, יש צורך באנטיביוטיקה לטיפול בסינוסיטיס. בסינוסיטיס כרונית עם ממצאים של פוליפים וסתימה של מערות האף, ניתוח אנדוסקופי של הסינוסים עשוי לפתור את הבעיה.
טנטון
טינטון זהו רעש מתמיד באוזן. התחושה היא סובייקטיבית משום שהיא נשמעת רק ללוקה בה ולא ניתנת לקליטה או לאיתור בבדיקות השונות. הרעש עשוי להישמע כתקתוק, צפצוף, שריקה ורחש גלי ים, והוא יכול להתמיד או להופיע לסירוגין. תחושת הרעש יכולה להופיע באחת משתי האוזניים, בשתיהן או בראש. הסיבה השכיחה ביותר להופעת טינטון היא חשיפה לרעש בעוצמה גבוהה מאוד. סיבות אחרות יכולות להיות גידולים במוח, ליקויים באוזן הפנימית כמו מחלת מנייר, פתולוגיות באוזן התיכונה כמו מחלת אוטוסקלרוזיס, ואף שעווה באוזן החיצונית. הדבר גורם לסבל עמוק ומפר את איכות חייו של החולה באופן ניכר.
הטיפול: לא ניתן למנוע לחלוטין את תחושת הטינטון ובמרבית המקרים מטרת הטיפול היא להביא את הטינטון לרמה נסבלת שניתן לחיות איתה. מגוון רחב של תרופות יכול להשפיע על עוצמת הטינטון, מרביתן תרופות מרגיעות. טיפול נפוץ אחר הוא ממסך, מכשיר קטן דמוי מכשיר שמיעה המשמיע רעש רקע קל הגורם למיסוך ה"רעש הפנימי".
סחרחורת
במצבים של סחרחורת האדם הסובל ממנה חש שהעצמים סביבו נעים או מסתובבים או לחילופין שהוא עצמו בתנועה. התופעה נוצרת עקב תקלה במערכת שיווי המשקל והיא לרוב מלווה בבחילה ובאובדן שיווי המשקל. סחרחורת עשויה להימשך כמה רגעים או לחלופין, שעות או אפילו ימים. אדם הסובל מסחרחורת מרגיש לעתים טוב יותר כשהוא שוכב ללא תנועה, אולם הסחרחורת עשויה להימשך גם כאשר האדם אינו נע כלל. כ- 50% מבני האדם עד גיל 60 פונים לרופא אף אוזן גרון בתלונה על סחרחורת.
הטיפול: סחרחורת שמופיעה בתנוחה מסוימת לרוב חולפת מעצמה , הטיפול בסחרחורת ניתן בדרך כלל ע"י רופא המשפחה וכולל כולל מנוחה במיטה , פיזיותרפיה ווסטיבולרית ותרופות המדכאות את מערכת שיווי המשקל, כגון אנטי-היסטמינים או תרופות הרגעה כגון וואליום. במידה והסחרחורת אינה חולפת תוך מספר ימים, רצוי לקום מהמיטה בניסיון להפעיל פיצוי להפרעה באמצעות חלקים אחרים במערכת העצבים ולפנות ליועץ אף אוזן וגרון. לעתים רחוקות ישנו צורך בניתוח באוזן התיכונה.