אורולוגיה היא התחום הרפואי שמתמקד במערכות השתן והרבייה הגבריות, המשולבות זו בזו. במסגרת התחום מטפלים בכל אברי המערכת, לרבות צינור הזרע, הערמונית, האשכים והפין.

תת תחומים באורולוגיה כוללים אונקולוגיה אורולוגית העוסקת בממאירויות שונות במערכת האורולוגית, ביניהן סרטן הערמונית (פרוסטטה), אנדו-אורולוגיה המתמקדת בייחוד באבנים בדרכי השתן, ואורולוגיית ילדים. בעיות במערכות הרבייה והשתן של נשים מטופלות אצל גינקולוגים, שכן מערכת הרבייה הנשית מורכבת יותר ומיקומה שונה.

הנה סקירה קצרה של הבעיות הנפוצות ביותר בתחום האורולוגיה:

ערמונית מוגדלת

הגדלה שפירה של הערמונית היא מצב שבו בלוטת הערמונית (או הפרוסטטה) צומחת לתוך חלל השופכה (הצינור שמוביל את השתן משלפוחית השתן). לאחר זמן מה עלולה הערמונית המוגדלת לגרום לחסימה במוצא של שלפוחית השתן.

תסמינים: התסמינים עשויים להיות קושי במתן שתן, זרם שתן חלש, תחושה של אי־התרוקנות ועיכוב בתחילת מתן השתן, או לחילופין צורך במתן שתן בדחיפות רבה.

טיפול: ברוב המקרים מתבסס הטיפול על מתן תרופות: תרופות מקבוצת חוסמי אלפא, תרופות מקבוצת חוסמי אלפא רדוקטאז, תרופות מקבוצת האנטי־כולינרגים, תרופות המיועדות לטיפול בהפרעות בתפקוד המיני, ותרופות טבעיות המתבססות על צמחים. במקרים נדירים הטיפול התרופתי אינו עוזר, ואז יש צורך בניתוח לכריתת הערמונית, אשר לרוב נעשה בשיטה האנדוסקופית. בשנים האחרות פותחו שיטות חדשניות יותר, כגון כריתת הערמונית בלייזר ואידוי הערמונית באנרגיה של גלי קול.

אבנים בכליות
מצב שבו מלחים שונים המופרשים בשתן מתגבשים ויוצרים אבנים בכליות. ברוב המקרים, אבנים אלה עוברות בשתן מבלי שהחולה ירגיש, אך בגודל של שני מילימטר ומעלה הן עלולות לחסום את צינור השופכה. וזה כואב.

תסמינים: כאמור, הימצאות האבנים עשויה להיות ללא תסמינים כלל, אך גם עלולה לגרום לתסמינים שונים כמו כאב חד בצדדים ובגב, כאב מתחת לצלעות, כאב שמתפשט לבטן התחתונה ולמפשעה, כאב בעת מתן שתן, שתן בשלל צבעים וריחות, בחילות, הקאות ואי ספיקת כליות.

טיפול: אבנים קטנות (עד 5 מ"מ) יפלטו ממערכת השתן ללא טיפול וניתן להסתפק בטיפול מונע בלבד, הכולל שתייה מרובה, דיאטה ותרופות המיועדות למנוע את שקיעת החומרים. כאשר המטופל סובל מכאבים, ניתנים משככי כאבים. במקרים של זיהום, הטיפול יכלול קבלת אנטיביוטיקה. אבנים בקוטר 6 מ"מ ומעלה, לרוב יידרשו התערבות. הטיפול המקובל ביותר אינו פולשני ונעשה באמצעות גלים על-קוליים המפוררים את האבנים. עם זאת, שיטת טיפול זו אינה מתאימה לכל סוגי האבנים. התערבות כירורגית תידרש בסבירות גבוהה אם האבן לא תצא לאחר ארבעה עד שישה שבועות.

אי ספיקת כליות
הפרעה תפקודית של הכליות, שמתבטאת באחת משתי דרכים:  פגיעת כליות אקוטית (והפיכה) -  ומחלת כליות כרונית, הנחשבת על פי רוב למצב בלתי הפיך.

תסמינים: קוצר נשימה, חולשה, מערכת שלד חלשה, שיבוש בתפקוד הלב, לחץ דם גבוה. לרוב, התסמינים מופיעים בהדרגה בהתאם לחומרת המחלה.

טיפול: אורח חיים בריא יכול למנוע אי ספיקת כליות, אך במידה והכליות נפגעו מדובר במצב בלתי הפיך. ניתן למנוע נזק נוסף לכליות באמצעות טיפול תרופתי בהתאם למצבו של המטופל, כמו גם טיפול בסיבוכים השונים הנובעים מהפגיעה, כגון מתן תרופות ללחץ דם גבוה או סוכרת.

 אשך טמיר
פגם מולד המתבטא באי הימצאות אשך אחד, או במקרים נדירים יותר שניים, בתוך שק האשכים. מדובר בתופעה שכיחה שממנה סובלים כ- 3%-6% מהיילודים. לרוב, האבחנה מתבצעת מיד לאחר הלידה. עד לגיל שנה היילוד נמצא במעקב ובמקרה שבו האשך אינו חוזר למקומו באופן טבעי נדרש ניתוח למציאת האשך וקיבועו בשק האשכים.

סיכונים: אשך טמיר במקרים רבים מלווה בבקע מפשעתי, כמו כן, קיומו מעלה את הסיכון לגידול ממאיר באשכים.

טיפול: הטיפול באשך טמיר הינו תרופתי, ניתוחי או שילוב בין השניים. הטיפול התרופתי יעיל כאשר האשך הטמיר נמצא בקרבת שק האשכים. במקרים בהם האשך הטמיר נמצא בקרבת שק האשכים אך אינו מגיב לטיפול תרופתי או אינו ניתן למישוש, מתבצעת התערבות ניתוחית לגילוי האשך, להחזרתו אל שק האשכים ולקיבועו. לעתים, הניתוח מבוצע הניתוח בשיטה לפרוסקופית.

המטוריה (דם בשתן)
המטוריה היא הופעה של דם בשתן והיא אינה מחלה, אלא סימפטום המצביע על נוכחות של מחלה אחרת. דם בשתן עשוי להופיע באופן נורמאלי לאחר פעילות גופנית מאומצת או שימוש בתרופות שונות כגון אספירין, אך במקרים מסוימים הוא עשוי להצביע על בעיות רפואיות חמורות.

תסמינים: השתן נצבע בצבע ורוד, אדום או דמוי קולה. ברוב המקרים, השינוי בצבע השתן זהו הסימפטום היחיד. במצבים נדירים בהם השתן מכיל קרישי דם, עשויים לסבול מכאבים.

טיפול: המטוריה, כאמור, הינה סימפטום של בעיה אחרת, ולכן הטיפול מכוון לבעיה הראשונית ותלוי באבחון. למשל, דימום הנובע כתוצאה מזיהום בדרכי שתן יטופל באמצעות אנטיביוטיקה. במידה והדימום חמור, ניתן לצרוב ולאטום את האזור המדמם באמצעות פעולה פולשנית.

אין-אונות

אין אונות (אימפוטנציה) היא הפרעה בתפקוד המיני גבר ,בשל בחוסר יכולתו להגיע לזקפה או הגעה לזקפה למשך זמן קצר.

השלכות: התופעה פוגעת בדימוי העצמי, גורמת למתחים בזוגיות ועל אף ההמלצה לטפל בה ללא דיחוי, גברים רבים חשים בושה לפנות לרופא לטיפול.

טיפול: ניתן לטפל באין אונות במספר דרכים – בתלות בחומרת הבעיה. מריחה חיצונית של ג'ל טסטוסטרון מחזירה את רמת הטסטוסטרון בגוף לרמה תקינה ומסייעת בפתרון בעיות בתפקוד המיני. כמו כן, ניתן לנטול תרופות לטיפול בהפרעות זקפה רגעיות, כגון ויאגרה או סיאליס. טיפולים נוספים כוללים הזרקה של תרופה לפין, השתלת תותב גמיש לאורך הפין או ניתוחים נוספים.

בעיות פוריות
בעיות פוריות אצל הגבר עשויות להיווצר במצבים של ייצור זרע בכמות נמוכה מדי, ייצור זרע בצורה שאינה תקינה, זרע חסר יכולת תנועה מספקת והפרעה במערכת ההולכה של הזרע המונעת את העברת הזרע אל היעד. גם למחלות כרוניות, לפציעות ולאורח חיים לקוי יכולה להיות השפעה על כושר הפוריות הגברי.

תסמינים: הגורם לבעיות הפוריות מעורר סימפטומים נוספים, כגון הפרעות בתפקוד המיני המתבטאות בשפיכה מאוחרת או מוקדמת, כאב או נפיחות באשך, ירידה בכמות השיער בפנים ובגוף המבטאת הפרעות הורמונאליות או כרומוזומאליות.

טיפול: בעיות פוריות בגבר מטופלות בהתאם למקור הבעיה. הפרעות הורמונאליות, למשל, מטופלות באמצעות מתן תרופות, הפרעות אחרת במערכת הרבייה מטופלות באמצעות ניתוח, ובמקרים של ספירת זרע נמוכה רופאים נוטים להמליץ על נטילת שילוב חומצה פולית ואבץ. טיפול יעיל נוסף לבעיות פוריות בגברים וספירת זרע נמוכה הוא הזרקת זרע.