קל להתבלבל כאשר מדובר במחלות הקשורות בפי הטבעת. ככל הנראה, הסיבה לכך נעוצה ברגישותו של המקום, ההקשרים השליליים המתלווים אליו, הבדיקות הפולשניות שהוא מצריך, ולחוסר הנגישות של האזור, שמונעת מהחולים להתבונן ולהבין איפה מצויה הבעיה. שתי מחלות נפוצות המופיעות בפי הטבעת הן טחורים ופיסורה. מדובר בשתי מחלות שונות – אך בשל דמיון בתסמינים ישנה נטייה לבלבל בניהן. בכתבה זו נבין כיצד להבדיל בין טחורים לפיסורה, מה התסמינים וכיצד מטפלים בשתי התופעות המטרידות.

טחורים: מה זה ואיך מטפלים?

טחורים הם ורידים בולטים ונפוחים בפי הטבעת ובחלק התחתון של החלחולת (רקטום). באזור זה ישנה אספקת דם עשירה במיוחד. במצב נורמלי, ישנה רשת מסועפת של כלי דם בפי הטבעת, העוטפת אותו ומנקזת את הדם מהאזור. הטחורים נוצרים כאשר ישנה בעיה בניקוז הורידי, ואחד או יותר מהורידים מתנפחים ומתרחבים יותר מדי. כתוצאה מכך נוצרת בליטה של רקמה שאפשר לראותה מחוץ לפי הטבעת או בתוכו. ישנה אבחנה בין טחורים חיצוניים, המופיעים סביב פי הטבעת ויוצרים בליטה מסביב לסוגר פי הטבעת, לבין טחורים פנימיים, המופיעים בתוך הרקטום בחלקו התחתון ויכולים לגדול עם הזמן ולצנוח אל מחוץ לפי הטבעת.

טחורים חיצוניים גורמים לאי נוחות במקרים הקלים, במקרים הקשים כאשר התופעה מלווה בתהליך דלקתי הכאבים עזים ביותר וגורמים לקשיים בישיבה ולכאבים עזים ביציאה עם או בלי דימום. טחורים פנימיים לרוב מדממים בעת עשיית צרכים ללא הכאב העז המאפיין טחורים חיצוניים אלא תחושת צריבה בעת יציאה.

טחורים מופיעים בשכיחות גבוהה בין הגילאים 20-40, אך גם ילדים עשויים לסבול מהתופעה, בייחוד כאשר הם סובלים מעצירות. נשים בעלות נטייה לסבול יותר מטחורים, בעיקר אחרי לידה.

הטיפול: 

ברוב המקרים, טחורים ניתנים לטיפול באופן עצמאי, באמצעות שינוי הרגלי התזונה והיציאות, במטרה להוביל ליציאות רכות. הרגלי תזונה נכונים כוללים העשרת התפריט במזונות עתירי סיבים וצריכה מרובה של נוזלים. בנוסף, ישנן משחות מקומיות שמאלחשות את הכאב ועשויות לסייע לתופעה לחלוף תוך מספר ימים. עם זאת, במקרים מסויימים יש צורך בנטילת תרופות או בהליכים כירורגיים. כאשר נוצר קריש דם בתוך הטחור החיצוני, כירורג או גסטרואנטרולוג יכולים להסירו בעזרת חיתוך קל, שעשוי להוביל להקלה מיידית.

במקרים של כאבים ודימומים חמורים יותר כתוצאה מהופעת טחורים, רופא הגסטרו עשוי להמליץ על הליכים אחרים הכרוכים ברמה מינימלית של פולשנות, כמו קשירה באמצעות גומייה, הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים (טיפול הטרשה) או הקרשה-הקפאה (ע"י אינפרא אדום, לייזר או ביפולרי). במקרים הבעייתיים יבוצעו ניתוח להסרת הטחורים, או חסימת זרם הדם לטחורים בהתאם למידת הפולשנות והסיכון הטיפולים יכולים להתבצע בקליניקה הפרטית של הרופא המומחה, במרפאות חוץ או באשפוז וחדר ניתוח.

פיסורה: מה זה ואיך מטפלים?

פיסורה היא סדק ברירית של פי הטבעת, שלרוב נגרם כתוצאה מצואה קשה הפוצעת את פי הטבעת. לאחר היווצרות הפצע נוצר מעגל רשע, שבו הכאב העז גורם להתכווצות שרירי פי הטבעת, ההתכווצות גורמת להחמרה בעצירות, הצואה הקשה גורמת לפציעת רירית העור, לכאבים  ולהחרפת הדלקת – וחוזר חלילה.

הסימפטומים השכיחים ביותר של פיסורה הם כאב חד, עקצוץ, צריבה, דימום והפרשה בעת יציאה, כמו גם גרד או גירוי סביב פי הטבעת – בהתקפים או באופן מתמשך, סימן נוסף הוא קרע גלוי לעין בעור שמסביב לפי הטבעת.

פיסורה נפוצה אצל גברים ונשים בכל גיל באופן שווה. מסיבה שאינה ידועה, היא גם שכיחה במיוחד בקרב תינוקות עד גיל שנה.

הטיפול: בדומה לטחורים, גם בפיסורה ניתן לטפל באופן עצמאי ולהחלים תוך מספר ימים עד שבועות ספורים. המטרה של הטיפול הבסיסי היא לרכך את היציאות ולהסדירן, כדי למנוע את המשך הפגיעה ברירית, והוא מבוסס על צריכה מוגברת של מים ושל סיבים תזונתיים. כמו כן, ניתן להשתמש בתרופות מרככות צואה ואמבטיות ישיבה (ישיבה של כרבע שעה במים פושרים פעמיים-שלוש ביום ולאחר היציאות). במחצית מהמקרים טיפול זה יפחית את עוצמת הכאב ויביא להפסקת הדימום.

אפשר להשתמש גם במשחות מקומיות שמרחיבות את כלי דם ומרפות את השרירים שמסביב לפי הטבעת. שיפור מופיע לרוב זמן קצר לאחר התחלת הטיפול, אך יש להמשיך למרוח את המשחה מדי יום במשך כחודשיים. טיפול נוסף הוא הזרקת בוטוליניום טוקסין (בוטוקס או דיספורט) - חומר הגורם להרפיית שרירים זמנית. התרופה מורידה את הלחץ בסוגר לתקופה שבין חודשיים לשלושה וכך מאפשרת לפיסורה להחלים עם סיכויי ההצלחה גבוהים במיוחד.

פיסורה שאינה מחלימה בתוך שישה שבועות נחשבת לכרונית. כדי לרפא פיסורה כרונית, שלא הגיבה לטיפול שמרני, למשחות או לבוטוקס, ניתן לשקול ניתוח. הניתוחים העיקריים לטיפול בפיסורה הם  חיתוך צידי של הסוגר, כריתת הפיסורה, הרחבה אנאלית וקידום מתלה אנאלי.