הגמילה מחיתולים היא שלב התפתחותי חשוב עבור הילד, שבו הוא לומד לשלוט בהפרשותיו, להתאפק ולצעוד צעד קדימה לקראת עצמאותו. בגלל חשיבותה, קורה לעתים שהיא מלווה בעוגמת נפש, הן אצל הילד והן אצל הוריו, המייחלים לסיים את התהליך במהרה. המפתח להצלחה טמון בעיתוי הנכון ובהבנת התהליך, אבל הדבר החשוב מכול הוא תמיכה וחיזוקים חיוביים לילד, גם כשהוא מפספס או מתנגד.

לקראת הגמילה
הגיל המתאים - תהליך הגמילה מתחיל אצל רוב הילדים בסביבות גיל שנתיים, כאשר מגיעים לבשלות פיזיולוגית ורגשית. הילד ירגיש מתי עליו לעשות פיפי או קקי, ויהיה מסוגל להתאפק עד הגיעו לסיר או לאסלה. חשוב לזכור כי ילד שאינו בשל מבחינה פיזית או נפשית, לא יוכל לעמוד בביצוע המשימה, וביטחונו העצמי עלול להתערער נוכח אי ההצלחה, והאכזבה שנגרמת להוריו.

העיתוי - אם הילד מביע רצון להשתמש בסיר או באסלה, שואל שאלות לגבי הרגלי הניקיון של הוריו, נשאר יבש לפחות שעתיים רצוף במשך היום ומסוגל לשבת בשקט חמש דקות או יותר, כנראה שהגיע הזמן לגמילה. עדיף לא לגמול את הילד כאשר מתרחשים בחייו שינויים משמעותיים נוספים, כגון לידת אח, מעבר לדירה חדשה וכדומה. כדאי גם לא לבצע כמה גמילות יחד, כמו גמילה ממוצץ, מבקבוק ועוד.

פעולות מקדימות - מומלץ לקנות לילד סיר לפני תחילתו של תהליך הגמילה, כדי לעורר את סקרנותו. יש להסביר לו כי הסיר מיועד לעשיית הצרכים, אולם אין לדחוק בילד להשתמש בו לפני שהוא מביע נכונות ורצון. כיוון שלילדים יש נטייה לחקות את הוריהם ואת אחיהם הבוגרים, אפשר לתת דוגמה אישית. מי שחש בנוח יכול לתת לילד לצפות בו בבית השימוש. מומלץ גם להקריא לילד סיפורים בנושא, כדי להפחית את רמת החרדה. רוב הילדים ישתפו פעולה אם נכין אותם לשלב החדש ברגישות ובסבלנות, ולא נדחק בהם.

צעדי הגמילה הראשונים 
ההחלטה לבחור בסיר או באסלה נתונה בידכם. לרוב מומלץ להתחיל בגמילה בעזרת סיר או מקטין אסלה ("ישבנון"), בהם מרגיש הילד בטוח יותר, אולם יש ילדים שיבחרו לשבת ישר על האסלה, "כמו גדולים".

חיזוקים חיוביים - כשהפעוט מצליח לעשות את צרכיו - שבחו אותו, הרעיפו עליו מילות אהבה וגאווה וציינו את העובדה שהוא הפך לגדול ובוגר. הדגישו את הצלחתו של הילד ולא את חשיבות הדבר עבורכם.

שיתוף פעולה - שיתופו של הילד בתהליך חשוב מאוד. אפשר להציע לו לרוקן יחד את הסיר, להוריד את המים, לומר מילות פרידה, לזרוק בגדים שנרטבו לכביסה, וכל זאת כדי להפוך אותו לשותף פעיל ועצמאי האחראי על גופו ועל מעשיו.

פספוסים - יש לזכור כי גם ילד שכבר שולט היטב בצרכיו עלול מפעם לפעם לפספס. גלו סבלנות, עידוד ועקביות, ומעל לכל נקטו תמיד גישה אוהדת ומכבדת.

העברת מידע - חשוב ליידע את כל מי שבא בקשר עם הפעוט (סבתא, מטפלת/גננת) שהוא נמצא בתהליך גמילה, כדי שיוכלו להיערך בהתאם ולעזור לו בשעת הצורך. שיתוף הפעולה בין הגורמים וקביעת דרך משותפת חיוניים כדי לא לבלבל את הילד בין דרישות סותרות.

התנגדויות - כאשר הילד מסרב לחלוטין לשתף פעולה ומביע רתיעה ברורה מהישיבה על האסלה או על הסיר, יש לבדוק אם היה לו ניסיון רע כלשהו שלא שמנו לב אליו. במקרים אלו אפשר למשל "להתפייס" עם הסיר, לצייר עליו ולפעול בצורה משחקית, תוך שימוש בדמיונו של הילד. אפשר גם לספר שהאסלה ממש צמאה, ושרק קצת פיפי יוכל להצילה.

השיטות:
אין שיטה אחת בדוקה או מומלצת לגמילת ילדים מחיתולים. בחרו את זאת שנראית לכם מתאימה לכם ולילד שלכם:
"זבנג וגמרנו" - כשמגיע הזמן המתאים, מורידים את החיתול ולא מחזירים אותו, לא ביום ולא בלילה. לא נבהלים מפספוסים ולא מוותרים. כדאי שלא יהיו חיתולים בבית, כדי לא להתפתות ולהישבר.

"שב והמתן" - שיטה המבוססת על העובדה שלכל ילד יש מועדים קבועים פחות או יותר, שבהם הוא עושה את צרכיו. לפעוטות בני שנתיים יש בדרך כלל שתיים עד שלוש יציאות ביום, לאחר הארוחות העיקריות. לפיכך מומלץ להושיב את הפעוט על הסיר מייד לאחר סיום הארוחה, ובדרך כלל לאחר כמה דקות כבר יש תוצאות.

"המתן ותפוס" - בשיטה זו ההורה מחכה עד שהוא מקבל סימני התראה ברורים להתרחשותה של פעולת מעיים, שאצל רוב הילדים מלווה בעוויתות פנים, במבט קפוא או באנחות. משניתן ה"אות" מביאים את הסיר, מפשיטים את הילד ומושיבים אותו במהרה. כמובן שיש פספוסים, ולעיתים גם מגלים שמרוב מהומה עובר לילד הצורך.

"גמילה בהתניה" - לאחר שהילד עושה את צרכיו בחיתול, מושיבים אותו עם החיתול המלא על הסיר ומשאירים אותו שם לזמן קצר, עד שמחליפים לו. בצורה זו לומד הילד שקקי מתקשר עם ישיבה על סיר, ומאוחר יותר הוא לומד להשתמש בסיר על מנת לעשות בו את הצרכים.

"גמילה בשלבים" - תחילה מורידים את החיתול ביום, ורק לאחר שהפעוט נגמל ביום, משאירים אותו ללא חיתול גם בשעות הלילה.

"גמילה משותפת" - גמילה בגן או עם ילד נוסף מהווה גורם מדרבן. הפעוט מסתכל על חברו ורוצה להצליח ולהיות "בוגר" כמוהו.

"תחתוני גמילה" - את תחתוני הגמילה לובשים ופושטים כמו תחתונים רגילים, והם נותנים לילד הרגשה שהוא גדול ושאנו סומכים עליו. במקרה ש"בורח", התחתונים סופגים ומגינים כמו חיתולים.

 אם כל השיטות לא עובדות והפעוט אינו משתף פעולה – אפשר פשוט לאפסן את הסיר, לעשות פסק זמן ולחזור לחיתולים. לאחר תקופת המתנה מסוימת ניתן להתחיל שוב. לא קרה כלום :)