מהו תפקידן של הכליות?
איבר זוגי, שגודלו כגודל אגרוף כף יד. הכליות נמצאות בחלק התחתון של הגב, משני צדי עמוד השדרה.
לכליות שלושה תפקידים מרכזיים:
- לשמור על ניקיון הדם – הכליות מסננות ומפנות את הרעלים מן הדם.
- לאזן נוזלים ומינרלים – הכליות מאזנות את מאגר המים והמלחים בגוף.
- לייצר הורמונים - הכליות מייצרות הורמונים האחראים על ויסות הכדוריות האדומות, לחץ הדם וויטמין D.
מהו תפקוד בריא של כליה?
תפקוד כלייתי בריא הוא מצב בו שתי הכליות בריאות ומתפקדות. רמה כזו של תפקוד גבוהה הרבה ממה שהגוף שלנו וצריך ולכן, גם אנשים שנולדו עם כליה אחת בריאה, יכולים לנהל אורח חיים בריא ונורמלי. כך גם במקרה של אנשים שתורמים כליה אחת, ויכולים להמשיך לחיות עם הנותרת הבריאה ללא כל בעיה תפקודית. גם ירידה קטנה בתפקוד הכליות אינה גורמת לבעיות כלשהן.
תפקוד כלייתי לקוי מתרחש לרוב עקב מחלת כליות שמחמירה עם הזמן. במידה והתפקוד הכלייתי יורד מ-25%, מדובר בבעיה בריאותית חמורה. ירידת של מתחת ל-10%-15% מהתפקוד הכלייתי כבר מצריכה טיפולי דיאליזה או ניתוח להשתלת כליה.
מה הגורמים לירידה בתפקוד הכליות?
בתוך הכליות ישנן כמיליון יחידות קטנות בשם נפרונים, אשר אחראיות על הסינון. באמצעות יחידות אלו, פסולת ומים יוצאים מן הגוף דרך השתן. ירידה בתפקוד הכליות תתבטא בתקיפת הנפרונים ובאיבוד היכולת שלהם לסנן. הפגיעה יכולה להתרחש עקב אירוע אקוטי, כגון חבלה או הרעלה, או כתוצאה ממחלה כרונית, כגון סוכרת.
הגורמים למחלות כליה הם:
רמות גבוהות של סוכר בדם – רמות גבוהות של גלוקוז פוגעות בנפרונים. כאמור, המחלה נפוצה בקרב חולי סוכרת, אך שמירה על איזון רמות הסוכר עשויה לדחות או למנוע נזק כלייתי.
יתר לחץ דם – לחץ דם גבוה גורם לפגיעה בכלי דם קטנים בכליות ולא מתאפשר תהליך של סינון בדם. הורדת לחץ הדם ל-130/80 עשויה למנוע פגיעה בכליות.
מחלות גלומרולריות – קבוצה של מחלות כליה, בהן מחלות אוטואימוניות, מחלות דלקתיות ומחלות טרשתיות. מחלות אלו תוקפות את כלי הדם הקטנים בכליה, הנקראים גלומרולי, ופוגעות בתפקוד הכלייתי. טיפול תרופתי במחלות אלו עשוי למנוע את הנזק הכלייתי.
מחלות כליה מולדות ותורשתיות – ישנן מחלות כליה בעלות מאפיינים תורשתיים, חלקן מאובחנות בשלבים מוקדמים, לעיתים אף בשלב העובר ברחם, אך קיימות מחלות המאובחנות רק בגיל בוגר.
רעלים וטראומה – קיימת תרופות שעלולות לגרום נזק לכליה, בעיקר אם נוטלים אותן באופן קבוע. גם טראומות וחבלות עלולות לפגוע בכליה.
מהם התסמינים למחלה בכליות?
במקרים רבים, מחלת כליות עלולה להתרחש ללא כל תסמינים ולא ניתן לזהות אותה ללא כל בדיקות. במקרים בהם מחריפה מחלת הכליות יופיעו סימנים של הטלת שתן בתכיפות גבוהה יותר, או לחילופין לעיתים רחוקות יותר, וכן עייפות, גירוד, אובדן תיאבון, בחילה או הקאות, כפות ידיים ורגליים נפוחות ותחושת נימול בהם, קושי להתרכז, התכהות צבע העור, התכווצויות שרירים.
באמצעות בדיקות דם ושתן תקופתיות אצל הרופא המטפל ניתן לזהות בעיה בתפקוד הכליות ולהחליט על ביצוע בדיקות נוספות לאבחון המחלה.
אלו בדיקות יש לבצע לצורך אבחון מחלת כליות?
בדיקת לחץ דם – יתר לחץ דם גבוה עלול לפגוע בכליות אך גם להעיד על תפקוד לקוי של הכליות. לחץ הדם המומלץ לתפקוד כליות תקין הוא 130/80.
בדיקת אלבומין – זוהי בדיקה של חלבון מסוג אלבומין בשתן. כליות תקינות מפנות את הפסולת מן הדם, אך משאירות בו את החלבון. במצב של פגיעה בתפקוד הכליה יעשה פינוי של אלבומין בשתן, תחילה בכמויות קטנות, ועם החמרתה של מחלת הכליות תגדל הכמות.
מדד GFR :Glomerular filtration rate – קצב הסינון הגלומרולרי. קריאטנין הוא חומר פסולת טבעי המיוצר בגוף בזמן פעילות, והוא מסולק ממנו כשהכליות בריאות. כשתפקוד הכליות לקוי, הקריאטנין אינו מפונה כראוי ורמתו בדם עולה. מדד GFR בודק את היעילות של הכליות בפינוי הפסולת מן הגוף באמצעות בדיקת רמות הקריאטנין.
בנוסף לאלו, עשויות להתבצע בדיקות הדמיה (CT, MRI) ואף ביופסיה, לצורך אבחון מחלת כליות.
מהן דרכי הטיפול במחלת כליות כרונית?
הטיפול במחלת כליות כרונית אינו מביא לריפוי מלא. עם זאת, כאשר חולה מגיע למצב של כשל כלייתי, מצב בו הכליות כבר אינן מתפקדות והגוף בסכנה להתמלא בנוזלים ובפסולת, יש לבצע דיאליזה או השתלת כליה כדי למנוע מצב של מוות.
דיאליזה – תפקיד הדיאליזה הוא למלא את תפקוד הכליות בסילוק הפסולת מהגוף, עם זאת, היא אינה משמשת תחליף לכל תפקידי הכליה ולכן יש ללוות טיפול דיאליזה בטיפול הורמונלי. קיימים שני סוגי דיאליזה: המודיאליזה ופריטונאלית. בהמודיאליזה, דם המטופל עובר דרך מערכת סינון המסלקת את הפסולת מן הדם ומחזירה אותו נקי לגוף. בפריטונאלית, נוזל מוחדר לחלל הבטן, הוא לוכד את הפסולת מן הדם ולאחר שעות מנוקז מן הבטן. את הדיאליזה הזו יכולים החולים לבצע בעצמם בבית.
השתלת כליה - השתלת כליה היא תחליף לתלות בדיאליזה ומשפרת את איכות החיים של החולה. במידה ונמצאת כליה מתאימה ובריאה מתורם חי או נפטר, ניתן לבצע ניתוח השתלה כפתרון לכשל הכלייתי.
כאמור, מחלת כליות כרונית אינה ניתנת לריפוי, אך ניתן להאריך את תקופת תפקוד הכליות באמצעות שמירה על הדברים הבאים: איזון רמות הסוכר בדם בקרב חולי סוכרת, לחץ דם תקין, הימנעות מנטילת תרופות משככות כאבים, הקפדה על תזונה מתאימה, למשל הפחתה בצריכת החלבון, הנתרן והאשלגן, רמות כולסטרול תקינות והפסקת עישון.
