אונקולוגיה עוסקת בחקר הסרטן והטיפול בו. הטיפול האונקולוגי כולל מעקב אחר המחלה, גודל הגידולים ואופן התפשטותם, קביעת המערך הטיפולי ובדיקת השפעתו על המטופל. טיפול אונקולוגי עשוי להיות ניתוחי, תרופתי, קרינתי, או כל שילוב ביניהם.

1. אבחון
תהליך אבחון הסרטן עשוי להימשך שבועות ואפילו חודשים, עד לביסוס הדיאגנוזה. במקרים מסוימים הסרטן עשוי "להתחפש" למחלה אחרת, ולכן נדרש שימוש במספר אמצעים אבחנתיים עד שמתקבלת האבחנה המדויקת ביותר.
על מנת לאבחן את סוג הגידול, גודלו, הסיכון שהתפשט לאיברים אחרים והיכולת להסירו באמצעות ניתוח או טיפול אחר - האונקולוגים עושים שימוש במספר אמצעים: צילומי רנטגן, סריקות MRI, בדיקות מעבדה וכלים אבחוניים נוספים. אמצעי האבחון השונים משמשים את האונקולוג גם בהמשך הטיפול, במטרה לאבחן את השפעות הטיפולים השונים על הגידול.

2. בחינת טיפולים אפשריים
הגידול של כל מטופל הוא ייחודי לו, גם אם קיימים מאפיינים משותפים עם מטופלים אחרים. האתגר הוא לקבוע איזה טיפול יהיה היעיל ביותר עבור המטופל הספציפי. כיום ישנו מגוון רחב של טיפולים בסרטן, ביניהם ניתוחים להוצאת הגידול, כימותרפיה, הקרנות, טיפול הורמונלי, טיפול ביולוגי, טיפול בגרורות ועוד. לכל טיפול יתרונות וחסרונות, רמות שונות של סיכון וזמן השפעה שונה. המידע המקיף אודות הטיפולים השונים יינתן לחולה על ידי האונקולוג. הנה סקירה קצרה של השיטות השונות:
טיפול כירורגי: ניתוח להסרת הגידול הוא אחד הדרכים המקובלות לטיפול בסרטן. מטרת הניתוח היא הסרת רקמת הגידול, ככל האפשר בשלמותה, כשהשוליים בריאים וחופשיים מגידול. ההמלצה לפנות לניתוח, סוג הניתוח והתזמון שלו, משתנה בהתאם למיקום הגידול, היקפו, מידת התפשטותו וחומרתו. הטיפול הניתוחי כמעט תמיד מלווה בטיפול משלים נוסף, כגון הקרנות, ובמקרים מסוימים נדרשים כמה ניתוחים.
טיפול בהקרנות (רדיותרפיה): טיפול בסרטן באמצעות קרינה ניתן כטיפול משלים לטיפול הכירורגי. בייחוד בחולים שעברו הסרה חלקית של אזור הגידול, ונדרשת השלמת התהליך של כיווץ הגידול באמצעים נוספים במטרה לחסל שאריות רקמה סרטנית ונגעים באזור הניתוח. לעתים, נעשה שימוש בקרינה גם לפני הניתוח, על מנת לצמצם את התלות בטיפול קרינתי לאחר הניתוח, וכך לחסוך ביקורים רבים בבית החולים ולסייע לתהליך ההחלמה.
טיפול כימותרפי: כימותרפיה היא טיפול תרופתי כימי המתפשט דרך מחזור הדם, במטרה להרוס ולהכחיד תאים סרטניים בגוף. במצבים מתקדמים וממאירים של המחלה, הכימותרפיה יכולה לסייע בהאטת קצב התקדמות הגידול ולהאריך את חיי החולה. הטיפול הכימותרפי יכול להינתן כטיפול עיקרי, או כמתלווה לטיפול הניתוחי. בדומה להקרנות, במצבים מסוימים כימותרפיה משמשת כטיפול מקדים לניתוח או כטיפול משלים בעקבות הניתוח, שנועד לסלק שיירים סרטניים מהגוף.

טיפול הורמונלי: פעילותם של התאים מושפעת, בין היתר, מהורמונים. נמצא כי שינוי הסביבה ההורמונלית בתאים עשויה להשפיע על גידולים סרטניים, להקטינם ולעכבם. בעקבות כך פותחו תרופות המשפיעות על המאזן ההורמונלי, והן ניתנות על ידי האונקולוג בהתאם למצב הגידול ולנתונים שונים הקשורים לחולה. הטיפול ההורמונלי נפוץ בעיקר בטיפול בסרטן השד והערמונית.

טיפול ביולוגי: נחשב לטיפול חדשני אשר עושה שימוש בחומרים המצויים בגוף באופן טבעי למטרת הרס של תאי סרטן. בניגוד לכימותרפיה, טיפולים אלה פועלים על מנגנונים שהם ספציפיים לסרטן – ולא משפיעים על רקמות אחרות, ולכן יש להם פחות תופעות לוואי.

על מנת לבחור את התמהיל הטיפולי המדויק ביותר עבור החולה, האונקולוג ייקח בחשבון את כלל האופציות הטיפוליות, ואף טיפולים נוספים משלימים שעשויים לסייע לחולה, כגון טיפול תזונתי. לבסוף, תעשה בחירה של הטיפול הנכון ביותר בהתאם לנסיבות – בשיתוף המטופל.

3. טיפול
האונקולוג אחראי לכל טיפול שמתבצע בחולה, כגון ניתוח להסרת הגידול, איך לא בהכרח מבצע את הטיפול בעצמו. האונקולוג יחליט כיצד ומתי יתבצע כל טיפול, באיזה אופן יינתן טיפול כימותרפי, מה המינון ולכמה זמן. כמו כן, הוא יעקוב אחר מהלך הניתוחים, טיפולי ההקרנות והכימותרפיה, ויטפל במקרים שהמחלה מסתבכת - בשיתוף רופאים מומחים מהתחום הרלוונטי.
לעתים, המטופל מופנה למטפלים מעולם הרפואה המשלימה, כגון פיזיותרפיסטים, תזונאים או מדקרים, לצורך השגת איזון גופני מחודש בעקבות הטיפולים הקשים. בשנים האחרונות אונקולוגים מעורבים גם בתהליך הטיפולי לשיפור איכות החיים לאנשים במצב סופני של המחלה כגון הקלת כאב, טיפול נפשי ובניית מערכות תמיכה.

4. מעקב
במהלך טיפולי הקרנות או כימותרפיה על האונקולוג לעקוב אחר מצבו של החולה והאם החלמתו מתבצעת כרצוי. לאחר סיום הטיפולים השונים חשוב לשמור על שגרת מעקב ובדיקות, על מנת להתמודד עם תופעות הלוואי של הטיפולים, לצמצם את הסיכון לחזרת המחלה ולאתר בהקדם סימנים אפשריים לכך. גם אם גידול הוסר במלואו, אין גרורות, והמחלה טופלה לכאורה, המעקב נמשך בשנים שלאחר מכן כדי לזהות אם חלילה המחלה חוזרת.