דימוי גוף הוא מערכת העמדות והרגשות שיש לאדם כלפי גופו. עמדות כלפי הגוף כוללות, למשל, מחשבות על צורתו, על בריאותו ויכולת להכיל שינויים החלים בגוף. רגשות כלפי הגוף יכולים להיות אהבה, חיבה, שנאה, דחייה, אדישות. צורתו הממשית של הגוף, חשובה ככל שתהיה, היא חלק קטן מאוד מהסיפור פה: התפיסה האישית, הסובייקטיבית, של הגוף - היא לב ליבו של הדימוי הגופני ושל הדימוי העצמי. רוב הבעיות וההפרעות בדימוי הגופני נעוצות בתפיסה האישית ולא בבעיות גופניות אובייקטיביות. דימוי גוף חיובי משמעותו שכל המחשבות והדעות הנוגעות לגוף הם חיוביים: לקבל ולכבד את הגוף ולהיות, רוב הזמן, מרוצה ממה שניבט במראה.
הדימוי הגופני מהווה מרכיב אחד של הדימוי העצמי ומידת המרכזיות שלו משתנה מאדם לאדם והיא גם משתנה בתקופות חיים שונות. הקשר שלנו לגוף מתחיל עם רגע הלידה, ואולי אף קודם. הטיפול של ההורים בתינוק ובפעוט הוא במידה רבה טיפול פיזי־גופני; רוב גילויי החיבה והאהבה מבוטאים דרך הגוף וכך, בהדרגה, תופס עצמו הילד כאהוב ורצוי - והוא תופס גם את גופו ככזה. העניינים מסתבכים מעט – או הרבה – בגילאים מתקדמים יותר והקשר הפשוט והטבעי של הילד עם גופו הופך למורכב יותר. הגוף מתחיל להשתנות, הסביבה מחלחלת ומשפיעה, המודעות העצמית והביקורת העצמית גוברים והולכים.

דימוי גוף בתקופת ההתבגרות
דימוי הגוף של המתבגרים, או של אלו המתקרבים לגיל ההתבגרות, הוא רגיש ופגיע במיוחד. המתבגרים משווים את גופם לזה של חבריהם או לצורת גוף "נכונה" המוצגת בכלי התקשורת וברשתות החברתיות. התרבות המערבית מדגישה את המראה החיצוני ובו בזמן הגוף המוצג כאידיאלי אינו בבחינת מטרה ריאלית להשגה. אין פלא אפוא שמרבית הנערות (וגם נערים רבים) אינם שבעי רצון מהגוף שלהם. הם חושבים שהם שמנים מדי, שעירים מדי, מתולתלים מדי, עם חזה קטן או גדול מדי, גבוהים מדי או נמוכים מדי. הם כמהים להשתייך, ובו זמנית – להתבלט ולהיות מיוחדים; מטרה מסובכת למדי.

כאנשים שחיים בעולם שעובד דרך רשתות חברתיות, אנחנו חשופים כל הזמן לתמונות ומראות שונים. מילא אנחנו; אנחנו כבר גדולים ומגובשים ויודעים להבחין בין עיקר וטפל, בין מציאות ופנטזיה. נגיד. אבל הילדים ומהמתבגרים שלנו הם סיפור שונה לחלוטין. נפשם רכה והיא בעיצומו של תהליך העיצוב שלה, והם נוחים מאוד להשפעה. מה שהם רואים ברשת נקלט ומשפיע עמוקות על דימוי הגוף שלהם.
אם נרצה ואם לא, כך העולם מתנהל כיום - מהר יותר, חזותי יותר. יכולת הבקרה שלהם מול דימוי חזותי קטנה הרבה יותר מיכולת הבקרה מול מסר כתוב. מחקרים מראים שמסר חזותי נתפס הרבה פעמים בעיני המתבונן כאמיתי. היכולת והמודעות לשאול שאלות לגבי דימוי חזותי יורדת מאוד. למרות שהרוב יודעים שתמונות במודעות ובפרסומות הם תוצר של הפקה משופשפת, איפור כבד, צלם מקצועי ופוטושופ מאסיבי, עדיין קשה להתעלם ממה שקופץ מול העיניים.

הדימויים מציגים לנו לרוב גוף של אשה או גבר, שעוצבו במיוחד לצורך מכירת מוצר או העברת מסר. גוף במבנה ספציפי, שלא מציג לנו את המגוון והשוני שקיים במציאות. כשנערים ונערות רואים כל הזמן עוד מאותו הדבר, והדבר הזה רחוק מאיך שחלק גדול מהם נראה, הם מפנימים דימוי מעוות של הגוף, הנשי והגברי. לחשיפה הזו יש השלכות, רגשיות ופיזיות.

איך לעודד דימוי גוף חיובי אצל המתבגרים שלנו?
* לקבל ולהבין. לקבל ולהבין שלהיות טרוד מן המראה החיצוני הוא חלק בלתי נפרד מתהליך ההתבגרות בדיוק כמו שינוי בגוון הקול או בצורך להתגלח. להשתדל להימנע ככל האפשר מהשמעת ביקורת ולהפנים שזהו תהליך טבעי שהולך ופוחת עם תהליך ההתבגרות.

* להרבות במחמאות. להרבות במחמאות על המראה ועל תכונות טובות נוספות של ילדך. לעיתים נדמה שהמחמאות או החיזוקים החיוביים אינם חשובים למתבגר, אולם מסתבר שגם מתבגרים מפנימים משפטים כמו "החיוך שלך נהדר" או "החולצה הזאת נראית עליך נפלא"… אפשר להחמיא גם לתכונות פיזיות נוספות כמו כוח, סיבולת, מהירות, אנרגיה. הבעת הערכה לתכונות הפיזיות עוזרת ליצירת דימוי גוף בריא.

* להתייחס בספקנות לפרסומות. דברו איתם על פרסום ופרסומות. הסבירו שמה שרואים בתמונה הוא לא תמיד אמיתי ונאמן למציאות, וחדדו את ההבדל בין תמונה מסחרית, לבין תמונות שאתם והם מצלמים כמשפחה, עם חברים, בבית או באירועים. הזכירו שיש כלים דיגיטליים שגורמים לאנשים להיראות שונה מכפי שהם במציאות, רזים יותר, גבוהים יותר וכו' – הם הרי מכירים כלים כאלה מהאינסטגרם שלהם. הסבירו שכדי למכור, הרבה אנשים עובדים על כל פרסומת כדי שאנשים יראו בצורה מסוימת, מרשימה ומוגזמת יותר מאשר במציאות. להבהיר שבני אדם באים בכל מיני גדלים, משקלים וצורות, וכולם לגיטימיים.

* להחמיא גם לתכונות אופי. אל תשכחו גם להעריך ולהחמיא לתכונות אופי כמו למשל "כמה נדיב מצידך לחלק את זמן המחשב עם אחותך…", "איזו התחשבות הפגנת בכך שהגנת על חברתך הטובה…", "איזה כושר התמדה יש לך" .

* להציב גבולות סבירים. גלו אורך רוח, אבל יחד עם זאת הציבו גבולות הגיוניים לזמן שבו ילדיכם מבלה באיפור/לבוש/תסרוקת. תנו לילד להבין שאין זה הוגן לגרום אי נוחות לאחרים או להזניח מטלות אחרות. הגדרת גבולות עוזרת לילדים לנהל את הזמן שברשותם, להתחשב באחרים, לשתף, ליישם משמעת עצמית ולהתייחס למראה החיצוני בפרספקטיבה מתאימה.

* לתת דוגמא אישית. לדרך שבה אתם מתייחסים למראה החיצוני השפעה רבה מאוד על הדרך בה ילדכם מתייחס לעצמו. אם את או אתה נוהגים להתלונן תכופות על המראה החיצוני, יש לשער שגם הילדים שלכם יהיו ביקורתיים ביותר ביחס לגופם. כמעט לכל אחד מאיתנו יש דברים בגופו אותם הוא אינו אוהב והיה רוצה לשנות. אולם חשוב לדבר גם על חלקים שאתם אוהבים בו, ובדברים שהגוף שלכם כן מסוגל לעשות.

*לעודד עיסוק בספורט. בני נוער שמרגישים טוב עם הגוף שלהם, יהיו פגיעים פחות. למרות שכאילו מדובר בדבר והיפוכו, עיסוק בספורט יכול לעזור להרגשה טובה, לחיזוק של הביטחון העצמי ודימוי הגוף. הכוונה לעיסוק בריא בספורט, בסביבה תומכת ומחזקת, ולא בסביבה שמעודדת תחרותיות יתר, דורשת יותר מדי ומובילה לתסכול ואכזבה.

*נסו להסיט את תשומת הלב והריכוז המתבגרים שלכם מהמראה החיצוני, ולכוון אותם למציאת תוכן ומשמעות בדברים נוספים דרך חוגים, תחביבים, תחומי עניין וקשרים משמעותיים עם חברים. כל אלה מחזקים את הביטחון העצמי - וזהו הבסיס שעליו יושב דימוי הגוף החיובי, שפגיע פחות לדימויים החזותיים המסולפים שהם חשופים אליהם.

מתי כדאי לפנות לעזרה?
שימו לב לסימנים הבאים, שעלולים להיות פעמוני אזהרה בדרך להפרעת אכילה או לדיכאון:
1. עיסוק יתר בהופעה החיצונית, כולל בדיקות חוזרות ונשנות של עצמי במראה (דגש על עיסוק יתר, כלומר עיסוק חריג לעומת הסביבה הקרובה).
2. עיסוק מחשבתי ומעשי בניסיונות מתמידים לשנות את צורת הגוף.
3. מחשבות שליליות וקיצוניות לגבי הגוף, לדוגמה: "הגוף שלי מגעיל ודוחה"; "אני לא מסוגלת לסבול את השינויים שחלים בגופי".
4. תפיסת הגוף כמרכיב המרכזי בדימוי העצמי, כולל אמונה ש"אם רק אשנה את גופי, אהיה אדם אחר וכל חיי ישתנו לחלוטין".
5. תחושות עזות של שנאה כלפי הגוף, כולל מחשבות או פעולות של פגיעה בגוף (כולל דיאטה חריפה ולא מאוזנת).

כאשר אתם מבחינים בסימן אחד או יותר מהרשימה המופיעים באופן בולט בהתנהגות המתבגר שלכם, מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע. עזרה טיפולית מקצועית עשויה בהחלט לחולל שינוי ולסלול עבורנו את הדרכים המתאימות ליציאה מהמצוקה.
איך קובעים פגישת ייעוץ ראשונה?

לבחירתכם מספר אפשרויות: במוקד לקביעת תורים בטל' 3833*, באמצעות פניה ישירה למזכירות המרפאה, או דרך האתר של מאוחדת  בו גם תמצאו בעמוד "מאוחדת לנפש" מידע מפורט בנושא.