הנטייה הטבעית, המידית, של כל הורה, היא לעשות הכול כדי למנוע סבל וכאב מהילד שלו. אבל מה עושים כאשר כדי למנוע כאב עתידי, צריך להעביר את הילד פרוצדורה מכאיבה בהווה? איך מיישבים את האמביוולנטיות הזאת כאשר הילד שלנו צריך לעבור ניתוח, מציל חיים או כזה שעומד לשפר את איכותם?

הנה כמה עצות שיעזרו לכם להתמודד עם המצב המורכב הזה.

כמה ימים לפני ההליך הרפואי, תארו לילד שלכם את התהליך שהוא עומד לעבור בצורה ברורה ומפורטת. כדי שתוכלו לעשות זאת, בקשו מבית החולים שיעביר לכם את האינפורמציה - מה עושים כשמגיעים, את מי פוגשים, מה סדר הפעולות שעתידות להתבצע – וספרו על כך לילד שלכם בסבלנות ובפרוטרוט: "אנחנו נגיע לבית החולים בצהריים, נלבש בגד של בית החולים ואחר כך נפגוש את האחות, והיא תשאל אותנו כמה שאלות, למשל אם אכלת היום, ותרצה לדעת איך אתה מרגיש ותבדוק לך את החום", וכן הלאה. כל שלב. ענו על כל שאלה שתעלה במהלך הדברים.
• אל תייפו את המציאות עבורו. מידע ברור ואמתי מפחית פחדים ומבסס את אמונו בכם. במקום לומר "זה לא יכאב", אלא "הדקירה תכאב לרגע, ואחר כך תרגיש טוב יותר"
• הקדישו קשב מלא לשאלות של הילד, לחששות וכעסים שלו. קבלו והכילו אותם. זה מה שיאפשר לילד לשאול את כל השאלות שמעסיקות אותו
• מצאו דרך שמתאימה לילדכם לעבד את החוויה. ציור, למשל. או כתיבה בגיל מבוגר יותר. העיבוד הזה יפחית באופן משמעותי את פחדיו
• הציעו לילד לטפל בדובי או בצעצוע אהוב אחר, כמו רופא המטפל בחולה. הביאו אתכם את הדובי לאשפוז, כמובן
• שימוש בדמיון מודרך ובנשימות הוא כלי עזר מעולה להפחתת הפחד. בקשו הכוונה מאנשי מקצוע (למשל, להקביל את שלב ההרדמה לשינה ולחלום נעים שתוכנו נבחר על ידי הילד ו"תורגל" על ידו בימים שלפני)
• אם רגשותיכם מקשים עליכם, פנו לייעוץ

בבית החולים:

• הכירו את אנשי הצוות. שאלו את האחיות והרופאים לשמם, נהלו עימם שיחת הכרות קצרה בנוכחות הילד
• בקשו מהצוות הרפואי כלים לעזרה להתמודדות עם הילד לקראת הפעילות הרפואית. ברוב המרפאות ובתי החולים יש כלים כמו סרטונים מונפשים שעשויים להקל על החששות

• ברוב המקומות מורשים ההורים ללוות את הילד בתחילת התהליך הרפואי: וודאו את הנושא הזה עם הצוות הרפואי, בחרו את ההורה המלווה ושתפו את הילד: "אבא יהיה אתך ממש עד שתירדם..."
• בחרו מראש שיר או סיפור קצר שתספרו לילד בכניסה לחדר ההרדמה
• הזכירו לילד שלכם שברגע שיפקח את העיניים – הוא יראה אתכם לצדו

אחרי השחרור מבית החולים:

בזמן הפעילות הרפואית, שהיא מקור של לחץ, אנו עסוקים בעיקר בלתפקד. אבל אחרי שהלחץ מסתיים - עלולות להתפתח דאגות וחששות שהילד שלכם לא הרשה לעצמו להרגיש לפני הפרוצדורה הרפואית
אפשר בהחלט לצפות לימים אמוציונאליים אחרי החזרה הביתה. זה בסדר וזה נורמלי. אנחנו ממליצים, עם זאת, להתייעץ עם רופא הילדים שלכם או מומחה אחר במקרים הבאים:
• אם מסתמנת הצפה של פחדים מהעבר או התפתחות של פחדים חדשים
• במקרים של רגרסיה: הרטבה, מציצת אצבע, שינה עם ההורה וגמגום
• שינויים בהתנהגות: למשל מעבר לדברנות יתר או להתכנסות ולאפטיה, הסתגרות, עצבנות, חוסר ריכוז
• תלונות על כאבים שלא ברור המקור הפיזי שלהם, מתן שתן תכוף, שלשולים, הזעה, דופק מהיר
• אם הילד סובל מקשיים בהירדמות, בשינה או מסיוטים
• אם הילד מצייר כל הזמן אותו ציור או משחק באותו משחק