בדיקת אולטרסאונד של מפרק הירך היא בדיקת מבנה והמנח של מפרקי הירכיים, שמתבצעת כשעולה חשד להפרעת DDH בהתפתחות של מפרק הירך. במקרה של הפרעה כזאת, ה"מכתש" בעצם האגן רדוד מדי, כך שעצם הירך שיושבת בתוכו אינה יציבה מספיק, מה שעלול לגרום לא-סימטריה, צליעה והגבלה ביכולת הפישוק.  

מי צריך לעבור בדיקה כזאת?

• תינוקות שהתגלו אצלם בפישוק, אסימטריה של הקפלים ברגליים, פישוק רחב, עיוות בכפות הרגליים או ששומעים אצלם "קליק" בתנועת הירכיים
• כאשר אח או אחות של התינוק סבלו מ- DDH
• במקרה שהתגלו סימנים מחשידים במהלך הלידה: מצג עכוז, כמות קטנה מדי של מי שפיר, לידה של תאומים, פגוּת

ומתי?

הבדיקה נעשית לרוב כשישה שבועות לאחר הלידה. אם מבצעים אותה מוקדם מדי, עלול להתקבל ממצא חיובי שגוי  אך גם לא רצוי לדחות אותה יותר מדי, כי איחור באבחון יגרור איחור במתן הטיפול המתאים.

איך מתבצעת הבדיקה?

לפני: כדאי להגיע לבדיקה בבגדים נוחים, שאפשר לפשוט בקלות. כדאי שהתינוק יגיע אליה שבע ורגוע, ואפשר גם  להאכיל את התינוק מבקבוק תוך כדי הבדיקה.

במהלך: הבדיקה מתבצעת כמעט תמיד בשכיבה על הגב. רופא או טכנאי מורח על האיבר הנבדק ג'ל מיוחד על בסיס מים, ומצמיד אליו את המתמר. תפקיד הג'ל הוא למנוע היווצרות של כיסי אוויר ולשפר את איכות התמונה שמתקבלת. הבודק מזיז את המתמר במהלך הבדיקה כדי לקבל תמונות של אזורים שונים. הבדיקה נמשכת כעשרים דקות, ואינה כואבת.

אחרי: רופא רדיולוג יפענח את התוצאות וישלח בתוך כמה ימים דו"ח לרופא המטפל; האחרון יזמן אתכם לפגישה כדי לשוחח על התוצאות ומשמעותן.

תוצאות הבדיקה – והטיפול בעקבותיהן

אם עולה מהבדיקה שהתינוק סובל מ- DDH, תוגדר חומרת התופעה לפי אחת השיטות המוכרות (באמצעות אותיות או מספרים), ויומלץ על טיפול מתאים. לפעמים אפשר להסתפק בהחתלה כפולה, בכרית מיוחדת (כרית פרייקה) או ברצועות מיוחדות (רצועות פבליק) שמחזיקות את המפרק במנח מיטבי. האמצעים האלה מגדילים למעשה באופן מכני את הפישוק של התינוק וגורמים למפרק "להתיישב" במקומו כראוי.

בשבועות הראשונים יש להשתמש באמצעים האלה במשך 23 שעות ביממה, אך בהמשך ניתן להשתמש בהם רק כשהתינוק ישן. אין הנחות: צריך להמשיך בטיפול עד שמפרק הירך חוזר למצב תקין מפרק ירך תקין (או עד שמגיעים למסקנה שהטיפול אינו יעיל ושיש לנקוט דרך טיפולית אחרת). אם הבעיה מאובחנת ומטופלת בשלב מוקדם, משיג הטיפול את מטרתו ב־95% מהמקרים.

אם הטיפול באמצעים האלה לא השיג את מטרתו, או שהבעיה במפרק התגלתה בשלב מאוחר, יצטרך התינוק - בדרך כלל - להיות בגבס במשך תקופה מסוימת. בגיל מאוחר יותר (או אם נכשל טיפול באמצעים אחרים) - לרוב כבר יהיה צורך בניתוח אורתופדי מורכב למדי, שמטרתו להחזיר את מפרק הירך למקומו. לאחר הניתוח יש לקבע את המפרק המנותח בגבס. הקיבוע בגבס נותר על כנו במשך כמה חודשים, אך מדי כמה שבועות מוסר הגבס, ונבדקת מידת היציבות של המפרק.