שחפת היא אחת המחלות הזיהומיות המשמעותית בעולם, עם יותר מ-10 מיליון אבחנות של מקרים חדשים בכל שנה. ארגון הבריאות העולמי שם לעצמו ליעד למגר את מחלת השחפת עד שנת 2035 ע"י יישום אסטרטגית END TB .
מהי מחלת השחפת?
שחפת היא מחלה זיהומית הנגרמת ע"י החיידק מיקובקטריום טוברקולוזיס , אך רק חלק קטן (פחות מ -10%) ממי שנדבקו בחיידק יפתחו מחלת שחפת במהלך חייהם.
המחלה פוגעת בדרך כלל בריאות, אבל יכולה לפגוע גם באיברים אחרים בגוף כמו מוח, כליות ועמוד השדרה. רק אנשים עם מחלת שחפת פעילה של דרכי הנשימה (ריאות או גרון ומיתרי הקול) עלולים להדביק אחרים.
ברוב המקרים מערכת החיסון תצליח למנוע את ההתרבות וההתפשטות של חיידקי השחפת והנדבקים יישארו נשאים בעלי שחפת סמויה. (latent TB) אנשים עם שחפת סמויה אינם חולים, אין להם תסמינים מיוחדים והם אינם מדבקים; עם זאת, שחפת סמויה עלולה להפוך לפעילה בהמשך החיים ,במיוחד אם מערכת החיסון נחלשת.
הסימפטומים
המחלה מתבטאת בחולשה, חוסר תאבון, ירידה לא מוסברת במשקל והזעות ליליות. שחפת ריאתית עלולה להתבטא גם בשיעול, פליטת כיח דמי, וכאבים בחזה.
רבע מהחולים סובלים משחפת מחוץ לריאות שיכולה לבוא לידי ביטוי באחד או יותר מהתסמינים הבאים:
- זיהום בחלל החזה.
- דלקת קרום המוח.
- התנפחות של בלוטות הלימפה.
- זיהום בחוליות של עמוד השדרה.
איך נדבקים?
ההדבקה נעשית באמצעות הטיפות הקטנות של הכיח או של הרוק (שיעול, התעטשות) של אדם החולה במחלה פעילה, ומפזר באוויר חלקיקי טיפות מזוהמים בחיידקי השחפת שנשאפים לדרכי הנשימה של אדם אחר.
ההסתברות של אדם שנחשף לחיידק השחפת להידבק בחיידק תלויה בריכוז חלקיקי הטיפות המזוהמים בחיידקי שחפת באוויר, בזמן החשיפה ובדרגת הקרבה הפיזית בינו לבין חולה השחפת.
אנשים העלולים להידבק בשחפת הם מי שהיו בקרבתו של חולה שחפת למשך זמן של למעלה מ-24 שעות.
איך מאבחנים?
השיטה המקובלת היא תבחין טוברקולין בשיטת 'מנטו'. בשיטה זו מזריקים לתוך העור כמות זעירה של תמיסת טוברקולין באזור האמה, ובודקים את גודל ההתקשות באזור ההזרקה (להלן 'תגובה') לאחר 48-72 שעות. אצל אנשים שנדבקו בחיידק השחפת תופיע תגובה לתבחין העור לאחר 48-72 שעות, ואילו אצל אנשים שלא נדבקו לא תופיע תגובה.
אם המחלה מתפתחת באיברים אחרים כמו קרום המוח או חלל בית החזה, יש צורך לקחת דגימה מהנוזלים באיברים האלה ולשלוח אותם למעבדה לתרבית.
חשוב לציין שקשה להבחין בין תגובה לתבחין עקב חיסון לבין תגובה עקב הידבקות בחיידקי שחפת.
מה ההבדל בין אדם שנדבק בשחפת לבין אדם חולה בשחפת?
אדם שנדבק בחיידקי שחפת מציג תבחין עור חיובי, אבל הוא אינו מדביק אנשים אחרים כל עוד לא פיתח מחלת שחפת פעילה של דרכי הנשימה
מי נמצא בסיכון לפתח מחלת שחפת?
לא כל אדם שנדבק בשחפת, יפתח מחלת שחפת. הסיכון לפתח מחלת שחפת הוא גבוה ביותר במהלך השנים הראשונות לאחר ההדבקה ויורד לאחר מכן.
נמצאים בסיכון גבוה: מדוכאי חיסון (למשל נשאי HIV וחולי סרטן), תינוקות וילדים עד גיל 4 שנים, מי שנדבק בחיידק בשנתיים אחרונות, חולים במחלות כרוניות (למשל סוכרת, אי ספיקה כלייתית).
נשים בהיריון תקין ללא מחלות רקע לא נמצאות בקבוצת הסיכון לפתח מחלה.
האם יש חיסון כנגד מחלת השחפת ומה יעילותו?
יעילותו של החיסון BCG כנגד שחפת ריאתית במבוגרים היא מוגבלת ביותר.
החיסון כן יעיל במניעת שחפת מפושטת ושחפת של מערכת העצבים המרכזית בתינוקות וילדים קטנים.
בארץ ניתן חיסון BCG רק לילודים וילדים ממשפחות עולים חדשים ותושבים שאינם אזרחי ישראל המגיעים מארצות בהן שכיחות השחפת גבוהה
איך נמנע התפתחות של מחלת השחפת?
ניתן לתת טיפול תרופתי מונע לאנשים שנדבקו בחיידקי שחפת והם בסיכון גבוה לפתח את מחלת השחפת.
האם ניתן לטפל בחולי שחפת?
כן. באמצעות שילוב של מספר תרופות למשך מספר חודשים. הטיפול ניתן ע"י המרכז למלחמה בשחפת (מלש"ח) של משרד הבריאות.