קדחת מערב הנילוס

תחלואה מקדחת מערב הנילוס מוכרת בארץ שנים רבות ומתרחשת בעיקר בין החודשים יוני לנובמבר.
השנה התחלואה החלה מוקדם מהרגיל וככל הנראה נובעת משינויי האקלים בישראל ובעולם, כאשר מזג האוויר הלח במרכז הארץ עשוי להוביל לרבייה ולהתפתחות של יתושים באזור זה.
במקרים של תחלואה בקדחת מערב הנילוס מקיים משרד הבריאות חקירה אפידמיולוגית והמידע מועבר למשרד להגנת הסביבה לצורך פעולות מניעה כנגד יתושים.
בנוסף, משרדי הבריאות והגנת הסביבה מיידעים את הציבור על אזורים בהם נלכדים יתושים נגועים בנגיף.

קדחת מערב הנילוס West Nile Fever היא מחלה שמקורה בבעלי חיים ומועברת גם לבני אדם.
היא נגרמת מנגיף המצוי בעיקר בעופות ומועברת לבני אדם ולבעלי חיים שונים באמצעות עקיצת יתושים שניזונים מעופות נגועים.
תקופת הדגירה של המחלה, מרגע העקיצה ועד להתפתחות סימני המחלה, נמשכת כ-5 עד 21 ימים, והמחלה נמשכת לרוב 6-3 ימים.

מרבית הנדבקים כ 80% לא מפתחים תסמינים, ואילו בכ 20% מהנדבקים מופיעים תסמינים נוירולוגים ברמות חומרה משתנות כאשר במרבית המקרים מדובר במחלה קלה דמוית שפעת אשר חולפת מאליה.
המחלה לרוב מאופיינת בחום, בכאבי ראש, בחולשה, בכאבי פרקים ושרירים, בדלקת בלחמית העין, בפריחה ולעיתים בבחילות ובשלשולים.
סיבוכים נדירים אפשריים הם דלקת חדה של המוח או דלקת קרום המוח (פחות מ 1%), ולעיתים נדירות המחלה מסתיימת במוות. הסיכון לתחלואה משמעותית היא בקרב מבוגרים ואנשים עם דיכוי חיסוני.

 מה עושים?
כדי להימנע מעקיצות ומפגעי יתושים, משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה ממליצים לציבור לצמצם מקורות מים עומדים העלולים להיות בתי גידול ליתושים, ובכלל זה:

1. לאתר, לסלק, לנקב או להפוך כל מכל העלול לצבור מים כגון צמיגים ישנים, דליים וחביות
2. למנוע הצטברות מים בתחתיות של עציצים ואדניות; לרוקן או להחליף מים לפחות פעם בשבוע במכלים כגון אגרטלי פרחים וכלי שתייה לחיות מחמד; לכסות בריכות שחייה
3. לדאוג לנוכחות דגים בבריכות נוי
4. לנקות ולרוקן מרזבים
5. להשקיע מאמץ בחיפוש מקורות מים עומדים נסתרים בסבך צמחייה, במרתפים ובגגות
6. לסלק מהסביבה חפצים ישנים שאין בהם שימוש ויכולים לצבור בתוכם מים

כיצד ניתן למנוע עקיצות יתושים?
♦ יש למרוח תכשיר דוחה יתושים המכיל) Picaridin למשל- Autan : אוטן, או( Bayrepel או תכשיר המכיל) DEET הנקרא גם DET או דיאתיל-טולואמיד (בריכוז של 25% לפחות. (קבוצה זו כוללת תכשירים רבים, בהם וואפ, ואפה, סנו-די, אלתוש, אטמוספרה ועוד). תכשירים אלו ניתנים לשימוש גם בהריון ובתינוקות מעל גיל חודשיים.
♦ ניתן למרוח קרם הגנה מפני השמש לפני מריחת תכשיר דוחה יתושים.
♦ יש ללבוש בגדים ארוכים וללכת בנעליים סגורות.
♦ בשינה באוהל, יש להניח כילה בפתח האוהל.
♦ בשינה בחדרים יש להקפיד על לסגור רשתות.

מניעת הימצאות יתושים בסביבה וצמצום הסיכון להיעקץ הם הדרכים היעילות ביותר להתגוננות מפני עקיצות יתושים.
שעות פעילות - יש לנקוט באמצעי ההתגוננות בשעות החשיכה (משקיעת החמה ועד לזריחתה), שהן שעות הפעילות של היתושים.
בדים מוספגים בחומרי הדברה - אריגים כגון כילות, ביגוד, וילונות ואוהלים שטופלו בחומר דוחה וקוטל חרקים, הם אמצעי נוסף להימנעות מעקיצות.
תכשירים דוחי יתושים באוויר - ניתן לפזר חומרים בשיטות שונות:
בעירה - בתהליך בעירה איטי של סלילים, מקלות, נרות או לפידים המכילים חומר דוחה חרקים, נוצר חום הגורם לשחרור החומר הפעיל. כדי להשיג הגנה טובה, יש לפזר מספר עמדות סביב האזור בו מצויים האנשים.
נוזלים וטבליות - חימום של טבלית או נוזל, המכילים חומר הדברה באמצעות חיבור מכשיר הנידוף לחשמל, מאפשר שחרור מבוקר של החומר הפעיל לחלל.
תכשירים אלה מספקים הגנה טובה בחדרים, שם ריכוז החומר הפעיל יכול להגיע לרמות גבוהות מספיק.
שחרור פאסיבי - פסי נייר רבי שכבות, המוספגים במטופלותרין יכולים לסייע בדחיית יתושים. אין צורך בחימום לנידוף החומר.
ריסוס - ריסוס חומרי הדברה על משטחים בסביבת האדם אמור לגרום לקטילת היתושים אשר יעמדו על משטחים הללו זמן ארוך מספיק. יעילות שיטה זו כנגד חרקים מעופפים מוגבלת.

באופן מובהק עדיף לשלב בין מספר דרכים על מנת לנסות ולתת הגנה מלאה