תזונה לא בריאה, השמנת יתר והתפתחות המחלות הנובעת מהן כגון: סוכרת, מחלות לב, כלי דם וסרטן, מהווים את אחד האתגרים החשובים בבריאות הציבור בזמננו. ממחקרים וסקרים לאומיים במדינות רבות בעולם, עולה כי חלה עלייה דרמטית בשיעורי ההשמנה והתחלואה הנובעת ממנה.

כיום בישראל, כמו-גם בכמחצית המדינות בעולם המערבי, למעלה מ-50% מן המבוגרים סובלים מעודף משקל ומהשמנה. בקרב ילדינו התמונה מדאיגה לא פחות, כמעט 30% מן הילדים בגיל העשרה, סובלים מעודף משקל ומהשמנה. ללא שינוי מגמה ובהסתמך על המחקרים הקיימים, שיעורי השמנה עשויים לצמוח ל- 70% בקרב האוכלוסייה הבוגרת ! (לפי דוח מיקנזי).

גוף בריא הוא הבסיס לנפש בריאה, כפי שכתב הרמב"ם: "ישים על לבו שיהא גופו שלם וחזק כדי שתהיה נפשו ישרה לדעת את ה' שאי אפשר שיבין וישתכל בחכמות והוא רעב וחולה או אחד מאיבריו כואב" (הלכות דעות ג, ג). בעבר, הגישה הרווחת של מקבלי ההחלטות ומגבשי המדיניות, הייתה שיש לספק לציבור מיידע בריאותי ותזונתי ולעודד לביצוע פעילות גופנית ולאפשר בחירה נבונה.                             

מאידך, במשך עשרות השנים האחרונות בעקבות תהליכי עיבוד המזון בתעשייה לצד אסטרטגיות שיווק אגרסיביות, הופר מאזן הכוחות. ההרכב התזונתי של רוב המזונות השתנה, והוא גורם לצריכת יתר של סוכר, נתרן, שומן רווי וגם של חומרים משמרים. כל אלה מובילים להשמנה ולתחלואה הנלווית אליה.

בנוסף, המזונות איבדו חלקים ניכרים מערכם התזונתי, כגון: הסיבים התזונתיים הטבעיים, הוויטמינים והמינרלים אשר הלכו לאיבוד בתהליך התיעוש. מכאן, התגבשה ההבנה בקרב קובעי המדיניות בעולם וגם בישראל שיש צורך לנקוט פעולות יזומות לטובת בריאות הציבור.

לפני כשנה, צוות משרד הבריאות הישראלי בהובלת ראש אגף התזונה פרופ' אנדוולט, גיבש המלצות בנושא סימון המזון בחזית האריזה. מדינת ישראל הצטרפה אל מדינות רבות אשר הובילו פיתוח של סמלים בחזית האריזה שמטרתם לעזור לצרכנים לבחור נכון ולקבל תשובות לשאלות שעולות במסלול הקניה בסופר: 

• איזו גבינה עדיף לי לבחור ?
• יש מבצע על דגני בוקר, האם הוא משתלם לי גם בריאותית ?
• אלו קרקרים מכילים פחות נתרן ?
• כמה כפיות סוכר יש בבקבוק המיץ הזה ?                                                                                            

התקנות בישראל כוללות שלושה נושאים עיקריים: 

הסימון האדום: סימון בולט בחזית האריזה המראה כי המזון מכיל כמות גבוהה של נתרן, סוכרים ו/או שומן רווי. רכיבי מזון אלו נבחרו לסימון עקב היקף צריכתם הגבוה והשפעתם השלילית על הבריאות.                                                                                                                          

1. סימון כמות הסוכרים מתוך סך הפחמימות וביטוי של הסוכרים באמצעות מספר כפיות הסוכר במזון או במשקה.                                                                 
2. בנוסף לכך, הומלץ להשלמת המהלך על תוספת סימון מזון חיובי (ירוק).  
3. הסימון הירוק יופיע על מזונות בריאים לפי המלצות התזונתיות החדשות לישראל של משה"ב המעודדות תזונה הים-תיכונית. בשנה החולפת התווספו למדפים מוצרי מזון עם הסימון הירוק כמו: חלב, גבינות, טונה, טחינה ועוד.

כאשר בדקו במבט לאחור האם הייתה תועלת בסימון האדום והירוק על גבי האריזה, נמצא במדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית לאחר 3 חודשים מאז תחילת הסימון שכשליש מהמשיבים דיווחו שהם משתדלים להמעיט במוצרי מזון עם מדבקה אדומה וכרבע מהם דיווחו כי הם קונים יותר מוצרים המסומנים בירוק.

ניתן לומר, שכיום קל יותר, לקבל החלטות בריאותיות נבונות בעת הקניות בסופר. מומלץ לחפש את הסימון הירוק ולהמעיט במוצרים עם  מסימון האדום.  באם יש בידינו 2 מוצרים מאותה המשפחה הרי שכדאי להעדיף את אלה עם הסימון הירוק או לפחות ללא הסימון האדם.

אנחנו מקווים שהלחץ שנוצר יגרום במקביל לתעשייה להמשיך ולשנות את המוצרים לטובת הרכב בריא יותר בכדי "לעבור מאדום לירוק"

בחודש אדר בו נחגוג את חג הפורים, אנו ממליצים לקחת את האתגר ולנסות ולהכין את משלוחי המנות בצורה בריאה יותר השנה. כדאי לבחור בפחות מאכלים ומשקאות עם סימונים אדומים.

כמו כן, ניתן להוסיף למשלוח המנות מגוון הפתעות משמחות שאינן ממתקים בהתאמה לגיל כגון מדבקות, רעשנים, קלפים וכד'.
חשוב לכוון למשלוחי מנות צנועים בגודל ובכמות, בכדי שלא יהוו נטל על משפחות שמצבן הכלכלי השתנה בעקבות מגפת הקורונה. 
לפי חכמי הדרוש נאמר כי "אדר" הוא נוטריקון "אני ד׳ רופאך" ונתפלל לפני אבינו שבשמיים שיתקיים בנו הפסוק "כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ד׳ רופאך"       

ניר כהן- דיאטן קליני, מאוחדת , מחוז מרכז וירושלים
ויועץ תזונתי לציבור החרדי במשרד הבריאות