מחלת הסוכרת הנה אחת המחלות הנפוצות בקהילה. נכון להיום ברור כי המחלה נמצאת בעלייה מתמדת בקרב אוכלוסיות שונות המאמצות להן את אורח החיים המערבי, דוגמת  האוכלוסייה הערבית, התימנית והאתיופית בארץ.

סוכרת הינה מחלה מורכבת הטומנת בחובה סיכונים רבים המשפיעים על כל תחומי החיים של החולה, ולכן הטיפול בה רב תחומי: רפואי-תרופתי, תזונתי, התנהגותי. מההיבט התזונתי - שבו אתרכז במאמר בנוכחי - מטרת הטיפול העיקרית הינה לאפשר לחולה לנהל אורח חיים נורמלי ולמנוע את סיבוכי המחלה, על ידי שמירה על עקרונות תזונה מאוזנת, בין אם הטיפול כולל תרופות ובין אם לאו:

מטרות הטיפול התזונתי הן:

• שמירת רמות סוכר קרובות לנורמה
• שמירת רמות שומנים תקינות בסרום
• מניעת סיבוכים קצרי וארוכי טווח
• שמירת גירעון קלורי יומי לשיפור הרגישות לאינסולין והאיזון המטבולי
• השגה ושמירה על משקל גוף רצוי

 הטיפול התזונתי מבוסס על שלושה עקרונות:

1. מה לאכול
2. כמה לאכול
3. מתי ואיך לאכול

 מה לאכול?

לאכול מכל אבות המזון, דהיינו: פחמימות, חלבונים, שומנים, ויטמינים ומינרלים. לקביעת התפריט היומי, מומלץ תמיד להיוועץ עם תזונאי/ת.

פחמימות: קבוצת הפחמימות נחלקת שני סוגים:

1. פחמימות פשוטות - אלה שמתוקות בפה. הן נספגות בקצב מהיר לזרם הדם וגורמות לעלייה מהירה יחסית של הסוכר בדם. מסוג זה של פחמימות מומלץ להמעיט ככול האפשר: לצרוך מהן זו עד 10% מסך הפחמימות הכללי, ורק במסגרת ארוחה מלאה.
2. פחמימות מורכבות- כמו לחם, אורז, קטניות, בורגול, כוסמת וכדומה, הנספגות בקצב איטי יותר לזרם הדם וגורמות לעלייה מתונה יחסית של הסוכר בדם. מקבוצה זו מומלץ לצרוך יותר במסגרת צריכת הפחמימות היומית.

אפשר לצרוך ממתיקים מלאכותיים- כמו הסוכרזית, אספרטיים, אשר אינם מכילים קלוריות ומשמשים כתחליף לסוכר. סוכרים אלכוהוליים,כמו מניטול, סורביטול, קסיליטול מספקים קלוריות ועוברים תהליך מטבולי והם, כסוכרים רגילים, מוגבלים בצריכה.

סיבים תזונתיים - נחשבים כתת קבוצה של הפחמימות, בהבדל אחד:  הם אינם נספגים בגוף האדם  ולכן גם אינם נחשבים כספקי קלוריות. אלה הם למשל  קליפות הירקות והפירות, גואר גאם, שבולת שועל, קטניות, כוסמת וכדומה. אנו מכירים שני סוגי סיבים: סיבים  בלתי מסיסים במים דוגמת אלו המצויים בירקות, בפירות ובדגניים אשר תרומתם העיקרית היא בהפעלת המעיים ומניעת תופעת העצירות - וסיבים מסיסים במים דוגמת אלו המצויים בשיבולת שועל ובקטניות אשר פעילותם קשורה בהפחתת רמות הכולסטרול והסוכר בדם.  ככלל, צריכת הסיבים חשובה בהגברת תחושת השובע וכפועל יוצא  גם בשמירת המשקל. מומלץ לצרכם בכמות של 30-40 גרם ליום.

שומנים: יש להם תפקיד נכבד בתפריט, אבל צריך לדעת איך לצרוך אותם בחוכמה.

אנו מכירים שלושה סוגי שומנים:

שומנים רוויים- דוגמת המרגרינה, חמאה ,מוצרי חלב מעל 5% שומן, שמן קוקוס וכד', הגורמים בעיקר  לעליית רמות הכולסטרול בדם ועלייה בסיבוכי מחלת הסוכרת את צריכתם צריך להגביל.

שומנים חד בלתי רוויים- דוגמת שמן זית, שמן דגים, בוטנים וכד' ,העוזרים להורדת סיבוכי מחלת הסוכרת, וצריכתם מומלצת בהתאם לכמות סך השומן שיקבע התפריט.

שומנים רב בלתי רוויים- (שמן נוזלי) דוגמת שמן סויה, שמן חריע, חמניות וכד' , אשר עוזרים בהורדת רמות הכולסטרול. בשל יכולתם המהירה של שמנים אלו להתחמצן בגוף ולפגוע בתאי הגוף, מומלץ לצורכם בהגבלה.

 חלבונים: אבן הבניין של התאים, ההורמונים והשרירים.

אנו מכירים שני סוגי חלבונים:

חלבונים מהחי: בשר, עוף, דגים, חלב, ביצים. ידועים כחלבונים בעלי ערך ביולוגי גבוה, מאחר והגוף מנצלם על הצד הטוב ביותר.

חלבונים מהצומח: קטניות, דגנים מוצרי סויה, אשר איכותם לגוף פחות טובה מחלבוני החי, אולם בשילוב נכון של המזונות ניתן לנצלם היטב. יש לשים לב שמזונות  מהצומח המכילים חלבונים עשויים להכיל כמות גדולה של פחמימות כמו בדגניים, או כמות גדולה של שומן כמו באגוזים והשקדים, ולכן יש להתחשב בכך בבניית התפריט.

 ויטמינים ומינרלים: אותם חומרים שיש לצרוך בתפריט בכמויות קטנות ,אולם חיוניותם לפעילות התקינה של הגוף אינה מוטלת בספק.

את הוויטמינים והמינרלים ניתן לצרוך באמצעות אכילת ירקות, פירות וכן משאר אבות המזון הגדולים.                    

כמה לאכול?

 לכל אדם ואדם יש את הכמה שלו בהתאם לגילו, מינו, משקלו, אורח חייו, פעילותו הגופנית ואישיותו. בזמן מחלה בין אם חולפת או כרונית כסוכרת יש להתייחס לגורמי סיכון נוספים ולטיפול התרופתי.

באופן כללי, מומלץ להגביר את צריכת הירקות העשירים בסיבים בויטמינים ומינרלים ורובם (פרט לירקות העמילניים) דלי קלוריות, להגביל את צריכת הנוזלים כמו מים סודה תה צמחים ללא סוכר לפחות לעשר כוסות ביום, להעדיף קמחים ודגנים מלאים, להגביל את צריכת הפירות ולהפחית את סך השומן בתפריט.

מתי ואיך לאכול?

חשוב לאכול שלוש ארוחות עיקריות ועוד שתיים-שלוש ארוחות ביניים, בהפרשים של 3 שעות.

חשוב: בכל ארוחה יש לכלול מכל קבוצות המזון

למה עוד חשוב להתייחס?

השמנה: תוספת למשקל מעל לטווח הרצוי בהתאם לגובה, מין, גיל ומבנה גוף כפי שנקבע על ידי סטנדרטים מגדרים- BMI, טבלאות, קפלי עור.  השמנה מהווה גורם סיכון לתחלואה כמו מחלות לב וכלי דם, סוכרת, יתר לחץ דם, שבץ  מוחי , מספר סוגי סרטן ועוד.

חולי סוכרת חייבים להשיג משקל גוף תקין (מתחת ל- B.M.I.  25 ק'ג / מ²  ). על מנת לוודא את המשקל הנכון וכיצד לנהוג במידה וקיימת השמנה, מומלץ להיוועץ ברופא ולקבל הדרכה מהדיאטנ/ית.