לקריאת סיפורים עקבית ושיטתית מהגיל הרך יש תרומה משמעותית להתפתחות הילדים שלנו. עיצמו לרגע עיניים ונסו לזמן אליכם את הזיכרונות הכי נעימים מההורים שלכם; סביר להניח שבהרבה רגעים כאלה אתם במיטה, בפיג'מה, ולידכם אמא או אבא מקריאים את "איה פלוטו" או את "ויהי ערב". וזה לא רק נעים, זה גם חשוב. הנה כל הפרטים.

ילדים שמקריאים להם הם יצירתיים יותר ובעלי דמיון מפותח יותר
אין עוד סיטואציה שבה ילד יכול לבנות בראשו דמויות, עלילות ומקומות על בסיס מילים, כמו בשמיעת סיפור. ספרים הם כן השיגור המוצלח ביותר של ילד לעולם הדמיון. הניסיון לדעת מראש מה יתרחש, או איזה אירוע ייגרם בסיפור כתוצאה ממצב מסויים תורם גם הוא לפיתוח דמיון של לד. הנה טיפ לפני קריאת ספר חדש – דפדפו בו יחד ונסו לנחש מה תהיה העלילה. יופי של טריגר לפיתוח הדמיון והיצירתיות.

ילדים שמקריאים להם יהיו תלמידים טובים יותר
מחקר של מקליין ומקמני מ- 1990 מראה שילדים ששומעים סיפורים הם תלמידים טובים יותר בהמשך. זה לא מפתיע. ילדים שלומדים להקשיב לסיפור ולהבין אותו כבר מגיל צעיר יוכלו להתמודד בצורה טובה עם טקסטים וסיפורים במסגרת בית הספר, לנתח אותם, להסיק מסקנות ולבטא אותן בכתב. כשמדובר בהבנת הנקרא, קריאת סיפורים כבר בגיל צעיר תורמת לחיזוק התחום הזה – שיבוא לידי ביטוי במגוון עיסוקים ותחומים בחיים.

ילדים שמקריאים להם הם רחבי אופקים
ספרים מהווים מקור בלתי נדלה לידע בכל התחומים ומכל הכיוונים: מילים וביטויים, תופעות טבע, היסטוריה, הווי ותרבות בארצות רחוקות, עלילות היסטוריות, מיתולוגיה, ידע העם והמדינה. הידע הזה הוא בסיס לרגשות של קרבה, אחווה והבנת השונה אצל ילדים.

לילדים שמקריאים להם יש אוצר מילים גדול יותר
הקראת סיפורים מעודדת את התפתחות הדיבור. בשלב הראשון מדובר בהכרות עם צלילים והברות ומאוחר יותר גם הכרות עם מילים, ולאחר מכן – גם עם משפטים שלמים, תחביר נכון, מילים נרדפות ולקסיקון עשיר.

ילדים שמקריאים להם מפתחים מנעד רגשות רחב יותר
הסיפור מאפשר לילד לשמור על מרחק מסוים מההתרחשות ולבחון את רגשותיו, מחשבותיו והתנהגותו באופן בטוח ומוגן. באמצעות ההזדהות שלו עם גיבורי הסיפור הוא מבין שכל הרגשות שלו הם לגיטימיים, גם הלא-נעימים, כמו פחד, אכזבה, כעס, קנאה. ילד ששומע סיפורים כך ידע לתאר את רגשותיו בצורה בהירה יותר, להתמודד איתם ולשאוב השראה למציאת פתרונות לשיפור מצב הרוח כשהוא מרגיש עצוב או כועס.

ילדים שמקריאים להם מתמודדים טוב יותר עם פחדים
מבחינה מנטלית, הסיפור הוא מרחב ביניים - מעין גשר - בין המציאות לדמיון. הילד נמצא בבית שלו, במציאות - ואילו הסיפור ולא מוכרח להיות כפוף לחוקי העולם האמיתי. בין שני אלה נמצא ההורה, שמפריד בין הילד ובין הסיטואציה המפחידה שמתוארת בספר. בדרך זו הילד יכול להרגיש את הפחד, להרגיש מוגן מפניו, ולהגיע אל חוף המבטחים של סוף הסיפור.

ילדים שמקריאים להם זוכים ביותר זמן איכות עם הוריהם
קריאת סיפור, גם אם היא מתרחשת רגע לפני שהילד נרדם, היא זמן איכות חשוב בין ילד להורה. זה זמן שבו עולים דרך הסיפור נושאים שונים שאפשר לדבר עליהם וללבן אותם, בשקט ובאינטימיות, בלי מגבלות של זמן ומקום.

אז מתי מתחילים?

ד"ר יעל דר, מחברת הספר "עוד סיפור ודי", מאמינה שאפשר וצריך לקרוא סיפורים לילדים כבר מגיל אפס. אולי בהתחלה הם לא מבינים, אבל הם שומעים את קולנו המוכר והמרגיע, מרגישים את מגענו המלטף ומפתחים הרגל טוב כבר מינקות.

שנתיים עד ארבע – אפשר כבר ליהנות מסיפור שיש בו רצף עלילתי, אך לא סיפור ארוך מדי. חשוב מאוד להראות לילדים את האיורים שבספר. כבר בגיל זה רצוי להתאים את הנושא של הספר - למציאות של הילד, למשל ספרים בנושא גמילה מחיתולים, ממוצץ ומבקבוק, הצטרפות אח חדש למשפחה, כניסה לגן ילדים ועוד.

ארבע עד שש – לילדים בגילאים האלה ש דרישות גבוהות מטקסטים הספרותיים. הם יודעים לזהות סיפור טוב ודמויות מעניינות ומאתגרות רגשית ואינטלקטואלית. הם יודעים להעריך שפה, שנינות, הומור ואיורים טובים. בגיל זה אפשר גם לקרוא באוזניהם סיפורים בהמשכים - פרק בכל יום.

גם אם הילד שלכם למד כבר לקרוא, אל תפסיקו להקריא להם. להיפך! נצלו את שעת הסיפור לתרגול, קיראו לסירוגין – משפט הוא, משפט אתם. ילדים אוהבים שמקריאים להם, גם כשהם יודעים לקרוא בעצמם.