עם יד על הלב: כמה שעות הילד שלכם מבלה מול המסך (וכן, כשאנחנו מדברים על מסך אנחנו מתכוונים לא רק לטלוויזיה, אלא גם לטאבלט, לסמארטפון ולמחשב)? שעה? שעתיים? שלוש? אולי יותר?  כדאי שתדעו: ארגון רופאי הילדים פרסם לאחרונה המלצות חד משמעיות לגבי חשיפת ילדים למסכים, וציין כי לילדים מגיל שש מומלץ לשבת מול מסך לא יותר משעתיים ביום.

"חייבים להודות: רוב ההורים נעזרים בטלוויזיה במידה כזאת או אחרת", אומרת ד"ר אפרת ווקסלר, מומחית ברפואת ילדים במאוחדת. "במציאות בה ההורים עובדים סביב השעון ולא תמיד מוצאים את הזמן הראוי לשיחה, משחק או אפילו ארוחת ערב משותפת עם הילד, הטלוויזיה והמחשב הם פתרון זמין ונוח".

מהשמנה ועד בעיות קשב וריכוז

לדברי ד"ר ווקסלר, נמצא קשר ישיר בין צפייה ממושכת בטלוויזיה ובעיות שונות, ביניהן השמנת יתר  (כי ילדים נוטים לשבת עם חטיפים וממתקים מול הטלוויזיה), הפרעת קשב, ירידה ביכולות קוגניטיביות. הצפייה היא לרוב פסיבית ומשחק מחשב לא מפתח כמו משחק "אמיתי" שיש בו ראייה מרחבית ותקשורת בין אישית, לכן גם יכולות להופיע הפרעות ביצירת קשר משפחתי או חברי, והפרעות בשינה.

ד"ר ווקסלר מציינת שגם הקרינה שנפלטת מתוך המסכים היא עניין בעייתי, מאחר שלא ידועה השפעתה האמיתית על מוח הילד: "ידוע שמכשירים שונים כגון טלוויזיה ומחשב פולטים קרינה, וכנראה שיש לכך השלכות בריאותיות, אם כי לא ברור עדיין אילו, כמה ואיך. זו הסיבה למשל שלא רצוי לאפשר לתינוקות ולילדים לדבר בטלפון נייד".

 מעבר לכך, טוענת ד"ר ווקסלר, התכנים שאליהם נחשפים הילדים עלולים להיות מיניים או אלימים בצורה שאינה מותאמת לגילם. היא ממליצה לנסות לסנן תכנים, להגביל את כמות ואופן הצפייה ולהיות ערים לעובדה שתכנים שאינם מתאימים יכולים להשפיע במובנים רבים על התפתחות הילד ועל כישוריו החברתיים.

 אז מה עושים?

ד"ר ווקסלר מחזקת את ההמלצות החדשות ואומרת שחשוב לאמץ אותן, אבל במידה ובאופן שיכול להשתלב בחיים היומיומיים. "חשוב להראות נוכחות הורית בעניין ולשים לב לתכנים שהילד נחשף אליהם. בנוסף, רצוי לשוחח עמו על אותם תכנים בהתאם לגילו, לא לאפשר צפייה ממושכת ולא להתקין טלוויזיות בתוך חדרי הילדים – גם בגלל הקרינה שהם פולטים וגם מפאת חוסר השליטה של ההורה על התכנים שאליהם הילד נחשף. כמו כן, רצוי לחשוף את הילד לאלטרנטיבות בילוי אחרות שכוללות מפגשים חברתיים או ספורטיביים".

 כדאי לזכור גם שכמו בכל דבר, גם בחשיפה מתונה למסכים יש יתרונות. "במקביל למחקר המבהיל שעליו דיברנו עד עכשיו, יש גם מחקרים שמציגים תמונה מעודדת יותר ומציינים כי חשיפה מתונה לטלוויזיה דווקא מעשירה את הידע (בהנחה שהילד חשוף לתכנים מתאימים). גם למשחקי חשיבה אלקטרוניים יכולה להיות השפעה חיובית על מהלך החשיבה של הילד. ככה שאין טעם בדמוניזציה מוחלטת של המסכים. הם כאן והם כאן כדי להישאר, וזה לא תמיד רע". ד"ר ווקסלר טוענת שבמקום להיאבק בטכנולוגיה, כדאי לנצל אותה להיבטים החיוביים שבה, כאשר הדגש צריך להיות על עניין המידתיות. "אין ספק שאם הדבר לא נעשה במידה, הרי שהנזק עולה בהרבה על התועלת".

 לסיכום, ד"ר ווקסלר מזכירה לנו שהכי חשוב זה לא לשכוח את החיים האמתיים, אלה שמחוץ למסך, ולהקפיד שגם הם ימשיכו להיות חלק מהיומיום של הילד. "צאו עם הילדים החוצה. עודדו אותם לצאת לחוגים, לשחק בכדור ולרוץ. הגבילו את השימוש במסכים השונים בהתאם להנחיות ואל תניחו לילדים להתמכר אליהם. והכי חשוב: מצאו זמן לארוחת ערב משותפת, ללא ניידים, ללא מסכים וללא הסחות. גם אם לא מתאפשר לכם לעשות את זה בכל יום, הקדישו לזה לפחות חלק מימי השבוע. כולם ירוויחו מכך, ובגדול".