הורים רוצים להתמוגג מול ילדיהם המבקשים תוספת מתבשיל עדשים וקינואה, אבל המציאות מוכיחה שאם אכן יש ילדים כאלו הם נדירים יחסית. רוב הילדים מעדיפים ממתקים, חטיפים וג'אנק פוד. עלינו ההורים מוטלת האחריות למצוא את דרך הביניים, הדרך שתשלב אוכל מאוזן ומגוון, לצד מעט נשנושים. העניין מתחדד במיוחד לרגל היציאה לחופש הגדול, ושלל הפיתויים שבצידו.

טל שדה-קון, דיאטנית קלינית לילדים בקופת חולים מאוחדת מחוז מרכז, מדריכה הורים וילדים בנבכי השפע שמציע לנו העולם המודרני. "על רקע שפע המזון ושפע המידע שמציפים אותנו - למשל האם חלב זה טוב או לא, האם הטבעונות בריאה - חשוב לגוון ולאזן את התזונה", אומרת שדה-קון, "אין איזו רשימת קסם של מאכלי חובה".

אז מה כן לתת לילדים שלנו לאכול כדי להבטיח את בריאותם?

"אני ממליצה להתבסס על פירמידת המזון המוכרת", מסבירה שדה-קון, ומפרטת:

1. דגנים - הבסיס הרחב של הפירמידה הוא דגנים על סוגיהם, ויש הרבה סוגים: לחם, פסטה, מאפים, אורז ועוד. ולא חייבים שכל הדגנים יהיו מלאים כי לא כל הילדים מתחברים לטעם של פסטה מלאה או אורז מלא. כדאי מאוד שחלק מהדגנים יהיו מלאים כי הקליפה מכילה ויטמינים וסיבים, אבל זה לא הופך את הדגנים הלבנים לרעים בהכרח.
2. ירקות ופירות - היתרונות התזונתיים של אכילת ירקות ופירות הם ברורים, הם עשירים בוויטמינים ובמינרלים שהגוף שלנו לא תמיד יודעים לייצר. בארץ יש צריכה די גבוהה של ירקות ופירות ביחס לעולם, אבל ברור שילדים לא אוכלים את כל המגוון. לא מעט ילדים "נתקעים" עם ירק או שניים שהם אוהבים, לרוב מלפפון ועגבנייה, ואני טוענת שזה עדיף מכלום ואין מה להילחם בזה. מה גם שילדים עשויים להיפתח בהמשך ולהוסיף עוד ירקות. בזירת הפירות המצב פשוט יותר בשל המתיקות של הפרי, אבל אם ילד אוכל רק סוג פרי אחד, כמו בננה למשל, אין ממה להילחץ. אין סיבה לחשוש אם הילדים מדירים לגמרי ירקות עליים מהתפריט שלהם, תמיד אפשר להשלים ממקורות אחרים.

ועוד מילה לגבי פירות: נכון שלא צריך לאכול מהם ללא הגבלה בשל הסוכר שיש בהם, מסוג פרוקטוז, אבל נאמר שאם כל צריכת הסוכר של הילדים תהייה אך ורק מפירות ולא ממתקים המצב מצוין.

3. חלבון - שוב מדובר בקבוצה גדולה הכוללת קטניות, דגים, בשר, ביצים, חלב ומוצריו ועוד. חלבון הכרחי לגדילה ואני קוראת לה "חיל של בונים" של הגוף. ההמלצה של משרד הבריאות לגבי ילדים קטנים היא לצרוך מנת חלבון, דהיינו בשר, מדי יום. אחוז האנמיה בארץ גבוה ביחס לעולם בעיקר בשל מחירי הבקר הגבוהים ובשל העדפת טעם של עוף על פני בקר בקרב ישראלים. אבל לא חייבים לאכול מנת בשר כל יום כי הגוף יודע לאזן את עצמו. גם מג'דרה למשל, שהיא שילוב של אורז ועדשים, יוצרת חלבון מלא ומעניקה לגוף אבני בניין חיוניות.
4. שומן - בקבוצה הזו יש שומן טוב ושומן רע. שומן טוב כולל שמן זית, טחינה, אבוקדו ושאר שמנים מהצומח. בקבוצת השומן הרע אפשר למצוא שומן מהחי, שומן רווי, ויש ממנו הרבה בחטיפים למיניהם כמו גם בגבינות שמנות ובחמאה. עדיף כמובן לצרוך שומן מהסוג הטוב, וגם ממנו בכמות מדודה.
5. ממתקים וחטיפים - כשמגיעים לקצה הפירמידה מגיעים לפיתויים האמיתיים של הילדים (והמבוגרים). הקודקוד של הפירמידה כולל חטיפים וממתקים, שמהם צריך לצרוך ממש מעט. ההמלצה היא ממתק או חטיף אחד ביום. הם מלאים בכמויות סוכר פשוט לא בריא ובנתרן ושומן רב. הבעיה היא שכולם יודעים להבחין בין חטיף או ממתק לבין אוכל בריא, אך לא כולם מצליחים לגלות את "החטיפים בתחפושת". אלו כל אותם מאכלים שנראים תמימים למראה, למשל שוקו קנוי, מעדני חלב ממותקים, דגני בוקר מלאים בסוכר, חטיפי אנרגיה וכדומה. ילדים ולעתים הורים חושבים שמדובר במזון תמים, אבל מדובר בממתק לכל דבר. כדאי לנסות להרגיל את הילדים ליוגורט לבן טבעי במקום מעדן שוקולד, להכין שוקו בבית במקום לקנות ולצרוך משאר החטיפים מעט.

לסיום מנדבת שדה-קון כמה טיפים חשובים:

• לשתות אך ורק מים ולא משקאות מוגזים וממתוקים.
• להגביל לממתק \ חטיף אחד ביום.
• להיות פעילים - ילדים זקוקים לפחות ל-60 דקות של פעילות פיזית ביום.
• להעדיף בישול ביתי על פני מזונות מוכנים קפואים ומעובדים. המוכנים התעשייתיים מכילים הרבה יותר נתרן ושומן מאוכל מבושל.
• לגוון את שולחן האוכל המשפחתי, כדי שילדים לא יבחרו אוטומטית בפחמימות פשוטות.
• להוות דוגמה אישית - ילדים קולטים מסרים לא מילוליים טוב יותר מאשר מסרים מילוליים, ואם ההורים שותים קולה ולא נוגעים בירקות, זה הכיוון שבו יבחרו גם הילדים.