בעשורים האחרונים תוחלת החיים בעולם המערבי הולכת ומתארכת. למרבה הצער, זה לא אומר דבר על איכותם. אחת מהסיבות האפשריות לירידה באיכות החיים היא ירידה ביכולת הקוגניטיבית; ירידה שטרם נמצאו לה פתרונות רפואיים.
קוגניציה היא שם כולל לתהליכי רכישתם, עיבודם ויישומם של ידע ומידע המצוי ברשותו של אדם: חשיבה, תפיסה, הבנה, למידה, קשב, זיכרון. ירידה ביכולת הקוגניטיבית בקרב האוכלוסייה המבוגרת, שמתדרדרת בהדרגה, מוכרת כדמנציה ("שיטיון").

הסיבות השכיחות לדמנציה הן מחלת האלצהיימר – הסיבה השכיחה ביותר (70% מהמקרים); אוטמים מרובים במוח כתוצאה מסתימת כלי דם; מחלת פרקינסון מתקדמת (כ-10% מהחולים) ומחלות ניוון של המוח.

בניגוד למחלות ומוגבלויות רבות, במקרה של דמנציה - עיקר ההתמודדות היא של בני המשפחה המטפלים בחולה. הטיפול בהורים מזדקנים הוא זכות גדולה, אך הוא יכול להיות מתיש, כואב ומתסכל. צריך לדאוג לסיעוד וטיפול – נוכחות קבועה של אדם אחראי בקרבת ההורה, להשפעות כלכליות מרחיקות לכת, לקושי נפשי ולהשלכות על היחסים במשפחה. כל אחד מהסעיפים הללו הוא לא פשוט בפני עצמו; הצטרפותם יחד מביאה לקושי משמעותי.

 הנה כמה עצות שעשויות להקל עליכם:
חשוב להיוועץ עם הרופא המטפל ובמידת הצורך לקבל הפנייה לאבחון גריאטרי על מנת לאבחן את הבעיה ורמתה. בררו האם ניתן להאט את הנסיגה הקוגניטיבית באמצעות טיפול תרופתי. זיהוי מוקדם של המחלה ומתן טיפול מתאים עשויי להאט את קצב הידרדרותה.
בחנו מחדש את מקום מגוריו של ההורה, מבחינת התאמה, נגישות והקרבה אליכם.
התכוננו מבחינה כלכלית למימון עזרה בסיעוד ההורה ע"י חסכון מיוחד או ביטוח סיעודי.

ברגע הנכון, כדאי לשקול אפשרות של שותפות בחשבון ההורה או קבלת ייפוי כוח ממנו, על מנת שניתן יהיה לסייע לו במקרה שהוא לא יוכל לתפקד באופן עצמאי.
התייעצו עם עובד סוציאלי שיוכל לתמוך בכם ובהם, לתת מידע, לכוון ולסייע במיצויי זכויות. אלו יוכלו לסייע לכם מול קופת החולים והביטוח הלאומי וגם בתהליך מציאת והעסקה של מטפלים סיעודיים, שיכולים להוות פתרון משמעותי ביותר לסיוע בטיפול בהורה המזדקן.

חשוב שתדעו: יש ארגונים רבים המספקים סיוע ותמיכה לאוכלוסיות ספציפיות: עמותת עמדא לחולי דמנציה אלצהיימר ומחלות דומות בישראל, יכולה לסייע במתן מידע, מפעילה תכניות שונות לתמיכה בחולה ומשפחתו. "עמך", "אביב" ו"אלה" מטפלות בניצולי שואה, "נאמן" – בנפגעי אירוע מוחי, נמ"ג – בכבדי ראייה, "בקול" – בכבדי שמיעה, והאגודה למלחמה בסרטן – בחולי סרטן.

זכויות בני משפחה המטפלים בקשישים

היעדרות מעבודה בשל מחלת הורה
חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה), התשנ"ד 1993 מקנה זכות לעובד לזקוף עד שישה ימי היעדרות מעבודה בשנה, על חשבון תקופת המחלה הצבורה (של העובד) בשל מחלת ההורה של העובד, או מחלת ההורה של בן-זוגו ("ובלבד שבן זוגו עובד ולא נעדר מעבודתו מכוח זכאותו לפי חוק זה").
החוק מתייחס להורה חולה, שמלאו לו 65 שנה, ושמחלתו גרמה להיותו "תלוי לחלוטין בעזרת הזולת לביצוע פעולות יום יום" כהגדרתן בחוק הביטוח הלאומי, כלומר: לבישה, אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה, ניידות עצמית בבית. יש לדאוג להבאת אישור מהרופא המטפל על מצבו של ההורה והגדרתו כ"הורה חולה".

היעדרות מעבודה בשל מחלת בן זוג
חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג) התשנ"ח -1998 מקנה זכות לעובד לזקוף עד שישה ימי היעדרות מעבודה בשנה, על חשבון תקופת המחלה הצבורה בשל מחלת בן זוג, אם חלה והפך להיות תלוי לחלוטין בעזרת הזולת בביצוע פעולות יום יום.

פיצויי פיטורין כאשר ההתפטרות היא לרגל מצב בריאות של בן משפחה
סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג 1963, קובע כי עובד שהתפטר לרגל מצב בריאותו לקוי של בן משפחתו, לרבות בן-זוג או הורה (של העובד), כאשר לאור הממצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות העניין היו סיבות מספקות להתפטרות - התפטרותו דינה כפיטורים והוא זכאי לקבל פיצויי פיטורים. (התנאי הוא שהתקיימו יחסי עובד מעביד לפחות שנה ולהתפטרות יש סיבה מוצדקת לאור מצב רפואי, תנאי העבודה שאינם מאפשרים לשלב בין השניים ועוד ).

זיכוי ממס בשל השתתפות במימון סידור מוסדי של הורה
סעיף 44 לפקודת מס הכנסה מקנה זיכוי במס מהכנסתו של אדם אשר שילם עבור החזקת קרוב משפחה במוסד.

הבטחת הכנסה לאדם המטפל בבן משפחה חולה

לפי סעיף 7 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א 1980, אדם המטפל בבן משפחה חולה זכאי לקבלת הבטחת הכנסה ללא צורך במבחן תעסוקה. (התנאי לכך הוא שבן המשפחה גר עם בן המשפחה החולה באותה דירה ומטפל בו רוב שעות היממה, 45 ימים רצופים לפחות לפני הגשת התביעה לקצבה). תקופת הזכאות במקרה זה היא לרוב עד חצי שנה. הזכאות עשויה להתארך במידה ומדובר בטיפול באב חולה בן 65 ומעלה או בטיפול באם חולה בת 60 ומעלה.

כדאי לזכור כי על אף המחויבות שלנו להורים שלנו, חשוב לנהל את חיינו ולחיות לצד משפחתנו באופן שיאפשר לנו לקיים שגרת חיים טובה ובריאה. לכן - 

• דאגו לבריאותכם
• מצאו את הזמן לעסוק בפעילות גופנית. פעילות גופנית תורמת גם למצב הפיזי וגם למצב הנפשי של המתעמל, מפחיתה לחצים וחרדות ומעלה את מצב הרוח.
• הקפידו על שעות שינה סדירות, גם בתקופות יותר לחוצות, גם במחיר של הוצאות כספיות, זכרו שאינכם יכולים להיות "על הרגליים" יום ולילה. זה לא טוב, עבור אף אחד.
• איכלו טוב, הקפידו על זמני ארוחות ועל תפריט מאוזן.
• הקפידו על בדיקות תקופתיות שלכם ואל תוותרו על ביקורים אצל הרופא.
• הקפידו על זמני מנוחות, כולל חופשות וערבי בילוי.
• שימרו על גישה חיובית
• צאו לבלות ככל שמתאפשר לכם.
• שימרו על קשרים חברתיים, שתפו וספרו לחבריכם על מה שמעסיק אתכם בימים אלו.
• תרגלו טכניקות הרפיית והפגת מתחים.
• חפשו מקורות תמיכה לעצמכם קבוצות תמיכה ופורומים.
• במידת הצורך שיקלו לפנות לאיש מקצוע לעזרה נפשית.
• שימרו על חיי המשפחה שלכם
• שימרו על זמן פנוי עבורכם ועבור בני הזוג שלכם.
• הקפידו על מציאת זמן איכות לכם עם הילדים שלכם.
• תכננו את הזמן ביעילות. ערכו סדר עדיפויות בין כל המטלות הנדרשות מכם
• נסו לבנות סוג של שגרה חדשה, המותאמת למציאות החדשה ומרובת המטלות.
• נסו "לסנן" מבין המטלות הנדרשות רק את המטלות שאתם ורק אתם חייבים לעשות ואת היתר חלקו בין בני משפחה, אנשי מקצוע שיעזרו לכם.
• היעזרו במשלוחים לקניות עבור ההורים (ואולי גם עבור עצמכם..) היעזרו בשרותי ניקיון, טיפול אישי ושאר שירותים שיוכלו להקל עליכם מעט מהעומס.
• אל תתביישו להודות שאינכם מצליחים להתארגן ולבקש עזרה. אתם ראויים לכזו.