וויטמין D הוא קבוצה של חמש תרכובות אורגניות מסיסות בשומן המסייעות לשמירת רמות תקינות של סידן וזרחן בדם. הגוף מסוגל לייצר חלק מהתרכובות, ואלה אינן נחשבות לוויטמין במובן הקלאסי, שכן וויטמין מוגדר כחומר שאין הגוף מייצר, אלא יש לצרוך אותו במזון. גוף האדם יכול ליצר וויטמין D בעור בעת חשיפה לשמש .

מהם תפקידיו של ויטמין D?

הוא משתתף בתהליך ספיגת הסידן והזרחן לגוף. וויטמין D מווסת את כניסת המינרלים לעצם באמצעות שמירה על ריכוזי סידן וזרחן בדם. מחסור בו גורם לירידה במינרליזצית העצם המובילה לרככת בילדים, חולשת שרירים, סיכון מוגבר לנפילות ושברים, אוסטיאופורוזיס ואוסטיאומלציה במבוגרים.
קצת נתונים: כ 33% מהנשים בגיל 60-70 וכ 66% מהנשים מעל גיל 80 שנה סובלות מאוסטיאופורוזיס. ההערכה היא ש כ- 47% מהנשים מעל גיל 50 וכ-22% מהגברים מעל גיל 50 יסבלו משבר אוסטיאופורוטי במהלך חייהם.
אז אנחנו זקוקים לו. ללא ספק. איך מקבלים אותו?

מהיכן מקבלים ויטמין D?

אנשים מקבלים את וויטמין D משני מקורות: חשיפה לשמש (מקור אנדוגני), וצריכה במזונות (מקור אקסוגני) ,
כמו סלמון, דגים משומרים כמו מקרל, טונה וסרדינים, חלמון ביצה, שמן דגים המופק מכבד דג הבקלה, .מזונות מועשרים כמו מוצרי חלב ודגני בוקר ,פטריות שיטאקי ותוספי תזונה.
הקשר בין וויטמין D ומחלות פסוריאזיס.
שחפת –ירידה ברמת וויטמין D גורמת לירידה ביכולתה של המערכת החיסונית להתמודד עם שחפת ועם זיהומים אחרים.
סרטן –כן. וויטמין D פועל על בקרת גדילת תאים, דיכוי גנים האחראים להתרבות תאים ועידוד התבטאות גנים האחראים על התמיינות תאים .
מחלות לב וכלי דם- רמות נמוכות של וויטמין D נצפו כקשורות להגברת הסיכון להתרחשות שבץ מוחי ,מצבי אי ספיקת לב ולרמת מדדי דלקת גבוהות . ויטמין D גם משפיע על בקרת לחץ הדם על ידי עיכוב יצירת רנין בכליה ועל התכווצויות שריר הלב. סוכרת –ויטמין D קשור לבקרת ייצור אינסולין - (הגברה של יצור והפרשת אינסולין מהלבלב).
טרשת נפוצה – MS נפוצה יותר בארצות צפוניות הנמצאות מעל קו רוחב 35 צפון. ככה זה כשאין שמש... סכיזופרניה ודיכאון. ברור.
דרישות הגוף לוויטמין D ודרכי טיפול הצריכה היומית של וויטמין D המומלצת לילדים ולמבוגרים עד גיל 50 היא של 200 יחידות. בין גיל 51 ל-70 דרושות 400 יחידות ומעל גיל 71 דרושות 600 יחידות ליום, מאחר והכמות הנצרכת במזון אינה מספקת כמו גם חשיפה יומיומית אקראית לקרני השמש.

חשיפה לאור השמש ולקרינת UVB מלאכותית

חשיפה לאור השמש יכולה לספק את כמות הוויטמין D3 הדרושה, אשר תשוחרר לגוף מרקמת השומן במהלך החורף. לרוב מספיקה חשיפה של הזרועות והרגליים למשל 5 עד 30 דקות (לפי העונה, הזמן ביום, המיקום הגיאוגרפי ופיגמנטציית העור) בין השעות 10 בבוקר ל-3 בצהריים פעמיים בשבוע. רוב מיטות השיזוף מספקות
2% עד 6% קרינה אולטרה-סגולה והן מומלצות כמקור לוויטמין D3 בשימוש מוגבל. לחולים הסובלים מתת-ספיגה, מומלץ להיחשף למיטת שיזוף במשך 30% עד 50% מהזמן הנחוץ לשיזוף (עם קרם הגנה על הפנים) כמניעה וגם טיפול בחסר בוויטמין D.