בתחילת גיל ההתבגרות, כשהשיניים התחלפו, זה הזמן לחדד את הרגלי תחזוקת השיניים של הילדים שלכם. כי אם בתקופת הילדות אתם הייתם מופקדים על הצחצוח, עכשיו זה חלק מהשגרה העצמאית שלהם. הזנחה בגילאים הקריטיים האלה תגרום לנזקים שיהיה קשה מאוד (ויקר מאוד) לתקן בהמשך.

הנה כמה נקודות שכדאי לשים אליהן לב:
• בגיל ההתבגרות נפוצה אכילת ממתקים וחטיפים לאורך יום הפעילות. שיירי הפחמימות והסוכרים הדביקים נצמדים לשיניים ויוצרים רובד (פלאק). רובד זה הוא הגורם להיווצרות חורים בשיניים ואבן שן. מותר וגם נחמד לאכול ממתקים – לא נכחיש זאת - אלא שיש חשיבות לחינוך ולהקניית הרגלים נכונים: ממתקים הם קינוח לארוחה ויש לאוכלם מיד לאחריה, ולא לאורך כל היום או לפני השינה.

• את הרגלי התזונה הנכונים האלה צריך ללוות בהקניית הרגלי ניקיון ושמירה על היגיינת הפה: צחצוח שיניים במברשת נכונה פעמיים ביום וניקוי בחוט דנטלי בערב לפני השינה יתרמו רבות לבריאות מערכת המִשנן ויחסכו צורך בטיפולי שיניים לאורך שנים.

• בגיל ההתבגרות נפוץ ביצוע פירסינג ברקמות הפה, לשון, לחי ושפה. כאן המקום לומר כי תופעה זו אינה בריאה ואפילו מסוכנת: חיכוך התכשיט ברקמה יכול להביא לדלקות כרוניות ובמקרים מסוימים לגידולי פה.

• בגיל ההתבגרות, במקביל לגדילת האיברים כולם, גדלות גם הלסתות ומערכת המשנן , ולכן חשוב לעשות בדיקה אורתודונטית (יישור שיניים). הבדיקה תגלה חוסר סדירות בקשתות השיניים, צפיפויות, סגר לא תקין, אי-התאמה בין רוחב קשת השיניים והלסת, עמדה בלתי תקינה של העצם בין שתי הלסתות, שיניים שלא צמחו לאחר נפילת שיני החלב. לא פחות מ- 2/3 מהמתבגרים נזקקים לטיפול אורתודונטי ברמה זו אחרת. ר"). לטיפול כזה יש משמעות שהיא הרבה מעבר לאסתטיקה: סדר השיניים בלסת והמגע בין השיניים העליונות לתחתונות יקבעו את גובה הפנים, ישפיעו על מראם וצורתם וכן יביא להפחתה בסיכון לדלקות חניכיים הנובעות מצפיפות שיניים ולאפשרות לניקוי יסודי ויעיל של השיניים וכך- להישרדותן לאורך שנים.

• בגיל ההתבגרות קורה ולפעמים מופיעים כתמים שחורים על השיניים. כתמים אלו נמצאים באיזורים שאינם רגישי עששת כמו משטחים חלקים, חיצוניים ופנימיים של השיניים. למרות שהתופעה מדאיגה אין לה משמעות קלינית מיוחדת: מדובר בפיגמנט שחור המופרש מחיידקים מסויימים. ניתן לסלק פיגמנט זה בקלות בטיפול שגרתי אצל השיננית.

• זוהי גם התקופה שבה למראה החיצוני יש חשיבות עצומה. בקשות מתבגרים להלבנות שיניים או טיפולים קוסמטיים כמו כתרים וציפויי שיניים הולכת ועולה. אפשר להלבין שיניים בגיל הזה, אך בזהירות ובטכניקות לא רדיקליות. לגבי טיפול קוסמטי משחזר ומשקם כמו ציפויי חרסינה, כתרים אסתטיים ("זירקוניה") קדמיים וכו'- כיוון שמדובר בשיניים צעירות יחסית והחניכיים עדיין לא במיקומם הסופי יחסית לשיניים המלצתי היא לבצע רק כאשר הטיפול חיוני להשרדות המשנן: שיניים נגועות בעששת עם אבדן חומר שן ניכר או לאחר טיפולי שורש ושינוי צורה וצבע.
•
בגילאים אלה, שכיחות מחלת העששת היא גבוהה יחסית. מכאן החשיבות לפנות פעמיים בשנה לבדיקה אצל רופא השיניים. נוסף על-כך, יש להביא את המתבגר לשיננית לפחות פעמיים בשנה לצורך סילוק אבנית. טיפול לסילוק האבן מסתיים בדרך-כלל בהנחת פלואוריד על שיני המתבגר. משמעות מיוחדת יש לטיפול המונע: בגיל ההתבגרות בקעו כל השיניים הטוחנות והמלתעות, ובחלקן חרירים וחריצים עמוקים היכולים להוות מאגר למזור ולסיבה להתפתחות עששת. איטום חרירים וחריצים בשיניים שבקעו ימנע התפתחות עששת בחריצים אלו, והפלואוריד מעניק לשן עמידות יתר מפני עששת.