סובלים/ות מבעיות פריון? במידה ועברתם בירור ואבחון רפואי וגיליתם שאתם סובלים מבעיות פוריות (או שבחרתן בהזרעה), השלב הראשון בניסיון להתעברות במקרה זה הוא באמצעות טיפול הורמונלי. בכתבה זו תוכלו להבין באיזה שלב משתמשים בהורמונים ומה תרומתם לתהליך הפוריות.
איזה הורמונים מטפלים בבעיות פוריות?
- קיימות שלוש קבוצות של קבוצות הורמונים לטיפול בבעיות פריון:
- תרופות מגרות ביוץ/שחלות – תרופות שמטרתן להגביר הורמונים הקיימים בגוף לצורך מקסום התהליך של הזקיקים בייצור ביציות בשלות ואיכותיות להפריה.
- תרופות מונעות ביוץ – תרופות שמטרתן למנוע ביוץ המתרחש באופן עצמוני בגוף האישה לפני שאיבת ביציות.
- תרופות תומכות היריון – תרופות התומכות בהורמונים הקיימים בגוף לצורך מקסום קליטת העוברים לאחר שלב החזרתם לרחם.
תרופות מגרות ביוץ
איקקלומין היא התרופה הניתנת לרוב בשלב הראשון בטיפולי פוריות. מטרת הטיפול היא לעורר את בלוטת יותרת המוח להפריש את ההורמון FSH, המגרה את השחלות ומעלה את הסיכוי לביוץ. התרופה ניתנת לנשים שאינן מבייצות, נשים שמבייצות מעט, או במקרה שלגבר קיימת ירידה בספירת הזרע.
תרופות נוספות בקבוצה זו הן מנוגון או מנופור (תרופות המכילות את ההורמונים FSH ו-LH), גונל F או פוריגון (תרופות המכילות FSH) לווריס (תרופות המכילות FSH), פרגובריס (תרופות המכילות FSH ו-LH) ואלונבה (תרופות המכילות FSH).
תרופות נוספות , גם הן לצורך השראת ביוץ, הן אוביטרך או פרגניל, תרופות המכילות את HCG, הורמון היריון הגורם לביוץ במחזור הטבעי וניתן במסגרת טיפולי הפריה חוץ גופית (IVF).
תרופות מונעות ביוץ עצמוני
תרופות אלו ניתנות למניעת ביוץ טבעי של הגוף, לצורך שאיבת ביציות במסגרת טיפולי IVF. התרופות מגרות את יותרת המוח לשחרר הורמונים FSH ו-LH, שאחראים לביוץ, אך לאחר שבועיים הבלוטה מתרוקנת וההפרשה נפסקת באופן זמני. התרופות שנהוג לתת במקרה זה הן ממשפחת האנגוניסטים, בהן דקפפטיל, סופרפקט, דיפרלין ועוד. במידה ועושים שימוש בתרופות לפי ההוראות, הן כמעט תמיד מביאות להפסקה של ייצור ביציות באופן עצמוני.
קבוצה נוספת של תרופות היא האנטגוניסטים (כגון צטרוטייד ואורגאלוטרן) אשר גורמת לדיכוי הפרשת הורמון LH וכך מונעות את הביוץ הטבעי. תרופות אלו דורשות תזמון מדויק כדי למנוע את הביוץ העצמוני.
תרופות תומכות היריון
קבוצת תרופות אחת התומכת בהיריון היא נגזרות של ההורמון פרוגסטרון, הורמון חשוב התומך בהתפתחות ההיריון. ההורמון מופרש באופן טבעי לאחר הביוץ, אך במסגרת טיפולי הפריה חוץ גופית, השימוש בתרופות מונעות ביוץ עצמוני עלולות לגרום לחסר שלו, וחסר בפרוגסטרון עלול למנוע השתרשות עוברים והתעברות של האישה. בין התרופות הניתנות בקבוצה זו ניתן למנות אוטרגסטן, אנדומטרין, גסטון, דופאסטון ועוד.
תרופות המכילות אסטרוגן (פרוגינובה או אסטרופם) הן קבוצת תרופות תומכות היריון נוספת, שמטרתן להכין את רירית הרחם לצורך השרשת העוברים.