1. מהי ירידת מים?

ירידת מים היא סימן מבשר לידה מובהק: אך בין 10 ל-15 אחוזים מהלידות מתחילות בירידת מים. מדובר בשטף מים ספונטני שיוצא כתוצאה מפקיעת שק מי השפיר, עוד לפני שמתחילה הלידה הפעילה עצמה, ואפילו לפני שהתחילו הצירים. כשיש לך ירידת מים – עלייך להגיע לבית החולים. לעתים נדירות, ירידת מים מעידה על זיהום ברחם.

2. מה הגורמים לירידת מים?

ירידת מים מתרחשת בעקבות פקיעת שק מי השפיר. לעתים קרובות ירידת המים מתרחשת כחלק מתהליך הלידה, אך לעתים רחוקות זה קורה כתוצאה מזיהום תוך רחמי. זו גם הסיבה שימדדו את חומך כאשר תגיעי לבית החולים לאחר ירידת מים. ירידת המים יכולה להתרחש במועד, כלומר לאחר השבוע ה-37 להיריון, אך גם מוקדם יותר. כאשר ירידת המים מתרחשת לאחר השבוע ה-37, גם אם אין צירים, האישה מוגדרת "בלידה" וסביר להניח שתתפתח לידה פעילה בשעות שלאחר ירידת המים. אם זה לא קורה – יוצעו לאישה שיטות שונות לזירוז לידה, בהתאם למצב.

3. איך יודעים שיש ירידת מים?

ברוב המקרים לא מדובר בשטף מים גדול, אם כי גם מצבים כאלה עלולים לקרות, אלא בתחושה של טפטוף, ירידת מים איטית ותחושה של רטיבות מתמשכת בתחתונים. כשיש חשד לטפטוף כזה, שאינו קשור לצורך להתרוקן בשירותים, כדאי להגיע לבית החולים. שם יבדקו אותך עם מכשיר מיוחד לזיהוי מי שפיר ויאמתו או ישללו את החשש. 

4. מה המשמעות של ירידת מים מוקדמת?

כאמור, ירידת מים יכולה להתרחש גם לפני המועד, כלומר, לפני שבוע 37 להיריון. ירידת מים זו מכונה "ירידת מים מוקדמת". זיהומים - במי השפיר או מאזור הנרתיק – הם הגורם העיקרי לפקיעת מים מוקדמת. נוסף על כך, קיימות גם סיבות אפשריות אחרות לירידת מים מוקדמת: פגמים בקרומי שק השפיר, אי-ספיקת צוואר הרחם, הפסקת היריון או ניתוחים קודמים, היריון מרובה עוברים הגורם לריבוי מי שפיר ולמתיחת יתר של הקרומים, עישון ותזונה לקויה של האם, מומים עובריים ועוד.

מצב של ירידת מים מוקדמת בעקבות זיהום תוך רחמי עלול להביא לתוצאות קשות: מצוקת נשימתית ודימום תוך-מוחי של העובר, הגורמים לשיעור גבוה יותר של תמותת תינוקות. ישנה גם סבירות גבוהה יותר לתינוק ללקות בשיתוק מוחין או להיווצרות מצב של היפרדות שליה.

5. מה עושים כשיש ירידת מים בלי צירים?

במצבים של ירידת מים מוקדמת, המתרחשת בין שבועות 24 לשבוע 37 להיריון, יש לגשת לבית החולים. לאחר שלילת זיהומים תוך-רחמיים, האישה תאושפז והרופאים ישאפו למשוך את ההיריון ככל האפשר, לפחות עד שבוע 34.