זיעה היא נוזל מימי, המופרש מבלוטות הזיעה הזרועות בעומק הדרמיס שלנו. תפקידה של הזיעה הוא בסיסי וחיוני: להיות וסת תרמי טבעי שנועד לקרר את הגוף כשחם לו, כחלק מהמערך ההומאוסטטי ששומר על יציבותו הפנימית של הגוף אל מול השפעות חיצוניות. בעור שלנו יש יותר משני מיליון בלוטות זיעה, כ-25 אלף מתוכן שוכנות בבתי השחי. הזיעה מורכבת בעיקר ממים, נתרן כלורי (מלח) ושתנן (אוריאה). בנוסף, זיעה מכילה כמויות קטנות של כימיקלים מפיצי ריח: מתילפנול 2 ו-מתילפנול 4.
בלוטות הזיעה נחלקות לשתי קבוצות: בלוטות אקריניות ובלוטות אפוקריניות. הבלוטות האקריניות מצויות על העור כבר מגיל הינקות: הן מפוזרות על פני כל העור ובעיקר באזורים שמרבים להזיע בהם כמו המצח, הגב וכפות הידיים. הן מושפעות מחום גבוה או ממאמץ גופני, והפרשתן מורכבת בעיקר ממים ומלחים.
בלוטות אפוקריניות ממוקמות לרוב בצמידות לזקיקי השיער בבתי השחי, במפשעה ומסביב לפטמות. הן הופכות להיות פעילות בגיל ההתבגרות ומושפעות ממתח נפשי או מיני. הזיעה המופרשת מהן היא שמנונית וחומצית, ועיקר ריח הזיעה נובע מהן. אבל רגע, לא הן האשמות - הזיעה שלנו - גם האקרינית וגם האפוקרינית - היא לעצמה נטולת ריח. הריח הוא תוצר של פירוק חיידקים השוכנים על העור: הערבוב של זיעה וחיידקים יוצר את הריח החריף האופייני ההוא. ובאזור לח, חמים ולא מאוורר כמו בתי השחי שלנו – הריח מחריף.
מה משפיע על ריח הזיעה?
- טמפרטורה, כמובן. כבר ציינו שהזעה היא לרוב אמצעי לצינון הגוף: התאיידות נוזל הזיעה מעל פני העור היא תהליך שגורם לקירור. עלייה בחום הגוף, למשל כתוצאה מפעילות גופנית או פשוט מהליכה ברחוב תל אביבי בחודש אוגוסט גורמת להזעה. התקררות הגוף, מצד שני, מפחיתה את ההזעה.
- הורמונים. כולנו נולדים עם הבלוטות האפוקריניות, אבל נכנסות לפעולה רק כאשר מגיעים לבגרות מינית, וההורמונים מתחילים להשתנות. אצל בנות מדובר בגיל 9 ־13 שנים, ואצל בנים - 10 14.
- אוכל. מזונות חריפים מאוד מכילים חומר כימי שנקרא קפסאיצין - הוא זה שגורם לחריפות. הוא מגרה את קולטני העצב בפה ומערכת העצבים טועה "לחשוב" שהגוף הגוף התחמם ומפעילה את בלוטות הזיעה. קפה הוא גם חם, וגם מכיל קפאין, שממריץ את מערכת העצבים המרכזית ומפעיל את בלוטות הזיעה. אלכוהול גורם להרחבת כלי הדם בעור, מה שמוביל לחום גוף מוגבר וכתוצאה מכך להזעה. שום, בצל, ירקות ממשפחת המצליבים (כרוב, ברוקולי) ותבלינים הודיים יחריפו את ריח הזיעה שלכם ויעניקו לה ארומה אופיינית (ולא מהסוג הרצוי).
- בגדים מסוימים, מבגדים סינתטיים, מונעים מהזיעה להתאדות ולכן הגוף מגביר את המאמץ לקרר את עצמו, באמצעות הפרשת זיעה מהבלוטות. יוצאים מן הכלל הם אריגים סינתטיים מיוחדים לבגדי ספורט שמאפשרים לעור לנשום ולזיעה להתאדות.
ומה עושים?
- מתקלחים. מקפידים שגם המתבגרים שלנו יעברו במקלחת פעם ביום, ויסבנו היטב את בתי השחי שלהם.
- לובשים בגדים מבדים טבעיים כמו משי וכותנה, שאינם צמודים לעור
- מצמצמים צריכה של מזונות ומשקאות שאנחנו יודעים שיגרמו לנו להזיע
- משתמשים בדאודורנט: יש דאודורנטים שמונעים ריח (ואף מבשמים), ויש דאודורנטים שמונעים הזעה (אנטי פרספירנטים, המכילים מלחיאלומיניום שתפקידם לכווץ את בלוטות הזיעה ולצמצם את הפרשתה, והם בשימוש בעיקר בבית השחי ובכפות הרגליים).
- שותים הרבה מים, כדי לפצות את הגוף על הנוזלים שאיבד בהזעה.