צרידות היא מצב המוכר לרבים. לעיתים היא מופיעה בשל מצבים רפואיים, למשל כשמצטננים בחורף, בגלל לחץ נפשי כמו תקופות של מעבר דירה או התחלת עבודה חדשה, או בגלל שימוש מאומץ בקול, כמו שירה ממושכת בקול חזק בחתונה או אירוע מיוחד במינו. הקושי לדבר ולתקשר עם אחרים במצב זה הוא אמנם מתסכל, אולם מדובר בדרך כלל בתופעה קצרה וחולפת ובהחלמה מהירה יחסית. עם זאת, ישנם אנשים הסובלים מצרידות כרונית (קבועה), אשר הפכה לחלק מחייהם. זוהי תופעה שכיחה, בפרט בקרב אנשים המרבים להשתמש בקול.
מהם הגורמים לצרידות?
שני מיתרי הקול שלנו נמצאים בקצה קנה הנשימה, בתוך קופסת הגרון. המיתרים דומים לשפתיים, שסוגרות ופותחות את מעבר האוויר מהריאות לכיוון הפה והאף. כדי להבין כיצד אנו מפיקים קול, נדמיין שניפחנו בלון, מתחנו היטב את קצהו ובעודו מתוח אנו מאפשרים למעט אוויר לצאת ממנו. זרימת האוויר מהבלון, ותנועת הגומי בקצה הבלון יוצרים קול. בדומה לכך, יציאת אוויר מהריאות דרך מיתרי הקול הצמודים זה לזה יוצרת את הקול האנושי.
הפרעה לתנועת המיתרים בזמן הפקת הנפוצות (אך לא היחידות) הן התפתחות יבלות, פוליפים ובצקת במיתרים, או סגירה לא מלאה שלהם בזמן הפקת הקול. שימוש מאומץ ולא נכון במיתרי הקול בזמן דיבור, או נטייה לצעוק לעתים קרובות, הינם גורמים נפוצים לנזק שנגרם למבנה המיתרים. עם זאת ייתכנו גם גורמים אחרים, כמו מחלות שונות, שימוש בתרופות )במיוחד במשאפים(, השתנות הקול אצל מתבגרים ועוד. במקרים של שימוש לא נכון בקול, גורמים נוספים בדרך כלל משתתפים ביצירת הנזק למיתרים. צרבת, ליחה או אלרגיה כרוניות, שתייה מועטה מידי, צריכת קפאין ואלכוהול, עישון, כחכוח ממושך וטורדני, שעות שינה מעטות ועוד - משפיעים לרעה על בריאות מיתרי הקול.
אנשים המרבים להשתמש בקולם, נמצאים בקבוצת סיכון להתפתחות צרידות כרונית. אצל מרצים ומורים, למשל, השימוש בקול הינו מרכזי, ומקיף את שגרת היום והחיים. העבודה היומיומית כוללת שימוש קבוע בדיבור - ולעיתים קרובות אף בקול רם ועוצמתי. כאשר השימוש בקול מתבצע באופן לא נכון או אינטנסיבי מדי, עולה הסיכון לנזק למיתרי הקול.
אבחון ומניעה
לצרידות יכולים להיות גורמים שונים, ועל כן יש לאבחן אותה בהקדם על מנת לשלול אפשרות להתפתחות של מחלות וכדומה. בנוסף, הצרידות הקבועה יוצרת פעמים רבות ירידה כללית באיכות החיים: הדיבור דורש מאמץ מיוחד ומבזבז כוחות, ותהליך הנשימה בזמן דיבור והפקת הקול הופך מאומץ. לאורך היום נוצרת עייפות כללית שמשפיעה על מצב הרוח, והתפקוד יורד. בסופו של דבר, במקרים רבים מתפתחת הימנעות מדיבור במצבים מסוימים, ובפרט מדיבור מול קהל - העברת הרצאות ומצגות, שירה בציבור וכו'.
בכל מקרה של צרידות הנמשכת מעבר למספר שבועות, מומלץ מאוד להגיע לאבחון אצל רופא אף-אוזן-גרון. ייתכן שמתפתח תהליך של מחלה ויש לאבחן זאת. במידה והצרידות נובעת משימוש לא נכון בקול, הרי שככל שעובר הזמן נוצרים הרגלים מזיקים, שיכולים לגרום להיווצרות יבלות על מיתרי הקול, או לנזקים אחרים.
הטיפול
לאחר בדיקת מיתרי הקול אצל רופא אף-אוזן-גרון, לרוב המטופל מופנה לטיפול אצל קלינאי תקשורת. קלינאי התקשורת מבצע אבחון מקיף של שלל הגורמים העלולים להיות מעורבים בנזק למיתרי הקול. בתחילה הוא מדריך את המטופל איך להפחית בהדרגה התנהגויות המזיקות לקול, כמו צעקות, שתיית קפאין וכדומה. בחדר הטיפולים מבצע המטופל תרגילי יציבה, נשימה,קול ודיבור בהתאם לאופי הבעיה. יש לבצע את התרגילים באורח יומיומי.
בנוסף, המטופל לומד להשתמש בהדרגה בשיטות המקלות על תהליך הפקת הקול והדיבור, בחיי היומיום. עם כל זאת נראה כי הטיפול היעיל ביותר הוא טיפול מניעתי, שינתן למי שנמצא בסיכון לפתח צרידות עוד טרם היווצרות הבעיה. העלאת המודעות לבעיית הצרידות ויצירת שינויים קלים באורח החיים אצל אוכלוסיות הנמצאות בסיכון, יכולים להוריד את אחוז הסובלים מן הבעיה.
מה כדאי לעשות כדי לשמור על בריאות מיתרי הקול?
- הכלל החשוב ביותר: הימנעו מצעקות! הימנעו גם מלחישה, שכן גם היא מאמצת את מיתרי הקול.
- הימנעו מדיבור על רקע רעש מסביב – השתדלו לשבת אחד מול השני במקום שקט ככל האפשר ודברו בעוצמה רגילה ולא מוגברת.
- הימנעו מדיבור במשפטים ארוכים היוצר לחץ שרירי על מיתרי הקול כאשר "נגמר האוויר".
- בעת שירה או דיבור בחרו בגובה הצליל הנוח לכם - שימוש בטונים שאינם מתאימים לכם גורמים למאמץ.
- הימנעו מכחכוח.
- צמצמו ככל הניתן את השימוש בדיבורית בזמן נסיעה, הגורם למאמץ של מיתרי הקול.
- הימנעו מדיבור בזמן אימון או מאמץ גופני ושמרו על כושר גופני, המשפר את היציבה של הגוף.
- שתו לפחות שמונה כוסות מים פושרים בכל יום, בלגימות קטנות. בשעת שיחה, הקפידו ללגום מים מדי 10-5 דקות.
- טפלו באלרגיות המשפיעות על הקול לתקופה ממושכת והימנעו מחשיפה לאוויר מזוהם בעשן או באבק.
- אם אתם משתמשים בקולכם באופן קבוע, תנו לו מנוחה קבועה בכל יום.
- כאשר אתם מרגישים צרודים - גרגרו חליטה של עלי מרווה.
- אם אתם סובלי מירידה בשמיעה כדאי לשקול שימוש במכשירי שמיעה, שכן הדבר עלול לגרום להגברת הקול באופן מזיק.
- בזמן הצטננות או שיעול כרוני יש להפחית את השימוש בקול.
- אם אתם סובלים מצרבת כרונית, המעיטו באכילת מאכלים מטוגנים או מתובלים מאוד ומאכלים חומציים כמו עגבניות ומשקאות מוגזים.
- יש להמעיט גם בצריכת מוצרי חלב, בעיקר חלב בקר, הקשורים להיווצרות ליחה מרובה.
- המעיטו מאוד בשתיית קפה, תה, ובצריכת מוצרים אחרים המכילים קפאין כמו קוקה קולה ושוקולד. הקפאין עלול לגרום לצרבת (שלרוב אינה מורגשת), ומעודד שחרור של נוזלים מהגוף.
- הימנעו מעישון ומצריכת אלכוהול, היוצרים יובש וגירוי של דרכי הנשימה.
