החופש הגדול. חודשיים של אושר או עול כבד מנשוא? הזדמנות מופלאה לזמן איכות משפחתי או מאבק מתמשך עם חבורה משועממת ופורקת עול? קשה להכריע. אין ספק: זוהי מציאות שונה מעט ממה שהתרגלנו אליה במהלך השנה. השגרה הקבועה מתערערת, אין שעון מעורר בבוקר ואין שעה קבועה שבה הולכים לישון בלילה.  וכדי שכולם יגיעו לספטמבר בחתיכה אחת, בלי כעסים מיותרים, נדרשים תכנון, ארגון ותיאום ציפיות משפחתי. 

אז בואו נתחיל במתווה כללי: בחופש כדאי להגמיש קצת את החוקים שנהוגים בבית במהלך שנת הלימודים. לא להיכנס למלחמות מיותרות ולא להתעקש על מה שלא חיוני אך עם זאת, להיות עם יד על הדופק ולשמור על המסגרת. אסור לשכוח שגם בחופש רצוי לשים גבולות. הסיכוי להצליח בהשגת סדר יום תלוי בכוחות של ההורים להקפיד על כך. יחד עם זאת, חשוב לשמור על פרופורציות בהתייחסות לגבולות בחופשה, לא להתעקש על מה שלא חיוני, ולגלות הבנה לצורך של הילד לצאת קצת מהמסגרת.

ועכשיו – לפרטים. נעבור יחד על כמה סלעי מחלוקת נפוצים – הטענות הכי חמורות שלכם מולם -  ונראה יחד איך עוקפים אותם ללא נפגעים. מוכנים?

גם אם הילדים שלכם כבר גדולים, ולכאורה אמורים ויכולים לקבוע בעצמם את הלו"ז שלהם בחופש, אין ספק שבהייה אינסופית בטאבלט היא לא רעיון טוב. לא כדאי להיכנס ראש בראש ולריב, אבל כן כדאי להציע אלטרנטיבות. ים? בריכה? להזמין חבר? להכין יחד ארוחת ערב? להרכיב יחד פאזל של אלף חלקים? – אתם אלה שמכירים אותו  ויודעים מה ימשוך את הלב שלו. נסו לשמור על תפקיד "המציעים", לא "המכריעים": החליפו את סימני הקריאה בסימני שאלה. מה אתה מעדיף או רוצה לעשות עכשיו,  במקום המחשב? מה אתה מציע לעשות אם משעמם לך? כך הבחירה והאחריות מופנות בחזרה אל הילד או אל הנער. 

 

בהתחשב בגילו של הילד ובנורמה החברתית שסביבו, אפשר להניח לו לשנות את הלו"ז שלו בחופש ולהגדיר שזה המצב בחלק מימי החופש (למשל, כשאין למחרת קייטנה או בילוי משפחתי). חשוב לגלות הבנה לצורך של הילד לצאת קצת מהמסגרת, בתנאי שמסכמים מראש שמדובר במצב זמני. בסוף אוגוסט תתחילו לחזור, לאט, לשעות הגיוניות יותר שיתאימו לשנת הלימודים שבפתח.

חשוב ששגרת החופש תכלול גם את המטלות הקבועות. כדאי להסביר לילד כבר בתחילת יולי שהעובדה שהוא בחופש לא אומרת שגם הכביסה, הכלים או שלפוחית השתן של הכלב בחופש. ועם זאת, גם כאן: חשוב לגלות גמישות וקצת לוותר. אם הילד קבע עם חבר או שיש עכשיו סידרה שהוא אוהב, אפשר לקבוע שהמטלה צריכה להיעשות על ידו עד סוף היום ולא מיד. כך האחריות נשארת עליו, ועדיין יש לו תחושה של חופש. 

כן, כדאי  להבין מראש שבחופש ההוצאות שלהם יגדלו, כלומר – ההוצאות שלכם, ולתקצב את העניין בהתאם. מצד שני, הילדים לא תמיד צריכים לקבל כל מה שהם רוצים. עם ילדים עד גיל 12 אפשר לשבת ולתכנן תכנית שבה יוחלט על כל הבילויים והרכישות שהילד רוצה, ולבחור יחד איתו את החשובים לו ביותר. ילדים גדולים יותר ובני נוער יכולים לקבל את האחריות על עצמם: ההורים יעניקו להם דמי כיס שבועיים (אם אפשר, קצת גבוהים מאשר בשאר השנה) והילד יחליט על מה הוא מוציא וכמה. אפשר גם לצאת לעבוד, אם זה אפשרי ומקובל בסביבתם, וכך גם ללמוד את ערך הכסף וגם להוריד את הנטל מההורים. ואגב: לא כדאי לשלם לילדים עבור ביצוע מטלות שונות בבית. שוחד מיותר, מסר שלילי.

והכי חשוב? לזכור שהם הילדים שלכם. לא עול. הם עבדו קשה כל השנה, ומגיע להם חופש. ולכם מגיע לגלות אותם וליהנות מהם. שיהיה בכיף.