מצב זה יצר שיגרה חדשה ומלחיצה שאליה אנחנו צריכים להסתגל , לתחושות חוסר האונים ואובדן השליטה אצלינו ואצל ילדינו.
שטף המידע מציף אצלנו חרדות ודאגות רבות, שאינן פוסחות גם על הילדים.
אז קבלו מאיתנו  עצות וקצת כלים שיעזרו למצב להיות ברור ומדובר יותר, יפחית קצת את הפחדים ויסייע לתפקוד הילדים והמשפחה כולה:

• הרגיעו את החרדה ההורית שלכם : 93% מהמסרים אותם קולטים הילדים הם המסרים הבלתי מילוליים : ילדים רגישים במיוחד לשפת הגוף שלנו, לתנועות הגוף, להבעות הפנים ולטונוס השרירים שלנו. ככל שנשמור על מפלס רגשות מאוזן ורגוע יותר זה יקרין גם על הילדים.

מומלץ לפנות מדי יום  מספר דקות לתרגילי נשימה מרגיעים, להקפיד על אכילה ושינה מסודרים עד כמה שניתן ולעשות פעילות גופנית ופעולות הפגה נוספות.

• שוחחו עם הילדים : תהיו ישרים וישירים וספקו את המידע העובדתי, דברו על הקורונה ועל המחירים שהוא גובה – המרחק מבית הספר/מהגן, מהחברים, מהדברים המוכרים לנו ומסבא וסבתא. הילדים שלנו סקרנים, נבונים וחקרנים, ובמצבי חרדה הם שואלים בדיוק את השאלות שאין לנו מילים ותשובות עבורן. 

מומלץ זה בסדר לא לדעת גם את כל התשובות וכדאי להבהיר זאת לילדים. אל תבהלו מהמחשבה על איך הילד יגיב לחוסר האונים שלכם כי זו האמת. אבל כן תדגישו כי לצד חוסר הודאות קיימים היום מאמצי מחקר למציאת תרופה וחיסון ותדגישו כי אתם עושים הכל כדי לשמור עליהם ועל עצמיכם באמצעות אימוץ ההנחיות של משרד הבריאות לשמירה על היגיינה.

• בידקו מה הילדים כבר יודעים : הילדים שלנו חשופים למידע בוואטסאפ, באתרי החדשות באינטרנט, בטיק טוק ובעיקר באינסטגרם, כל אלה ממלאים את החללים שמותירים סימני השאלה לגבי הקורונה. יש בזה יתרונות אבל גם חסרונות – פייק ניוז, תאוריות קונספירציה למיניהן ועוד כל מיני כתבות שיוצאות כדי להשיג עוד לייק אחד או שניים ועל הדרך מגבירות חרדה

מומלץ לעודד  את הילד לשתף אותנו במידע שנחשף אליו לגבי מצב המגיפה בישראל ובעולם, ואולי אפילו לעשות מזה מחקר משותף של חיפוש ומציאת עובדות והשוואה ביניהם.
שימוש במודל נת"ת: נירמול, תוקף ותקווה (ד"ר נעמי אפל) : לנרמל את רגשותיו  "זה באמת נורא מדאיג, כולנו דואגים ועושים את כל מה שאפשר כדי לשמור על עצמינו. לתת תוקף ואישור לרגשות של הילד  אני רואה כמה קשה לך/ מפחיד לך ואני נורא אוהבת את זה שבאת וסיפרת לי איך שאתה מרגיש. ולבסוף לתת תקווה לילד –אתה לא לבד, נעבור את זה ביחד.

דברו בגובה העיניים :  ילדים קטנים עשויים להזדקק לקירבה גופנית כשמדברים אליהם.

את הדיון יש לכוון לגיל הילד ולדבר בעולם המושגים שלו.

עשו שימוש בדימויים: אם לנו המבוגרים, הוירוס נראה כמו כדור עם קוצים עליו, חשוב לבדוק עם הילד מה עולם הדימויים שלו בהקשר של הוירוס ולזרום איתו, לשחק איתו, לצייר איתו.

• הצמדו לשיגרה: דברו עם הילד על הצורך בשמירה על לוח זמנים קבוע ככל הניתן, גם אם אתם קצת מבולגנים בסדר היום בימים אלה בעצמיכם. במצב בו ההורה שומר בעצמו על שלווה, אופטימיות וחיוביות גם הילד יפנים באופן טבעי את השינויים.
  מומלץ לא להנחית הוראות מבלי להסביר מה הסיבה להם. מאחורי כל דרישה לשינוי עומד רציונל. ברגע שתסבירו את הרציונל מאחורי הדרישה תקבלו ילד מתפקד, מבין עניין ועוזר לכם לעזור לו. תנו לו תפקיד בבית בהתאם לגילו (לערוך את השולחן, להוריד את הפח, להוריד כביסה)שירגיש שייך.

• עקבו אחרי שינויים בהתנהגות הילד : פחדים ודאגות לעיתים מתבטראים בשינוי התנהגותי. לעיתים קרובות יכולות לצוץ בעיות בשינה, כאבי ראש או כאבי בטן, שיכולים לבטא תסמינים פסיכוסומטיים על רקע של מתח וחרדה.

מומלץ היו נוכחים ומעורבים בשיחה (הניחו את הטלפונים הניידים בצד) והתרכזו במה שהילד אומר לכם. אם הילד מביע כעס או תסכול בקלות רבה מדי אלה אינדיקציות ברורות לכך שקשה לו ושהוא זקוק לתמיכה הורית, וזו גם מחמאה - הוא סומך עליכם שתדעו להתמודד עם רגשותיו ותתעקשו שיהיה לו טוב. 

תרגיל נשימה איטית להרגעה עצמית לכל בני המשפחה:
הנשימה האיטית הינה נשימה נינוחה ונעימה אך איטית יותר מאשר קצב הנשימה הרגיל שלנו. קצב נשימה רגיל נע בין 12-18 נשימות בדקה. בתרגיל זה ננסה לנשום בקצב של 6-8 נשימות בדקה. המטרה בתרגיל זה היא להיכנס למצב איזון טוב יותר של מערכת העצבים האוטונומית. הקצב המדוייק שלך יהיה הקצב שבו יהיה לך הכי נח לעשות את התרגיל.

מומלץ לעשות שימוש בקשית בתחילת הדרך, הקשית תסייע לאמץ נשימה איטית נכונה ונינוחה.
החזיקו את הקשית בפה, הכניסו אויר דרך האף והוציאו אותו דרך הקשית, הכנסת אויר לא מאומצת והוצאת אויר איטית ורציפה.

פשוט תנו לאויר להיכנס בעזרת נשימה מעט עמוקה יותר מהרגיל.
הניחו שתי ידיים על הבטן, ושימו לב כי בזמן הכנסת האוויר שלא בית החזה מתרומם אלא הבטן.
הוציאו את האוויר באיטיות, משך זמן הוצאת האוויר יהיה בערך כפול ממשך הכנסת האויר.

מומלץ לעשות תרגיל זה עם כל בני המשפחה.

תרגלו נשימה זו כחמש דקות. בתום התירגול שימו לב לתחושות בגוף, האם אתם יותר נינוחים? יותר רגועים? שתפו את בני משפחתכם בתחושותיכם.
שימו לב כי לעיתים תרגול נשימה איטית למי שאינו רגיל עלול לגרום לסחרחורת, פיהוקים ותחושת אי נוחות, לא להיבהל, זה יעבור ככל שתתקדמו בתירגול.