ניתן לקבוע תור לחיסון במוקד, באתר ובאפליקציה 

אבעבועות הקוף והחיסון כנגדו: כל מה שצריך לדעת

בעקבות הכרזת ארגון בריאות העולמי על אבעבועות הקופה כפנדמיה, נערך משרד הבריאות לטיפול בהתפשטות אבעבועות הקוף בישראל ונוקט צעדים לאיתור חולים, מניעת הדבקה וטיפול בנדבקים.
מאוחדת דוגמת ומחסנת את האוכלוסייה בסיכון בהתאם להנחיות משרד הבריאות.

רקע
אבעבועות הקוף היא מחלה נגיפית נדירה המופיעה בעיקר ביערות הגשם במדינות מרכז ומערב אפריקה.
את המחלה הנדירה גילו לראשונה ב־1958 בקרב קופי מעבדה בקונגו, ומכאן שם המחלה. 
על המקרה הראשון של אדם שחלה במחלה התקבל דיווח ב־1970.
מאז היו דיווחים נוספים על בני אדם שחלו במחלה במערב אפריקה ובמרכזה.

החיסון נגד אבעבועות שחורות הביא למיגור המחלה ונחשב כיעיל גם נגד אבעבועות הקוף. בישראל הפסיקו לחסן את האוכלוסייה נגד אבעבועות שחורות ב-1980 ובצה"ל הפסיקו לחסן מתגייסים ב- 1996, כך שאנשים מתחת לגיל 40 שנים כנראה פגיעים יותר לנגיף.
בתחילת מאי 2022 דוּוח בבריטניה על מקרה של אבעבועות הקוף בקרב אדם ששב מניגריה. בהמשך התקבלו דיווחים על 8 מקרים נוספים, ללא קשר לחולה הראשון וללא היסטוריית נסיעות שקדמה להדבקה, אך נמצא קשר בין החולים (בני בית, מגעים משותפים).
החל מאמצע חודש יולי 2022 נתקבלו דיווחים של עשרות אלפים מקרים מאומתים בעולם ועל שלושה מתים מהמחלה. בישראל יש אלפי מקרים מאומתים. כמו בשאר חלקי העולם, בהתפרצות הנוכחית המאומתים בישראל הם ברובם גברים צעירים שמקיימים יחסי מין עם גברים.

חיסון לאבעבועות הקוף

כל מה שרצית לדעת על החיסון 
שימו לב, במידה והנך עונה על הקרטריונים לקבלת חיסון יש לפנות לרופא המשפחה (ניתן גם בפניה מקוונת) לקבלת אישור ולאחריו תזומן למרפאה לביצוע החיסון.
השבוע מתחיל מבצע חיסונים לאבעבועות הקוף עבור האוכלוסיות שהוגדרה על ידי משרד הבריאות. החיסון ששמו JYNNEOS  מיוצר על ידי חברת BAVARIAN NORDIC, והוא חיסון חי מוחלש כנגד אבעבועות שחורות ואבעבועות הקוף. בניגוד לחיסון הישן (VACCINIA) הנגיף בחיסון הנוכחי אינו מסוגל להתרבות בגופנו ולכן נחשב בטוח בהרבה ואף ניתן לתת אותו למדוכאי חיסון.

רגע לפני שמתחילים לחסן – הכנו עבורכם שאלות ותשובות נפוצות.

מהו החיסון JYNEOUS וכיצד הוא עובד?
מדובר בחיסון מאושר FDA אשר מיועד להגנה מפני אבעבועות שחורות ואבעבועות הקוף. החיסון הינו חי מוחלש אך בניגוד לחיסון הישן  בו חיסנו בישראל עד 1980 (כנגד אבעבועות שחורות) , הוירוס בחיסון זה אינו מסוגל להתרבות בגוף האדם ,אינו יכול לגרום למחלה או לתחלואה של הסובבים, ולכן אפשר לתת אותו גם למדוכאי חיסון ולנשים הרות.

מהן תופעות הלואי הנפוצות של החיסון?
תופעות לוואי עלולות להיות נפוצות, אך רובן קלות וברוב המקרים מדובר באודם ונפיחות באיזור ההזרקה. בנוסף מתוארות תופעות לוואי הכוללות עייפות,כאבי ראש וכאבי שרירים. רק לעיתים נדירות דווח גם על עליית חום. מעבר לכך כבכל חיסון עלולה להתרחש תגובה אלרגית קלה עד חמורה.

מי אינו יכול לקבל את החיסון?
החיסון אינו מומלץ עבור מי שפיתח תגובה אלרגית קשה לחיסון זה בעבר או שסובל מאלרגיה לאחד המרכיבים הקיימים בחיסון, בינם גם רגישת לחלבון ביצה והאנטביוטיקות CIPROFLOXACIN ו- GENTAMYCIN. במקרים אלה יש לפנות לרופא/ת המשפחה לבירור.

כיצד ניתן החיסון?
החיסון ניתן בזריקה  תת עורית באיזור הזרוע באופן דומה לחיסונים אחרים רבים. ההמלצה היא לתת את החיסון פעמיים בהפרש של לפחות 4 שבועות בין המנות. ההגנה המלאה תתקבל כשבועיים לאחר החיסון השני. לאור המחסור בחיסונים החליטו מדינות רבות בינן גם ישראל לאפשר חיסון אחד בלבד עבור המתחסנים מתוך ההשערה כי חיסון אחד יהווה הגנה מספקת וכך ניתן יהיה לחסן חלק גדול יותר באוכלוסיה.

מה לגבי אוכלוסיות מיוחדות?

• החיסון אינו בהתוויה רשמית לשימוש בילדים מתחת לגיל 18, אולם במקרים בהם מדובר בחשיפה משמעותית ניתן לשקול את מתן החיסון, והדבר יבחן על ידי גורמים במשרד הבריאות.
• בחולים הסובלים ממחלת אטופיק דרמטיטיס יש סיכוי מוגבר לפיתוח תופעות לוואי ביחס לאוכלוסיה הכללית
• אין מניעה לחיסון באנשים הסובלים מדיכוי חיסוני לרבות אנשים החיים עם HIV. במקרה של מדוכאי חיסון יש לשקול ביצוע חיסון פעמיים ליעילות מקסימלית.

האם ניתן לקבל את החיסון במקביל לחיסונים נוספים?
לרוב, אין מניעה להתחסן במקביל בחיסונים אחרים. עם זאת מומלץ להפריד בין החיסון MRNA לקורונה (של חברת פייזר או מודרנה) ולהמתין 4 שבועות בין מתן 2 החיסונים ובדגש על מתגברים וגברים צעירים.

מי זכאי כעת לחיסון על פי הגדרות משרד הבריאות ?
כלל הגברים (מעל גיל 18 שנים)* המקיימים יחסי מין עם גברים ושיש להם ריבוי שותפים מיניים
עובדי מעבדה המטפלים באופן שיגרתי בנגיף חי של אבעבועות הקוף (באישור המחלקה לבריאות הציבור)
* כולל אנשים על הקשת הטרנסית

שימו לב: אין צורך בהפניית רופא לחיסון ולא באישור מקדים כלשהו.

ניתן לקבוע תור לחיסון במוקד, באתר ובאפליקציה 

איך נדבקים באבעבועות הקוף?

ההדבקה מתרחשת בעיקר במגע הדוק עם הפריחה, עם נגעי הפריחה או עם נוזל השלפוחיות, עם ביגוד או מצעים מזוהמים, וכן באמצעות העברה טיפתית. לכן מגעים קרובים של חולים, לרבות מגעים מיניים, וכן בני בית נמצאים בסיכון מוגבר להדבקה. כדאי לציין כי קונדום אינו מגן באופן מלא נגד הדבקה בנגיף. אין מידע ודאי, אך תיתכן העברה של הנגיף מהאם לעובר

מהם תסמיני המחלה?

לאחר תקופת דגירה (התקופה שבין החשיפה לנגיף לבין הופעת התסמינים) של 6 עד 13 יום בממוצע (אך תיתכן גם תקופת דגירה של 5 עד 21 ימים) יופיעו התסמינים הראשונים: חום, הרגשה כללית רעה, כאבי ראש, כאבי שרירים, גב ותשישות. סימן בולט נוסף הוא הגדלה של בלוטות הלימפה.

יום עד שלושה ימים לאחר הופעת החום, מופיעה פריחה אופיינית. בהתפרצות הנוכחית, נגעים או נגע בודד מופיעים תחילה באיברי המין, בפי הטבעת או בלוע, עם או בלי התפשטות לאזורים אחרים; הנגעים לרוב כואבים או מגרדים. המחלה יכולה להתבטא גם בכאבים אנליים או הפרשה מהאזור, קרוב לוודאי עקב הימצאות שלפוחיות באזור פי הטבעת.  

איך מאבחנים את המחלה?

האבחון בישראל נעשה באמצעות לקיחת דגימה מנגעים ו/או מהפרשות (על פי החלטת הרופא המטפל). במידה והנך חובה סימפטומים יש לפנות אל הרופא המטפל לקבלת הפניה לדיגום.

כמה זמן נמשכת המחלה?

המחלה נמשכת לרוב בין שבועיים ל־4 שבועות, והיא חולפת בדרך כלל ללא כל טיפול. תוארו מקרים נדירים של תחלואה קשה ואף תמותה כתוצאה מסיבוכים הכוללים זיהום משני של הנגעים, דלקת ריאות , אלח דם, דלקת מוח וזיהום הקרנית עד עיוורון.

במשך כמה זמן עלול החולה להדביק אחרים ואיך יש לפעול בזמן בידוד החולה? 

התקופה המידבקת נחשבת ממועד תחילת התסמינים (כולל זמן הדגירה) של החולה ועד לנשירת כל הגלדים (הגלדים מכילים נגיפים(

על פי המלצות משרד הבריאות באם נדבקת באבעבועות קוף יש לבודד עצמך במשך 21 יום מתחילת הפריחה בבית:

1. יש לשהות בחדר נפרד (במידת האפשר גם שירותים נפרדים), כאשר הדלת סגורה והחלון פתוח
2. שימוש במגבות אישיות
3. אם אין שירותים נפרדים, מומלץ לחטא את מושב האסלה באמצעות מטלית ספוגה באקונומיקה לאחר השימוש.
4. יש לצמצם את כניסת המבקרים לחדר.
5. כניסה לחדר של מבקרים תעשה תוך מיגון במסכת פה-אף ובכפפות, ולהסירן עם היציאה מהחדר.
6. יש לשטוף ידיים במים וסבון עם היציאה מחדרו של החולה
7. יש לשטוף את כלי האוכל של החולה לאחר הארוחה עם מים חמים וסבון כלים או במדיח  כלים.
8. אשפה מהחדר וציוד המיגון שהוסר יפונו בשקית כפולה, וההתייחסות אליה כפסולת רגילה
9. טיפול בכביסה מחדרו של החולה תעשה תוך שימוש במסכת אף-פה וכפפות. הכביסה תעשה בחום של 60 מ"צ לפחות ויש להימנע מניעור הכביסה.
10. במידה ואינך עצמאי, המטפל צריך להתמגן בחלוק חד פעמי, כפפות ומסיכת פה-אף בכניסה לחדר, בסיוע בהאכלה, בהלבשה וברחצה.
11. בעת ניקוי החדר אין לטאטא את החדר או לשאוב את המשטחים, אלא לנקותם באמצעות מטלית ניקוי חד פעמית טבולה בחומר ניקוי או באקונומיקה, כאשר החלון פתוח והמנקה משתמש בחלוק, מסיכת פה-אף וכפפות
12. הנגיף עלול לעבור מאדם לבעל חיים לאחר חשיפה ממושכת ומגע בהפרשות. מומלץ להרחיק חיות בית מהמטופל עד להחלמה. יש להנחות את החולה כי במידה וברשותו מכרסמים יש להשאירם במחיצתו במהלך כל תקופת הבידוד ואין להעבירם לאחר.
13. יש להימנע ממגע עם בני בית שהם מדוכאי חיסון או נשים הרות או אנשים עם אטופיק דרמטיטיס פעיל
14. ניתן לצאת לאוורור בסמיכות לבית לפרקי זמן קצרים, תוך שמירת מרחק מאנשים אחרים ולאחר כיסוי כל הנגעים (בבגדים ארוכים, כפפות אם נדרש ועטית מסיכה כירורגית). יש להימנע ממגע קרוב עם אנשים אחרים.
15. .במהלך תקופת הבידוד בבית המענה הרפואי יתבסס ככל הניתן על אמצעי רפואה מרחוק
16. ההחלטה על סיום תקופת הבידוד הנדרשת תתבצע לאחר בדיקת רופא, שיוודא כי כל הגלדים נשרו.
17. בהגעה למרפאה במהלך תקופת הבידוד ועד סיום הבידוד, יש לתעדף נסיעה ברכב פרטי ולהימנע מנסיעה בתחבורה ציבורית או במוניות.

אין המלצה לעטות מסכה בחיי היום־יום, אלא רק בעת חשיפה לחולה. נוסף על כך, כשבאים במגע עם חולה, יש להקפיד על בידוד המגע באמצעות כפפות.

כיצד מטפלים באבעבועות הקוף?

לחולים במחלה נותנים בעיקר טיפול תומך.

טיפול תרופתי

טיפול בשם TECOVIRIMAT הנקרא גם TPOXX. חלק מהארגונים האירופאים למעשה כבר אישרו את הטיפול גם לאבעבועות קוף וגם ה CDC מאשר כי במקרים מסויימים ניתן לתת את התרופה:   מדוכאי חיסון, חולים עם מעורבות עורית נרחבת, זיהום משני, ילדים (בעיקר מתחת לגיל 8), ואפילו נשים בהריון.
התרופה מונעת את ייצור המעטפת של הווירוס, מעטפת הדרושה לווירוס כדי לפגוע בעוד ועוד תאים בגוף שלנו. כאשר אין לווירוס יכולת לפגוע בעוד תאים הוא למעשה לא יכול לשרוד וכך משך המחלה וחומרתה יופחתו כנראה באופן משמעותי.
תופעות הלוואי במחקר שבוצע על התרופה היו בשכיחות נמוכה יחסית: בעיקר בחילות וכאבי ראש.
המידע בנושא הולך וצובר תאוצה ובקרוב נוכל לדעת האם אכן התרופה מסייעת דווקא למקרים הבינונים/קשים יחסית של המחלה ושאינם מחוסנים.

משרד הבריאות קורא למי שפיתח חום ופריחה שלפוחיתית או היה במגע הדוק עם אדם שיש חשש שהוא חולה באבעבועות קוף לפנות לרופא המטפל.
למידע נוסף באתר משרד הבריאות >>