ילדת, בשעה טובה. ציפית שיציף אותך גל של אושר ואהבה, אבל במקומו הגיעה ריקנות גדולה, עייפות וחוסר אונים. הוא כבר בן חודשיים, והעצבות שלך רק מכבידה והולכת. את רוצה רק לישון. את כועסת על התינוק שלך כשהוא מעיר אותך. את כועסת על הבן זוג שלך שלא מבין אותך. את כועסת על עצמך, שלא מצליחה לשמוח כמו כולן. מה קורה לך?

הפער הזה, שבין הורות כפי שאנחנו מדמיינות אותה או רואות אותה בסרטים, ובין המציאות שבה אנחנו נתקלות כשאנחנו חוזרות מבית החולים עם תינוק בזרועותינו, הוא כמעט בלתי נתפס. לא כולן מסתגלות בקלות לשינוי הדראסטי הזה בחייהן, לתלות הבלתי פוסקת של היצורון החדש וחסר הישע שנכנס לחייהן. למשוואה המסובכת ממילא הזאת נכנסת גם הציפייה הלא מציאותית לאושר מידי – ורגשות אשמה ולהלקאה עצמית כאשר היא לא מתממשת. זוהי תקופה לא פשוטה, ונשים רבות מגיבות לה ברמות שונות של תחושות שליליות.

דכדוך לאחר לידה (Post Partum Blues) - כחמישים עד שמונים אחוזים מהנשים חוות תחושות של אי נוחות ובילבול המלוות בפרצי בכי קצרים ובלתי מוסברים מספר ימים לאחר הלידה. זהו הדכדוך לאחר לידה אשר מגיע לשיאו 5-3 ימים לאחר הלידה. במצב זה חשוב לתמוך ולעודד את היולדת הטריה, לדאוג שתאכל ותישן. כדאי לארגן מערך של תמיכה משפחתית וסביבתית לתקופה הקרובה שתסייע לה להתמודד עם המשימה החדשה שלפניה, טיפול בתינוק שתלוי בה לחלוטין.
במקרים בהם המצב נמשך יותר מעשרה ימים או פוגע ביכולתה של האישה לתפקד, יתכן שמדובר בדיכאון לאחר לידה.

דיכאון לאחר לידה (Post Partum Depression) - כעשרה עד עשרים אחוזים מהנשים מתקשות להסתגל למצב החדש לאחר הלידה, במיוחד לאחר לידה ראשונה. הן סובלות ממצב רוח ירוד, מקשיי שינה (גם כאשר התינוק ישן), מחולשה ועייפות קיצוניים, מחוסר תיאבון, מאבדן עניין או הנאה גם מדברים שבעבר הביאו עימם הנאה (תכנית טלויזיה, שתיית קפה עם חברה). הן סובלות מעצבנות והתפרצויות כעס בלתי מוסברות, מחרדה ודאגנות יתר, מהסתגרות והמנעות ממפגש עם חברים, קושי כללי לתפקד או לטפל בתינוק וכן תחושות של בושה או אשמה סביב האדישות או הדחייה שהן חשות כלפי התינוק. במצבים של דיכאון, מחשבות על פגיעה בתינוק (כשלעצמן, מחשבות אופייניות ונורמליות) יכולות להיות מפחידות. התופעות הללו יכולות להופיע בדרגות שונות של חומרה, ובנקודות זמן שונות - ממספר ימים לאחר הלידה ועד מספר חודשים לאחריה. דיכאון לאחר לידה גורם סבל רב לאשה ולבן זוגה ועלול לפגוע גם בהתפתחותו הרגשית של התינוק.

מה עוד אפשר לעשות?
שתפי ברגשות, במחשבות ובהתלבטויות שלך נשים אחרות שחוו חוויות דומות. יש כאלה, ולא מעט. תוכלי להגיע אל חלקן באמצעות פורומים ייעודיים באינטרנט, שם מעטה האנונימיות עשוי להקל עליך.
נסי – גם אם זה לא קל – לבקש עזרה. בקשי מבעלך, מחברות, מאמא, שיסייעו לך לפנות זמן ולישון, להתקלח, לשאוף אוויר
נסי לאכול אוכל מזין באופן מסודר.
קחי את עצמך לסיבוב בעיר, אולי תקני חולצה או תסתפרי – משהו שיגרום לך להראות עצמך במבט חדש ורענן.
נסי לסגל לעצמך שגרת פעילות גופנית – רצוי מחוץ לבית.
אל תהססי לפנות לאיש מקצוע מתחום בריאות הנפש. טיפול פסיכולוגי שבו תוכלי לדבר על רגשותייך יעזור לך להפחית את רגשות האשמה שלך ולגייס את מערכות התמיכה הטבעיות בסביבתך. כאשר מדובר בדיכאון חריף יש צורך להיעזר גם בטיפול תרופתי הניתן ע"י פסיכיאטר או רופא משפחה. חשוב לדעת שטיפול תרופתי אנטי דכאוני אינו מחייב בהכרח הפסקה של ההנקה.

זכרי - הדיכאון אינו באשמתך!
אנשים סביבך יתנו עצות,  יגידו לך להיות יותר אופטימית, לעשות כך או אחרת, להתחיל לחשוב חיובי יותר  .בסופו של דבר, דיכאון הוא מחלה וחייבים להתייחס אליו ולטפל בו בדיוק כמו שהיית מטפלת בכל מחלה אחרת.