מעגל החיים של האישה מאופיין במהפכים ומעברים הורמונליים בעלי משמעות  גופנית, פסיכולוגית, חברתית, ובריאותית.
בכל מעבר, עוברת האישה תהליך של התאמה – אדפטציה או  "reset"  למצב ההורמונלי החדש.
ההתאמה תלויה גם בגורמים פסיכולוגיים באישיותה ובסביבה התרבותית חברתית שלה.
גיל המעבר הוא המהפך האחרון והמשמעותי ביותר שבו האישה נפרדת מתקופת הפוריות, וממשיכה בחייה מעל ל 30 שנה נוספים. כאן האדפטציה היא במרכז.

איך תדעי שהתחלת את המעבר?
האבחנה נעשית ע"י האישה עצמה, מופיעים סימפטומים אופייניים יחד עם אי סדר במחזור הווסת.
השינויים האלה יכולים להופיע 5-10 שנים לפני המחזור האחרון, ואין דרך לשער מתי המעבר יתרחש.
בדיקות הורמונליות לא עוזרות בגלל השינויים המשמעותיים היומיים.

מנופאוזה- הפסקת המחזור החודשי, היא מאורע אוניברסלי - כל הנשים יעברו אותו.
המשמעות הביולוגית הבסיסית היא הזדקנות השחלה שפירושה כפול – הפסקת יצור הביציות והיכולת להתרבות, והפסקה מוחלטת של יצור והפרשת חלק מהורמוני המין.
דווקא בתקופה זו – אמצע החיים, נמצאת האישה בתקופת שיא של חייה האישיים והמקצועיים.
כל זה קורה תוך כדי התמודדות עם מאורעות נוספים כמו התבגרות הילדים, הורים מזדקנים, דימוי גוף וההתמודדות עם הפסקת הפוריות.
השינוי המשמעותי בהפרשת ההורמונים השחלתיים מתבטא בשתי זירות:
האחת היא הופעה של מגוון סימפטומים, והשנייה - האצה בהזדקנות של כמעט כל אברי הגוף, עם עלייה בהופעת המחלות הכרוניות של הגיל המבוגר – מוח, לב וכלי דם, רקמת חיבור – עצמות, מפרקים, עור ועוד.
הירידה ותוצאותיה הן הדרגתיות-
בתחילה מופיעים סימפטומים והפרעות במחזור הווסת- התקופה הזו נקראת פרי-מנופאוזה, ויכולה להימשך מספר שנים (4-7). היא נמשכת עד המחזור האחרון שלאחריו לא מופיע דימום במשך 12 חודשים.
המחזור האחרון מוגדר כמנופאוזה .
התקופה שמתחילה במחזור האחרון ונמשכת עד המוות היא הפוסט-מנופאוזה.
הגיל הממוצע בארץ למנופאוזה הוא -51  , מתחת לגיל 45 – מנופאוזה מוקדמת  (early) מחתת לגיל 40 מנופאוזה מוקדמת מאד (premature) ויש לכך משמעות בריאותית.
מכיוון שתוחלת חיים בישראל לנשים- 86 הרי שלפחות שליש מחייה נמצאת האישה הישראלית בפוס-מנופאוזה.